טובעים באוברדרפט? אתם לא לבד

כך מפרסמת עירית אבישר במוסף 'ממון' של 'ידיעות אחרונות', מתוך ניתוח מדגם של 50 אלף איש המתבסס על מאגר נתוני האשראי של בנק ישראל, אשר בוצע באמצעות אפליקציית 'קפטן קרדיט' של חברת 'דן אנד ברדסטריט', המאפשרת לכל אזרח לדעת את דירוג האשראי שלו.

עלייתו לאוויר של מאגר נתוני האשראי של בנק ישראל לפני כחמישה חודשים שיפרה משמעותית את היכולת לדעת טוב יותר מה מצב ההלוואות של הציבור בישראל, שהיקפן עומד כיום על מעל ל-150 מיליארד שקל. המאגר כולל נתונים על כ-5 מיליון ישראלים, בהם מספר ההלוואות של כל לווה, האם הוא עומד בהן, ועוד.

מניתוח הנתונים שפורסם עולה כי מצד אחד לכ-50% מהציבור התנהלות פיננסית המוגדרת טובה ומעלה, ואולם מאידך מתגלים לא מעט מקרים של התנהלות פיננסית בעייתית, שעם הזמן רק מעמיקה את הבור הפיננסי של הלקוח.

"אנחנו רואים לא מעט מקרים שבהם לוקחים הלוואה כדי לסגור את המינוס בחשבון, אבל תוך זמן קצר נכנסים שוב למינוס ולוקחים הלוואה נוספת כדי לסגור גם אותו", צוטט משה ידגר, מנכ"ל 'קפטן קרדיט', והוסיף שמהנתונים עולה כי כ-5% מהציבור מחזיקים בחמש הלוואות ומעלה.

נתוני המאגר כוללים גם הלוואות פרטיות וגם הלוואות של עוסק מורשה - קרי אנשים שנוטלים הלוואות עבור הפעילות העסקית שלהם - ובולטים במאגר כצרכני אשראי כבדים. הסיבה לכך נובעת פעמים רבות מבעיות בניהול תזרים המזומנים, כגון הצורך לשלם מע"מ עוד לפני שהגיע הכסף מהלקוח, או הוצאות בלתי צפויות. כדי להתגבר על הקושי בתזרים השוטף לוקחים עסקים קטנים אלה עוד ועוד הלוואות.

מהנתונים עולה שהמינוס בחשבון העו"ש של הישראלים עומד בממוצע על 25 אלף שקל וכי בקרב כ-12% מהציבור ההתנהלות הפיננסית מוגדרת ככושלת. אצל מרביתם כבר נרשם בפועל כשל, כגון צ'קים שחזרו או הלוואה שהגיעה לטיפול משפטי.

אינדיקציה נוספת להתנהלות פיננסית בעייתית היא מספר כרטיסי האשראי. מהנתונים עולה ש-7.5% מהאוכלוסייה מחזיקה ב-5 כרטיסי אשראי ומעלה. "שיטת הפעולה היא להגיע למגבלת מסגרת האשראי, ואז במקום לצמצם הוצאות פשוט מנפיקים כרטיס חדש נוסף, כדי להצליח ו'לסגור את החודש'", אומר ידגר.