ישנים בעמידה - כך אנו יוצרים במו ידינו מציאות עגומה למדינה - בדרכה הבטוחה להיות מדינת עולם שלישי נחשלת

לעולם אין חברה מבינה את התהליכים העוברים עליה בעת התרחשותם. היא מגלה את משמעותם רק כשהיא מגיעה לעברי פי פחת.... ואז זה כבר מאוחר מידי וכמעט שלא ניתן לשנות מגמה....

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה צופה כי ב-2059 ישתייכו רוב אזרחי ישראל למגזר הערבי ולציבור החרדי (כ 40% מהמגזר החרדי בלבד).

כלומר בישראל יהיה רוב מכריע שאינו ציוני וברובו מרגיש נתק רגשי מהמדינה, לכל מה שהיא מייצגת ושלשמה היא קמה ושאיפותיו שונות בתכלית משל הדור שהקים את המדינה ומשל בניהם של המייסדים.

המיעוט של היום והרוב של המחר מהווה את האוכלוסייה הענייה ביותר בישראל והנתמכת ביותר כלכלית.

אבל שימו לב - הבעיה של מדינת ישראל תהיה הרבה הרבה לפני -

בצל המו"מ הקואליציוני 2019, ממשיכה, מתעצמת ומתקבעת התופעה שמסכנת את כלכלת מדינת ישראל ואת אופייה- תהליך שבהמשכו, מי שמחזיקים את הכלכלה והביטחון של מדינת ישראל – יקרסו מכובד הנטל ויתמרדו מול התחושה שתלך ותתעצם – בשביל מי? ובשביל מה?

היום הייטק, התעשייה, המסחר, משלמי המיסים והמשרתים בצבא ובמילואים מחזיקים בקושי אך בהצלחה את אוכלוסיית המיעוט, בכל עשור זה יהיה יותר קשה עד בלתי אפשרי.

הם היסודות שעליהם נבנתה המדינה, אך אלו לא יוכלו  להחזיק את המשא שרק ילך ויתגבר עד שיגיע לשלב קריסה.

השאלה כבר היא לא האם זה יקרה אלא מתי?

הפוליטיקה שלוקחת אותנו אל פי התהום:

הדיל המאוד נוח של הימין והחרדיים יוצר את המציאות המדאיגה .

שלטון הימין מתקיים ע"י השנאה מצד אחד של הציבור הערבי על הציבור היהודי ומאידך בזכות דיל פוליטי עם החרדים בו הם מגדילים להם מבחירות לבחירות את המשאבים שרובם ככולם מיועדים לניתוקם מהציבור שאינו חרדי (ישיבות, בתי ספר נפרדים, תכני לימוד שמבדלים אותם ומונעים מהם להשתלב בחברה, הקמת שכונות נפרדות וכמובן הרחקתם מהנורא מכל – צבא הגנה לישראל).

בשלוש השנים האחרונות גדלו תקציבי הישיבות ב-21% והגיעו לרמה הגבוהה ביותר מאז ומעולם.
וכך - ככל שתקציבי הישיבות לאברכים גדלים - מספר היוצאים לעבודה ולהכשרה מקצועית קטן.

הפטור משירות צבאי, היעדר לימודי ליבה מעצבי עתיד (המהווים כרטיס כניסה לעולם העבודה), הגדלת מימון הישיבות לנוכח הגידול הדמוגרפי, הוא תהליך שגובר לאורך שנות שלטון הימין ומוביל את ישראל בצעדי ענק אל העולם השלישי.

במקביל, הציבור הערבי ממודר יותר ויותר ע"י ממשלות הימין שמנציחים את חוסר שייכותו באמצעות חוקים ובאמצעות קיפוח משאבים. והפוליטיקאים הערבים תורמים לכך לא פחות ואף יותר באמצעות מסרים מבדלים שיוצרים יותר ויותר נתק מהיהודים ויותר ויותר זהות בין הערבים הישראלים לבין האויבים.

דור אנטי ציוני/ישראלי הולך ומתעצם ומקצין יותר ויותר וחי יותר ויותר על כספי תמיכות של הציבור הרחב (שיהיה בעתיד הציבור הצר).

הסכנות הכלכליות שבפתח:

ההיי-טק שמחזיק היום את המדינה מתעתע בנו, כפי שמלחמת ששת הימים תעתעה בנו. אנו מרגישים באופוריה ועוצמים עיניים לנוכח תהליך מאוד מסוכן שממתין למדינת ישראל – מאימפריה טכנולוגית/כלכלית/מחשבתית/יצירתית מהמתקדמות בעולם, למדינת עולם שלישית נחשלת.

