האם מצלמות האכיפה של המשטרה עלולות להוביל בני זוג לגירושין?
25.07.18 / 14:45
עו"ד אילון אורון, יו"ר ועדת התעבורה בלשכת עורכי הדין במחוז תל אביב פנה השבוע (יום ב) למפכ"ל המשטרה רוני אלשיך בדרישה לבדוק את מצלמות האכיפה של המשטרה ולוודא שאינן מתעדות גורם נוסף מלבד הנהג על מנת לנטרל את הפגיעה בפרטיות וחופש התנועה נוכח השלכותיה החמורות והאיומים הנשקפים כתוצאה מתיעוד המצלמה
עו"ד אילון אורון יו"ר ועדת התעבורה בלשכת עורכי הדין במחוז תל אביב מבקר בחריפות את תופעת האח הגדול לפיה מצלמות האכיפה שהציבה המשטרה בעת האחרונה פוגעות פגיעה חמורה בפרטיות הנהגים ובחופש התנועה שלהם. המצלמה לוכדת נהגים שביצעו עבירת תנועה וקולטת את הנהג באיכות סבירה ובאופן שניתן לזהות את מי שיושב לצדו. התיעוד המדויק הכולל תאריך, יום ושעה מדויקים לא משאירים מקום לספק כי בעת שביצע הנהג את העבירה יתכן ותועד מבצע דבר נוסף. יתכן שמדובר בעבירה מוסרית אך לגיטימית או מעשה חוקי אחר, גם יתכן שלא היו דברים מעולם אבל התמונה עשויה להיתפס כפרשנות מוטעית מצד האישה למשל כשלא מקבלת את גרסת הבעל. בעצם מדובר בתיעוד שעלול לשנות את חייו ולפגוע בו פגיעה קשה ביותר. יתכן שזו פגיעה כה חמורה שאף עלולה להביא לפגיעה בשלום בית ואולי גם לגירושין כמו למשל כאשר הדוח מגיע הביתה והאישה רואה את התמונה ואת היושבת לצדו של בעלה דבר.
עו"ד אילון אורון קורא להגביל את חופש התנועה של האח הגדול ומבהיר כי לא כל האמצעים מקדשים את המטרה ומסביר כי השימוש במצלמות מעורר שאלות משפטיות כבדות משקל, שעניינן: הפגיעה החוקתית בפרטיותם של אלפי אזרחים; מהן התכליות המצדיקות את הפגיעה בפרטיות; סמכות הרשויות המקומיות לרשת את המרחב העירוני הציבורי במצלמות; חלוקת האחריות הראויה בין המשטרה לרשויות המקומיות על הפעלת המצלמות והשימוש בחומר המצולם; הצורך בהסדרה משפטית של הסוגיה בכללותה, תוך קביעת אמות מידה ברורות ואחידות בדבר מיקום ומספר המצלמות, אופן התיעוד, אבטחת המידע, שמירת המידע ומחיקתו, אמצעי שילוט ויידוע לציבור, זהות הגורמים הצופים במידע והכשרתם המתאימה, מנגנוני העברת המידע לגוף אחר, הטלת סנקציות בגין שימוש לרעה ועוד. כל אלה מבקש עו"ד אילון אורון לבדוק ולוודא שלא נשקפת מהן פגיעה בפרטיות ובחופש התנועה של ציבור הנהגים.
לשימוש במצלמות מעקב עילות שונות: מניעה או גילוי של עבירות ופשיעה; שמירה על הסדר הציבורי; הכוונת תנועה; פיקוח על עובדים ועוד. עם זאת, מחקרים שונים מצביעים על כך שיעילותן של מצלמות מעקב חלקית ולא תמיד ברורה, הן כאמצעי למניעת עבירות בכביש, הן כאמצעי ליצירת הרתעה לנהגים והן כאמצעי להקניית ביטחון לתושבים. לגידול בשימוש במצלמות המשטרה, לצד ההתקדמות הטכנולוגית המתמדת, יש פוטנציאל לפגיעה בפרטיות במרחב הציבורי, ולפיכך נדרשים בעניין זה פיקוח והסדרה ציבורית. התפתחותן של טכנולוגיות מעקב מתקדמות, כמו טכנולוגיות זיהוי פנים, טכנולוגיית זיהוי לוחיות רישוי ושיפור יכולת החיפוש בתוך כמויות גדולות של מידע מגדילה את פוטנציאל השימוש בהן למעקב, למניעת פשיעה ולטיפול בה, ומאידך גיסא - מגדילה את הפוטנציאל לפגיעה בפרטיות ובחופש התנועה. גם בהנחה שהתמונה לא מספיק ברורה כפי שהיא מופיעה בדוח המשטרה הרי שגם לאזרחים יש אמצעים רבים ומגוונים וגישה לטכנולוגיות מתקדמות על מנת לפענח את הדמות הנוספת ברכב.
פרטיות היא מושג עמום, סבוך ויחסי. הגבולות בין הפרטי לציבורי משתנים תדיר בין חברה לחברה ולעתים קרובות בין פרטים שונים באותה החברה. אף-על-פי שמקובל לראות בזכות לפרטיות זכות מודרנית, אפשר נוסף על כך, פרטיות היא צורך אנושי בהגבלת הפיקוח החברתי של הפרטים בחברה. לידיעה של האדם כי יש "עין פקוחה" שיכולה לעקוב אחריו – ולצורך העניין לא חשוב אם מדובר בעין, באוזן או בכל אמצעי מעקב ופיקוח, אנושי או טכנולוגי – יש השפעה מיידית על החירות שלו לחיות את חייו כפי שהוא מעוניין לחיות אותם. למשל, אפשר להבחין בהשפעה זו על התנהגותם של אנשים בנוכחות מצלמות, בהשוואה להתנהגותם בהיעדרן. עו"ד אילון סבור כי "אכיפה באמצעות מצלמות הינה מהלך משמעותי שיש להחילו רק לאחר דיון מקיף בכל הנוגע לסוגיית פרטיות האזרח במרחב הציבורי. כפי שמערך האכיפה נראה כיום, האזרח אינו יודע להתגונן כראוי ויש להגביר את המודעות והשקיפות, כך שהנהג לא ימצא עצמו מסובך בפרשיות אחרות כתוצאה מדוח תנועה ושלא יסתננו למרחב הפרטי שלו כגנבים בלילה".