"היטלר התאבד ולי כניצולת אושוויץ יש עשרות נכדים ונינים, אז  מי ניצח?"

תושבי גדרה הגיעו אמש להרצאתו של הרב אלעד הלחמי, נכד לניצולת אושוויץ חנה לקס לבית איצקוביץ', תושב ורב קהילת 'קול אליהו' בעיר שמשמש בנוסף כרב ומרצה בבית המדרש 'שערי ציון' ביד נסים בירושלים להכשרת רבני ערים ממלכתיים. הרב הלחמי הרצה במסגרת אירועי יום השואה של גרעין תורני 'אורי גדרה'  ושיתף בסיפורה חייה המטלטל ומלא התקווה של סבתו שעוד לפני היותה ניצולת מחנה ריכוז, היא סמל לניצחון ובחירה בחיים.

הרב הלחמי פתח את דבריו בציטוט בלתי נשכח של סבתו, חודשים ספורים לפני מותה לפני כחמש שנים. "היטלר ואשתו התאבדו ולא נשאר מהם זכר, ואילו לי, חנה לקס לבית איצקוביץ', יש ארבעה ילדים, 18 נכדים ו-32 נינים – אז  תגידו לי בקול ברור, מי ניצח?!"  המילים האלה, נחרתו בליבם של בני משפחתה כצוואה רוחנית. "הדרך לנצח את הצורר היא להמשיך את הנצח ולא לפחד מדרך ארוכה, גם אם היא לא תמיד קלה".

במהלך ההרצאה שיתף הלחמי בהתרגשות על רגע יוצא דופן שחוותה סבתו ששדרה באושוויץ, כאשר מצאה את מעילו של אביה בערמת בגדי הנרצחים, ובתוכו אוצר נדיר שכלל כ-40 תמונות משפחתיות. "סבתא סיכנה את חייה בכל דקה שבה שמרה את התמונות הללו אצלה, היום הן הזיכרון היחיד ממשפחתה שהפכה לאפר. זה היה המרד האישי שלה בתוך התופת", תיאר.

רגע מרגש נוסף היה פגישתה של חנה עם הדוד זישא, ששימש כזונדרקומנדו שהיה אמון על הוצאת גופות מהמשרפות. דוד זישא, אחיו של אביה שחשף בפניה במחנה את יום רציחתם של אביה, אמה ואחיה הקטנים, ואמר לה: 'אני בעצמי הוצאתי אותם מתאי הגזים אל המשרפות" .אותו יום, כ"ח באייר תש"ד הפך ליום צער אישי במשפחה, עד שלפתע, בשנת תשכ"ז, יום האבל המשפחתי קיבל תפנית חדה: יום שחרור ירושלים.

"סבתא חיה מתוך תודעה היסטורית עמוקה, 23 שנים בלבד הפרידו בין משרפות אושוויץ לשחרור ירושלים. 3 שנים בלבד בין סיום השואה לתקומת מדינת ישראל. עין במר בוכה ולב שמח,  זהו סיפורו המזוקק של העם שלנו." הוסיף הלחמי.

במהלך ההרצאה חיבר הרב הלחמי את סיפור משפחתו לזיכרון הלאומי, וגם לאירועי השביעי באוקטובר. ב7.10.44 אנשי הזונדרקומנדו וביניהם הדוד זישא, פרצו במרד בתוככי אושוויץ, הם הרגו 3 נאצים ופוצצו את אחד הקרמטוריומים. הסיפור שלהם כמעט ולא מוכר בניגוד למרד גטו וורשה, מכיוון שכולנו הוצאו להורג עוד באותו יום.

גם ב-7.10.44 וגם ב-7.10.2023 עמדנו מול רוע שטני טהור, אך בניגוד לעבר היום יש לנו מדינה, יש לנו צבא. דמנו לא הפקר עוד", ציין בהתרגשות.

"סבתא לא התייאשה", סיכם. "בדומה למרים שדחפה את עמרם אביה בתוככי התופת של זריקת הילדים ליאור במצרים העתיקה, ודחפה אותו להמשיך את קיומו של העם העברי, כך סבתא חנה דחפה את עצמה ואותנו לא להתייאש אלא להתמלא באמונה בקב"ה, להתמלא בתקווה גדולה, היא ניצחה, ואנחנו נמשיך לנצח."