בעוד שני דורות חצי מילדי ישראל ילמדו במערכת החינוך החרדית.
מי יהיו אז המהנדסים ומהיכן יגיעו המשאבים לדאוג לאוכלוסייה הענייה הגדלה?
מי ידאג לממן את הציבור החרדי עצמו?

פטר ג'ארט, כלכלן בכיר ב–OECD – "דנים את הילדים לחיי עוני — ופוגעים בצמיחה"

בדו"ח OECD האחרון העוסק בישראל. בסעיף שבחן כיצד יישמה הממשלה את המלצות הארגון לחייב את החרדים בלימודי ליבה נכתב: "לא בוצע דבר".

פטר ג'ארט, כלכלן בכיר ב–OECD מזהיר - "אם רוצים לשמור על היתרונות של תעשיית ההיי־טק, ההון האנושי צריך להיות משכיל — אך לא זה המצב בישראל. עד 2060 החרדים והערבים יהוו יותר ממחצית מאוכלוסיית ישראל, לכן חשוב כל כך להקנות להם כישורים שיאפשרו את השתלבותם בשוק התעסוקה.

מדיניות הממשלה הנוכחית מסוכנת כי היא דנה ישראלים רבים לחיי עוני, פוגעת בצמיחה ומרחיבה את האי־שוויון והעוני בישראל.

צמיחה שלא מגיעה לכל האוכלוסייה ומדינות שאין בהן תנאים לצמיחה איכותית - מידרדרות לקיצוניות פוליטית.
מדינה עם צמיחה באיכות נמוכה עומדת בפני הסכנה להפך לטוטליטרית".

הבעיה הגדולה בחינוך החרדי:

הדיון הציבורי על חובת לימודי הליבה במוסדות החינוך החרדיים מתנהל כבר קרוב ל–20 שנה — שבמהלכן מספר בתי הספר הפטורים מלימודי ליבה שאמורים להכשיר אותם באופן הכי בסיסי עם החיים מחוץ לישיבה ולשוק העבודה, רק הלך וגדל בהתמדה.

בישראל לומדים כ–332 אלף תלמידים בבתי ספר חרדים, רובם בבתי ספר פרטיים של עמותות שונות — המתוקצבות על ידי המדינה.

משרד החינוך פטר יותר מ–90 אלף תלמידים — כ–27% מכלל התלמידים והתלמידות החרדים, מחובת לימודי ליבה בשנת הלימודים הנוכחית; ובעשור האחרון הוכפל מספר הישיבות הקטנות שבהן לא לומדים לימודי ליבה ולא נבחנים בבגרות.

תלמידים אלה צפויים לסיים 12 שנות לימוד מבלי לרכוש כלים ומיומנויות שיאפשרו להם להשתלב בשוק התעסוקה ובחברה האזרחית.

בבתי הספר החרדיים שבהם כן לומדים לימודי ליבה, ושהתלמידים בהם נבחנו במבחני המיצ"ב, התגלו תוצאות נמוכות דרמטית מהממוצע הארצי.

בתי הספר הפטורים לא משתתפים במבחני המיצ"ב. ממשרד החינוך נמסר כי גם אין כוונה להנהיג את מבחני המיצ"ב, לאור ההיקף והרמה הנמוכים של לימודי הליבה במוסדות הללו, שלא מאפשרים השוואה לרמת כלל התלמידים במערכת החינוך.
בתי הספר לא חייבים בלימודי אנגלית, ובמקום זאת רשאים ללמד יידיש כשפה שנייה.

בגיל תיכון, רוב הבנים החרדים עוברים לישיבות הקטנות, שפטורות לחלוטין מלימודי ליבה ולא מכינות את התלמידים לקראת בחינות הבגרות כלל.

ב–2008 —פעלו בישראל 186 ישיבות קטנות ולמדו בהן כ–24 אלף תלמידים. בעשור שחלף מאז שרי החינוך וההסכמים הפוליטיים, העניקו עוד ועוד רישיונות לקיום מוסדות כאלה, ומספרם הוכפל ל–372; וכיום לומדים בהם 37.3 אלף תלמידים בגילאי תיכון.

גם כשהיו ניסיונות, כגון של שר החינוך פירון מ"יש עתיד", לעשו שינויים - לחצים מצד גורמים במפלגות החרדיות בלמו בכוח כל ניסיון להתפתחות של זרמי חינוך אלטרנטיביים לאלה שהן מפעילות.

