השקר הגדול של האח הגדול

הייתי נכנס כמתמודד לאח הגדול רק במקרה שהיה מובטח לי סכום אסטרונומי שמבחינה כלכלית היה מסדר אותי, נותן מרווח נשימה לילדיי העתידיים ובנוסף מצ'פר את נכדיי שרחוקים עוד מלהיות בתכנון. כמובן שזה לא היה קורה, כי גם אם הייתי אלוהים בחזות של בן אדם, בטלוויזיה בראש הפירמידה נמצא המניע הכלכלי, ושמזכירים כסף אי אפשר להפריד זאת מהמילה הכי שכיחה מאחורי התכנים שמוקרנים על המסכים שלכם- רייטינג, הוא הכול ובלעדיו הכול נהפך לכלום.

אין בי התלהבות מהתוכנית וגם לא איזשהו ערפול חושים שגורם "וואו" בלב, אך גם הכותב צופה לפעמים במקטעים משעשעים תוך שכיבה חסרת מעש על הספה והוא לא שכח מי זאת אמא של חיים. קשה לחלוק על העובדה שיש בתוכנית משהו אחר מהכול- חלק יגידו שטחי ואחרים גאוני, אך כנראה בעיניי הצופים גם אמת מזויפת יכולה להיות לפעמים מספיק טובה בכדי ליהנות מרגעים של אסקפיזם מהונדס.

כמעט כל הצופים מודעים לעריכות הבלתי נגמרות של ההפקה, רובם מבינים שכבר מהרגע הראשון הדיירים הופכים לבובה על חוט, ויש מן הסכם לא חתום בין ההפקה לצופים שמודיע על קו אדום לכמות הפעמים שאפשר להתל בהם. בעונה הנוכחית נחצו הקווים, הצופים אינם טיפשים ו"שבוע ההזדמנות השנייה" היה סוג של יריקה מפתיעה לפרצוף של אנשי הספה, יריקה מלאת רוק רטוב שכבר התייבש וגרם לכולם לסלוח.

הבוס הגדול מאחורי המסך ראה שהליהוק ההתחלתי שלו היה רחוק מלהיות מוצלח ויש צורך להוסיף צבעים לעונה שהפכה לה לאפורה. אז הוא ניסה לשחק, לבחוש ולתבל. עם זאת הוא רק חפר לעצמו בור, העונה נשארה נטולה לעת עתה ולמרות שהתוכנית ככל הנראה לא תאבד רייטינג משמעותי אמליץ להם לשנות את שמה, כי ככה אחים לא מתנהגים, בייחוד לא אחים גדולים.