אודי דבורה, יו"ר תנועת "אופק ליבנה": "אני רוצה להיות השופר של הילדים והנוער"

 הוא לא המועמד הכי מוכר בעיר. פניו אינן מחייכות אלינו מכל מרפסת שמש וכרזתו אינה מקשטת שלטי חוצות ענקיים, אבל אודי דבורה, יושב ראש תנועת "אופק ליבנה", בהחלט כאן ומבקש שתתנו לו הזדמנות.

"קשה לי להתמודד. קשה לי לבוא ולהגיד 'עשיתי ועשיתי' כדי שיבחרו בי. כשחיפשתי תמונות לקמפיין מ-11 שנות פעילות, מצאתי 20 שכוללות אותי מתוך אלפים", הוא משפיל את עיניו במבוכה.

עד לא מזמן היה שקוע דבורה (52) כל כולו בשבט הצופים "רעות" אותו ייסד עם חברו הטוב ושותפו להתנדבות ארוכת השנים בתנועת הנוער אודי זילברברג. "הקמנו את השבט ממחשבה שבשכונה שלנו, נאות בגין, אין לילדים יותר מדי מה לעשות, ושבט צופים היה רעיון טוב. לאט לאט נשאבתי לתוך זה הפכתי לצופה בעצמי, למדתי קשירות חבלים וכל מה שצריך".

בפברואר האחרון, לאחר 11 שנות ניהול, העבירו את המושכות הלאה. "חשנו תחושת מיצוי", הוא אומר, "וגם חשבנו שחשוב שהשבט יחווה צורת ניהול שונה. גם מבחינתי חוויתי כבר את כל מה שאפשר, טיולים, הפעלות, וכמה פעמים מכל דבר".

 לדבר עם הנוער

הוא יועץ מס במקצועו. הרעיון להקים את תנועת "אופק ליבנה" נולד בגלל כתבה ב"יבניתון". דבורה: "פרסמתם כתבה על סקר שערכה עיריית יבנה ושתוצאותיו היו כי הבעיה הכי גדולה בעיר היא בעיית הנוער. שאין להם מה לעשות בשעות הפנאי". מצע הבחירות שלו מתרכז בחינוך ובבני נוער. למשל ליזום פרויקט במסגרתו תלמידי י"ב מסייעים לתלמידי ט' בלימוד בחינות.

אתה עוסק במקצוע די אפור. מאיפה החיבור לנוער?

 "זה המקום שאליו רציתי לברוח. אני עצמאי 28 שנים, אז אני עושה עוד דו"ח ועוד דיון במס הכנסה אבל זו עבודה לשם פרנסה. הצופים היו לנשמה ועכשיו אני רוצה לסייע לכל הנוער בעיר דרך המועצה, לקדם ולעזור".

 יש כמה רשימות שפונות אל הצעירים. מה אתה מחדש?

 "אני פונה יותר אל בני הנוער, אני מדבר על האוכלוסייה שאין לה זכות הצבעה. אני רוצה להיות השופר של הילדים והנוער".

 הם לא יצביעו לך. לילדים בני 14 אין זכות הצבעה.

 "יפה", הוא צוחק, "אני מאמין שההורים שלהם יצביעו והחבר'ה הבוגרים יותר, אלו שצמחו משבט הצופים והם כעת חיילים וסטודנטים, שגם להם ארצה לעזור. אעזור לאלו שרוצים להתבסס בתוך יבנה ולקנות בית וגם לחיילים שיש להם את הבעיות הייחודיות שלהם".

 שבוע וחצי לפני הבחירות אתה די אנונימי בעיר.

 "נכון, אבל יש לי יתרון אחד: אני בקשר טוב עם הבוגרים וההורים".

 תצליח להשיג 1,000 קולות כדי להיבחר?

 "אני מאמין שכן. במשך השנים עברו בשבט מעל 500 משפחות. אנשים נפגשו עמי וראו את העשייה שלי, ואני לא חושב שיש מישהו מהמועמדים שהצליח להרים פרויקט בסדר גודל כזה כמו הקמת שבט צופים, ואני לא מדבר על ראש העיר כמובן. מדובר בסדר גודל של 380 ילדים. עברתי בבתי הספר ואספנו ילדים. התחלנו מכלום וקיבלנו מבנה ותקציב. אני באתי כאיש כספים ולמדתי להיות צופה כאיש מבוגר".

 אז למה לא להמשיך עם הקו הזה? למה לא להקים שבט במקום אחר?

 "יש פרויקטים שאני לא יכול לדבר עליהם עכשיו אבל אני מתכוון להמשיך בעשייה. הסיבה שאני מתמודד למועצה היא הרצון לעשות בכל העיר את מה שעשיתי בשבט. תנועות הנוער די מדשדשות. אני יודע מה עשינו נכון בצופים ורוצה להעביר את זה לכל העיר".

 מה עשיתם נכון? איזה אופק חדש אתם מציעים ליבנה?

 "ישבתי עם הצעירים ובדקתי מה חסר להם. אני יודע שאף אחד מכל מי שפגשתי לא היה במופע בהיכל התרבות בעיר, מלבד אלו שהגיעו אליהם דרך בית הספר. לא היה שום מופע שדיבר אליהם. למה לא להביא ליבנה איזה הופעה מזאפה? שיהיה לנוער לאן ללכת? למה שבחופש הגדול לא יקרינו סרטים וככה יהיה לנוער לאן ללכת במקום להסתובב ברחוב? בתוכניות לקיץ לא היה משהו שדיבר אל הנוער. היה את יובל המבולבל לילדים, ולנוער הביאו די.ג'יי שניגן והיה אמור להרקיד אותם, וזה לא ממש עבד. צריך לדעת לדבר עם הנוער וזה דבר שאני עושה במשך שנים. לא ראיתי מישהו מהמועצה או מהעירייה שבאמת עשה זאת. אני מרגיש שהנוער בעיר לא נספר, אולי כי לאנשים קשה להתמודד עם גיל הטיפש עשרה או כי הם לא מצביעים, אבל הם קהל היעד שלי. אני לא איש של דיבורים אלא של עשייה ואני רוצה לעשות זאת. אין לנוער נציג במועצה והלוואי ואני אוכל להיות שם ולקדם אותם".