פרופ' אמנון רובינשטיין, לשעבר שר החינוך מזהיר:

 "המצב הזה מקביל להתעללות בילדים, על חשבון ובמימון המדינה. המדינה שוללת מהילדים את האפשרות להתקדם בחיים ולעבוד לפרנסתם. זה דבר איום ונורא, פרי עסקה מפוקפקת שנרקמה עם המפלגות החרדיות, וברור שהוא עלול להיות הרסני למשק. קשה לפרנס מדינה שקרוב לשליש מתושביה לא מסוגלים להשתלב בתעסוקה; כשהפערים ברמת הידע של תלמידים שלמדו במוסדות ללא לימודי ליבה הם אדירים. לחרדים יש פוטנציאל ללמוד ולהצליח, אבל בימינו אי־אפשר להצליח בלי מתמטיקה ואנגלית".

מדוע ההשכלה הגבוהה לחרדים כשלה?

בשבוע שעבר פורסם דו"ח מבקר המדינה בעניין מאמצי המדינה לשלב חרדים במערכת ההשכלה הגבוהה. הדו"ח קובע כי התוכנית שקידמה המועצה להשכלה גבוהה, בעלות של קרוב ל–2 מיליארד שקל, לא עמדה ביעדיה: הגידול במספר הסטודנטים הגברים החרדים היה נמוך מהצפוי, וכ–40% מאלה שהתקבלו ללימודים נשרו במהלך המסלול.

הסיבה העיקרית - במסגרת מערכת ההשכלה הגבוהה לא ניתן להשלים פערי ידע של שנים — ולהקנות לסטודנטים החרדים כלים שאמורים להירכש כבר בבתי הספר היסודיים.

הרב בצלאל כהן, ראש הישיבה התיכונית חרדית חכמי לב טוען:
"הרבה חרדים נושרים מהאקדמיה לא רק בשל מחסור בידע, במתמתיקה ואנגלית, אלא בעיקר בגלל היעדר מיומנויות ביטוי והבנת הנקרא".

הפתרון היחיד:

רק ממשלה שתתלכד סביב רוב ציוני תוכל לעשות שינוי דרמטי . רק ממשלה שלנגד עיניה יהיה עתיד מדינת ישראל ולא עתידם הפוליטי של חבריה, תוכל להוציא את המדינה מהפלונטר אליה נכנסה.

ממשלה כזו בלבד תוכל ליצור תיקון במערכת החינוך החרדי ושילוב לימודי ליבה ברמה סבירה בבתי הספר החרדיים.

ממשלה שתפעל לשלב את הציבור החרדי בנטל העבודה, המיסים והביטחון הלאומי.

אבל האגו ורצון ההשרדות של הפוליטיקאים גורמים לעיוורון להתהליכים המתרחשים בזמן אמת. ורק כשנגיע לעברי פי הפחת יהיה ניסיון נואש של הציוניים להתלכד.... אבל אז זה יהיה מאוחר מידי.... שכן המציאות היא לא כמו ב "משחקי הכס".

התהליך המיגע:
גם אם תהיה מוטיבציה כזו ואפשרות פוליטית - מדובר במהלכים סבוכים שיצריכו שנים רבות והשקעה כספית גדולה; על הממשלה להוציאם לפועל בהקדם כדי לצמצם את הנזקים העתידיים לכלכלת ישראל ולתלמידים עצמם.

מיכל צ'רנוביצקי, יו"ר תנועת עיר ואם, הפועלת לקידום הזרם הממלכתי־חרדי  אומרת:

המדינה תצטרך לפתוח בתי ספר חרדיים בעצמה בכל יישוב חרדי, להכשיר אלפי מורים יחודיים למגזר זה (וזה לא קורה ביום אחד, אלא תהליך של שנות הכשרה). ורק אז, ברגע שהמוסדות יפעלו כראוי הם יהוו אלטרנטיבה וציבור חרדי ורחב יבקש בעצמו להשתלב בהם.
המציאות מוכיחה שבכל מקום שבו בתי ספר כאלה נפתחו, הביקוש היה גדול מההיצע.

יו"ר תנועת עם שלם, הרב חיים אמסלם (ש"ס לשעבר):  הציבור החרדי מבין את ההשלכות השליליות, אבל לא יכול לעשות הרבה בנדון בגלל ההנהגה הפוליטית שלו. גם הזרם הממלכתי־חרדי לא זז, כי שר החינוך היוצא שיתף פעולה עם המפלגות החרדיות בגלל אילוצים פוליטיים".

ממשרד החינוך נאמר: "המשרד מייחס חשיבות רבה לבתי הספר בזרם הממלכתי־חרדי, ומאמין שהרחבתם צריכה להיעשות בשיתוף כל הצדדים הרלוונטיים".

אבל לצדדים הרלוונטיים יש אינטרסים אחרים והם רגעיים ומאוד מאוד אישיים....