חופשת הפסח –חג של גמילה

 * ילד שמסמן ואומר שעשה את צרכיו בטיטול ורוצה שיחליפו לו.
* ילד שמסוגל לשבת על הסיר או הישבנון מבלי לקום

* ילד שמוכן להיפרד ממשחק-למען מטרות אחרות (לאכול,  לשתות, לעשות אמבטיה או לשתף ילדים אחרים במשחק).                                                                                * ילד שמודע לעובדה שהוא רטוב ולא נעים לו.

 * ילד המתעניין בשרותים כשאח או מבוגר אחר הולך לשרותים

 * ילד שמסוגל להגיד את המילים " יש לי פיפי".

אם הילד אינו מבקש שיחליפו לו טיטול לאחר שעשה את צרכיו ואינו מדבר היטב, עדיף לחכות מעט מאשר להתחיל תהליך שייקח זמן ממושך.                                                                                                                                                                    

משזיהינו את הסימנים -הילד שלנו מוכן לתהליך. אם כן כיצד נתחיל? הכנה על ידי שיחות בנושא, הקראת סיפורים ושירים(בלי חיתולים, סיר הסירים, לציפי ברח הפיפי) להפנות את תשומת ליבו לכך שגם אמא אבא והאחים הולכים לשרותים לא למהר לשפוך את התוצר, להראות  לילד ולשפוך איתו ביחד.  במהלך התהליך חשוב שהילד ישתה הרבה בכדי לאמן את שלפוחית השתן.

 לחזק ולעודד-החיזוקים והעידוד שהילד מקבל הם עבור ההתנסות ולאו דווקא עבור ההצלחות  בדרך כלל נתחיל את תהליך הגמילה בחופשות ארוכות כמו פסח או חופשת הקיץ, אז מורידים את הטיטול בבית(בתנאי שקיימים כל הסימנים המוקדמים שהזכרנו לעיל)ואחרי שעזרנו לילד להפנים את התהליך(כשלקחנו אותו בצורה יזומה מספר פעמים לשרותים/או לסיר והזכרנו לו לבקש - כל אלה הם ה"קביים" שאנו נותנים לו ליום יומיים או שלושה בכדי לעזור לו, לאחר מכן הוא עצמו אמור לבקש לעשות את הצרכים ואם עדין אינו מבקש סימן שאינו בשל)

קיים מצב שלכאורה הילד מוכן להיפרד מהטיטול אך אינו בשל עדיין להיפרד מהצרכים עצמם. במצב זה יש חשש, בשל העובדה שהילד מתאפק ממושכות לגרימת עצירות או חלילה נזק לכליות ולכן יש להחזיר לילד את הסביבה הבטוחה שלו ע"י החזרת הטיטול או תחתון טיטול, בבחינת "רק שיעשה".

יש לזכור שגן הילדים מהווה חלק נכבד מחייו של הילד ותהליך הגמילה חייב להתבצע בשיתוף פעולה מלא עם צוות הגן.

 לעיתים פונים אלי הורים ושואלים הכיצד יתכן שהילד עושה את צרכיו  בבית  בשירותים, אך בגן מפספס. לאחר שנבדקת ההתנהלות בבית מתברר שההורים הם היוזמים והם אלה שמושיבים את ילדם דרך קבע,   כל חצי  שעה על האסלה/סיר ובהתנהגות הזו מסירים את האחריות מהילד. למרות מוטיבציית ההורים,  הילד חייב להבין שזו האחריות שלו.

יש לשים לב שבתחילת תהליך הגמילה לא יחולו שינויים מהותיים בחייו של הילד:. אח  חדש נולד, אבא נסע, מעבר דירה גן חדש וכו'. את התהליך נתחיל זמן קצר לאחר הסתגלותו לשינוי.

לעיתים השיקולים לגמילה נובעים מלחץ הסבתות והדודות, השוואה לאחיינים,  לבני דודים שכבר נגמלו...  או שיקולים כלכליים כאלה ואחרים....                                                                                                           החשוב מכל הוא היכן עומד הילד הפרטי שלי מבחינת בשלותו, הוא ורק הוא יראה לנו אם הוא מוכן לצאת לדרך.

אין ספק שהדרך להצלחה עוברת דרך המשולש: ילד הורים וגן.  שיתוף פעולה,  זיהוי בשלות תקשורת חיובית,  חיזוקים והתגברות על קשיים תביא את הילד לגמילה מהירה וקלה. בהצלחה.

"לעולם לא יאכל אדם אלא שהוא רעב, ולא ישתה אלא שהוא צמא ולא ישהה נקביו אפילו רגע אחד, אלא כל זמן שהוא צריך להשתין או להסך את רגליו יעמוד מיד". הרמב"ם

שלכם רגינה הגננת