26.05.16 / 18:54
דווקא בשבוע בו אנו מציינים את גיליון ה-1300 של יבניתון, נקלעתי לסערה שטלטלה את כל העיר בעקבות המקרה המוזר של הכלב בל"ג בעומר
ביום רביעי נכנסתי הביתה בשעת לילה מאוחרת, כשאני עייף ובגדיי מלאים ריח של מדורות, כמיטב המסורת של ל"ג בעומר. דקות ספורות לפני שנכנסתי למקלחת, קיבלתי הודעה: "נערים שרפו כלב במדורה ברחוב הערבה, תבדוק את זה".
מיד שלחתי למקום את כתב הנוער שלנו, שוהם אמסלם, שנתקל בשוטרים שחקרו את הארוע ואף לא נתנו לו לצלם בטענה כי המקום מוגדר כ"זירת פשע". באותו השלב, סמוך לחצות, החשד של המשטרה היה כי הכלב המסכן נשרף בכוונה תחילה והשוטרים החלו לגבות עדויות מהשכנים.
באותו שלב שוהם עזב את המקום, ואני העליתי דיווח ראשוני לאתר האינטרנט המוביל בעיר "יבנה-נט". בידיעה הקצרה נכתב על החשד של המשטרה, ויחד עם זאת צוין כי נסיבות המקרה נבדקות. נכנסתי סופסוף להתקלח, ולאחר מכן נרדמתי תוך דקות.
קמתי בבוקר לתוך מהומת אלוהים. מסתבר כי במהלך הלילה הידיעה ב"יבנה-נט" התפשטה במהרה וצברה מאות שיתופים ותגובות. מגיבים רבים הביעו זעזוע עמוק מהמקרה ואף לא חסכו קללות ו"איחולים" לאותם פושעים, תוך שימוש במילים קשות, קשות מדי. לעומתם, החלו להגיב תושבי השכונה בה אירע המקרה המצער וניסו להסביר שבעצם כל המקרה היה תאונה אחת מצערת וכי הכלב נלכד באש במקרה והם אף ניסו לחלצו.
השעה 7 בבוקר, בקושי שטפתי פנים ופניתי שוב למשטרה. אולי הם הגיעו למסקנות במהלך הלילה. האישור לא אחר להגיע "בשלב זה אין חשד לפלילים", כתב לי עמי בן דוד, דובר מחוז המרכז. מיד עדכנתי את הידיעה באתר בהתאם. זמן קצר לאחר מכן היה זה דובר מרחב השפלה גיל נשיאל שהוציא הודעה מפורטת יותר בה נכתב כי ככל הנראה מדובר היה בכלב זקן ותשוש, שמעד אל תוך האש ונלכד בה. גם אז עדכנתי את הידיעה בהתאם לדברים.
הטלפונים למערכת לא איחרו להגיע. בעיקר מתושבי השכונה שכעסו על כך שהאשימו אותם באחריות למעשה (מה שמעולם לא היה נכון). כשהגעתי למשרד עניתי למספר שיחות כאלה, אך האנשים לא רצו להקשיב, רק לצעוק ולאיים. ולי, לא מתאים לקיים שיחות מהסוג הזה. אפשר להגיד הכל, אבל יש לכל דבר דרך וצורה.
ואז חייג הטלפון הנייד שלי. על הצג מספר שאני לא מכיר, וקול עמוק ונעים מצדו השני התחיל לדבר, גם הוא על המקרה. "סליחה אדוני", קטעתי אותו, "אין לי מושג עם מי אני מדבר".
-"הרב ליאור ספיר", ענה, "הרב של השכונה". ואז, בשקט, בנועם ובצורה מאד מכובדת סיפר לי הרב את השתלשלות הארוע הטראגי (את דבריו תוכלו לקרוא בהרחבה כאן), ואיך הפרסום המקורי גרם עוול לתושבים שבסך הכל ביקשו להציל את הכלב המסכן מהאש, אך לא הצליחו.
השיחה בינינו הייתה ארוכה, קרוב ל-10 דקות שבה כל צד אמר את דבריו וזכה להקשבה מלאה מהצד השני, ויותר חשוב – זכה להבנה. אני חייב להגיד שהשתכנעתי בצדקת דבריו. עם כל זה שהדבר מנוגד לטבעו של הכלב, שהוא לעולם לא יתקרב לאש מרצון, וגם אם כן, יעשה הכל כדי להימלט ממנה.
יש דברים נסתרים, חשבתי לעצמי, וכנראה שגם לכלב הזה היו את הסיבות שלו.
הופ הופ טרללה
השבוע אנחנו מציינים יום הולדת 26 ליבניתון, עם הוצאת הגיליון ה-1300! בהחלט ציון דרך נדיר, שלא הרבה עיתונים בישראל יכולים להתהדר בו, ואנחנו מאד גאים בעובדה זו. השנה, אנו גאים במיוחד גם באחיו הקטן והבועט של יבניתון, הלא הוא אתר "יבנה-נט", שאמנם קם לפני 4 שנים, אבל היה רדום ומנומנם והשנה התחיל לבעוט ולעוף, ועד מהרה הפך לאתר המוביל בעיר. בצירוף מקרים די מיוחד שבר האח הקטן שני שיאים מדהימים באותו שבוע. הראשון, למעלה מ10,000 כניסות ביום אחד לאתר! והשני, למעלה מ-100,000 כניסות בחודש לאתר!
בינינו, אני יכול להבטיח לכם שמכאן אנחנו רק נמשיך ונעלה. איך אני כל כך בטוח אתם שואלים? צפו להפתעות בשבועות הקרובים :)
שבת שלום,
אוהד צויק, עורך ראשי