מנהיגי העתיד

בתחילת קמפיין הבחירות שלו, חלה אביו של אודי דבורה. "עברתי תקופה קשה. כמעט שלושה חודשים הייתי מנוטרל מכל עיסוק. אבי חלה, אושפז ובסופו של דבר נפטר. הכל קרה מאוד מהר, הוא אושפז ביוני ונפטר באוגוסט, ככה שחשבתי בכלל האם עליי להתמודד", הוא מספר, "החברים תמכו בי ואמרו לי 'יש לך את האנשים שלך וברגע הנכון הם יצביעו לך כי הרבה מעריכים את פועלך'. הרבה חברים צעירים שפניתי אליהם לבוא לחוגי הבית, אמרו לי ש-11 שנים הם היו בחוג בית שלי והם מכירים אותי, ואת הקול שלהם יש לי וככה גם ההורים שלהם. אני סומך עליהם".

 אתה וחבריך לתנועה הצטלמתם כאנשי עבודת כפיים בסרבלים אדומים. תסביר את הקטע.

 "אנחנו אנשי עשייה שבאים מהתנדבות ונתינה, וכל אחד מבין בתחומו. מס' 2 שלי, עמית פפו, הוא תושב השכונה הירוקה שטיפל בהרבה בעיות שהיו בה ויידע לעזור ולתרום מניסיונו בתכנון ובנייה בעיר. את משה אדרי אני מכיר הרבה שנים, הוא אחד שתורם הרבה לקהילה, ועדי שכונות ובתי ספר. מס' 4 ברשימה איתן קציר הינו אדם מוכר מאוד ביבנה. הוא  מנהל תפעול שמבין ומחובר להיי טק. חשוב לי שמפעלים ייכנסו ליבנה ושהקיימים לא יעזבו, זה המקום של העירייה להילחם על הדברים האלו".

 לכל חבר ייעדת תפקיד.

 "נכון, הבאתי אנשים מנוסים שיעזרו לי, וגם אם החבר'ה האלו לא ייבחרו, אני אשתף אותם כדי לקבל את עצתם ומעוד אנשים כמו חברי הטוב אודי זילברברג שתמיד ארצה לעבוד איתו ולשמוע את דעתו".

 מדוע לא הצטרפת לרשימה קיימת?

 "אני מניח שהייתי מתברג במקומות לא ריאליים כי יש מחויבות לאנשים שעזרו לראשי הרשימה במשך הקדנציה. אמרתי שאם אתמודד אעשה זאת בזכות עצמי".

 לאיזה פוליטיקאי מקומי אתה הכי מתחבר?

 "אין לי מישהו ספציפי. אני מכיר הכי טוב את גוב ארי כי עבדתי איתו הרבה זמן. אני מכיר גם את רונית (ארנפרוינד כהן) די טוב למרות שעכשיו היא כועסת עליי".

 למה?

 "אמרתי שלא אתערב בכל הקטע של המועמדים לראשות העיר, אבל בשלב מסוים התפרסמה בעיתונכם פרסומת מטעם רונית שבה הפנים של גוב ארי היו מושחרות ופשוט לא יכולתי להבליג. כתבתי שמי שמדברת על חינוך לא יכולה לפרסם מודעה כזאת וכתבתי את זה בעדינות. אמרתי שאני לא יודע מה היה קורה אם תלמיד היה מפרסם תמונה כזו של מורתו, איך היינו נוהגים כאנשי חינוך?".

עד היכן מגיעה האמביציה הפוליטית שלך?

 "אני מאוד רוצה להיכנס למועצה, ובקדנציה הבאה לסלול את הדרך לחבר'ה הצעירים שלי שיסיימו צבא ולימודים. אני מבטיח לדחוף אותם כי יש שם אנשים מדהימים. חינכתי דור מנהיגים שיכולים למנף את זה למקומות נהדרים לעיר. אני מקווה שהם יצטרפו אליי".

 ויצטרפו לרשימה שלך?

 "הם יהיו לפני ואני אלך אחורה. אני מחכה ליום שאוכל לראות אותם מנהיגים את העיר הזאת".

פרופיל: אודי דבורה

 משפחה: נשוי ואב לארבעה (לי-אור (26) שסיימה השנה תואר ראשון בתקשורת ועובדת ברדיו דרום; רעות (24) שסיימה השנה תואר ראשון בביוטכנולוגיה ועובדת במכון ויצמן; אלעד (22) צנחן, שסיים השנה את שירותו הצבאי ועובד כמרכז שבט הצופים בגן רווה; ועמית (17) תלמיד בתיכון האורן וראשג"ד בצופים)

השכלה: תעודת חשבונאות וייעוץ מס

תעסוקה: יועץ מס ומתנדב כרוני בצופים, בלשכת יועצי מס, בלשכת ארגוני העצמאים ועוד

ספר משפיע: "סוג הספרים שאני מאוד אוהב הוא של מורשת קרב. עכשיו אני קורא את 'המוסד – המבצעים הגדולים' של ניסים משעל ומיכאל בר זוהר. אלו דברים שגם לימדתי בתנועה".

מה לא יודעים עליך? "שכל ההצגה הזאת בפני הציבור קשה לי. אני איש של עשייה ופחות דיבורים ופוסטרים".