רונית הבריונית

ארבעה ימים לפני שתושבי יבנה יגיעו אל הקלפיות כדי לממש את זכותם הדמוקרטית לבחור את הנהגת העיר בחמש השנים הבאות, נדמה כי חברת המועצה רונית ארנפרוינד-כהן כבר לא עומדת במתח. היא כמובן יכולה לשבת (ולהירגע), אבל במקום זה נקטה באלימות משפטית כאשר ביום רביעי שיסתה את עורך הדין שלה בקבוצה של שמונה פקידות בעיריית יבנה.

בהמשך החליטה רונית לשסות את עורך הדין שלה גם באנשי "יבניתון", ולמעשה בעצם פרסום מאמרי זה הנני מסתכן כי רונית תשלח אותי לארבעה חודשי מאסר - כך לפי המכתב המאיים של עורך הדין הנכבד שלה.

ועכשיו לפרטים המלאים.

המייל שנחשף

סיפורינו מתחיל לפני כמה ימים. אל מערכת "יבניתון" הגיע תדפיס של מייל שנכתב לכאורה על ידי רונית אל מס' 2 ברשימתה עדי ינקלביץ', ונחשף לכאורה בטעות. התדפיס הזה הופץ גם בקרב עובדי עירייה.

הערת ביניים ראשונה: כבר היו דברים מעולם. לפני כתשע שנים נחשפה בטעות תכתובת מייל רגישה בין רונית לבין אחד מפעיליה הקרובים ביותר.

הערת ביניים שנייה: המייל שנשלח לכאורה מרונית אל עדי נראה על פניו אותנטי לאדם הסביר, בעיקר בגלל סגנון הכתיבה, רוח הדברים והמחוות האישיות לנמען.

במייל הזה מפרטת רונית, לכאורה כמובן והיא מכחישה את אמיתותו כמובן, את כוונותיה לגבי כמה עובדי עירייה בכירים וזוטרים תוך שימוש בתיאורים מעליבים כלפיהם ("פקידות מצועצעות" וכיוצ"ב), אם וכאשר תיבחר; היא גם מציינת, שוב לכאורה, כיצד היא שולטת באתר אינטרנט מקומי זניח. 

 טענת הזיוף

ביום שני פנתה רונית למשטרה והתלוננה על זיוף. לטענתה מדובר בתדפיס מייל מזויף, ב"מזימה פוליטית פלילית", בקנוניית ענק שנועדה להכשילה בבחירות.

לצערה ולצערנו, לתלונות במשטרה בזמן בחירות יש תאריך תפוגה קשיח: יום הבחירות. האמביציה לפענח "פשעי בחירות" צונחת מתחת לאפס אחרי נעילת הקלפיות.

לכן, מי שמצפה כעת למצעד נחקרים וחשודים ססגוני עשוי להתאכזב. תושבי יבנה ממתינים כבר 5 שנים להשלמת החקירה המשטרתית בעניין כרוז הסתה שהופץ בעיר באוקטובר 2008 נגד גוב ארי והכיל סממנים נאציים.

למרות כל זאת, כולי תקווה כי המשטרה תכריע בהקדם בגורלו של המסמך.

העובדות מאוימות

בינתיים בקצה השני של העיר, 8 עובדות עירייה הרגישו, מטבע הדברים, לא הכי נעים שבעולם. החרדה הטבעית למקום עבודתן הביאה אותן לפנות מיד ובכתב להסתדרות ולארגוני נשים. מעשה הגיוני בעיניי, על אחת כמה וכמה כאשר תוכן מכתבן כלל לא הופץ בעיר ולא נעשה בו שימוש פוליטי כלשהו.

לרונית נודע באמצע השבוע על מכתבן של העובדות (אגב: לנו כעיתון נודע על מכתבן מרונית). למרות הרזומה בו היא מתהדרת, ובצדק, כתומכת באוכלוסיות מוחלשות ובעיקר בנשים, רונית לא גילתה טיפה של רגישות אמיתית למצוקתן של עובדות העירייה. היא לא התקשרה אליהן וביקשה בנימוס כי יחזרו בהן ממכתבן נוכח העובדה כי מדובר (לשיטת רונית) במייל מזויף, ובאמת אין לה כוונה ממשית לפגוע בעובדי עיריית יבנה.

הסיפור הזה יכול והיה צריך להסתיים בדיסקרטיות.

אבל מה עשתה רונית? מיד שיסתה את עורך הדין שלה בעובדות המבוהלות כאילו היו פושעות נמלטות מהחוק. והוא בשמה של רונית עוד מעז להאשים אותן שפעלו בבהילות בלי מחשבה. נו רונית, ואת חשבת קצת לפני ששיגרת אליהן עורך דין מאיים?

כבר עשר שנים פועלת רונית בפוליטיקה המקומית, וברגע האמת יצאו ממנה כל אותן תכונות שהיא תמיד מייחסת לאחרים. אימפולסיביות, כוחניות, דורסנות, בריונות. היא זו שניצלה את העובדות התמימות ככלי משחק במאבק פוליטי.

במקום להרגיע את העובדות המבוהלות, רונית התחפשה לחוקרת משטרה. זו הרעה, שמאיימת, שמפחידה, שמענישה.

היא דרשה מהעובדות לגלות כיצד הגיע אליהן המייל, מי ניסח את המכתב שכתבו, עם מי התייעצו, מי הדפיס את המכתב שלהן, היכן הודפס ומי למען השם רצח את ארלוזורוב. ואם העובדות לא ישיבו לה על מבול השאלות בתוך שתי דקות? נו, בשביל זה יש לרונית עורך דין. ולו יש אמצעים.

חופש הדיקטטורה

ככל שזה תלוי ברונית, המאמר הזה לא היה מתפרסם לעולם. אני מצטט את עורך הדין שלה שכתב לנו שלשום: "לא להביא לידי פרסום, הן באופן ישיר והן באופן עקיף, דבר ולא קצה דבר ביחס למכתב המזויף".

יתרה מכך: עורך הדין הנכבד מאיים לשלוח אותנו למאסר אם נעז להמרות את פיו ונפרסם, תוך שהוא מסתמך באופן מגוחך לגמרי (ולא מקצועי בעליל) על פסק דין במסגרתו נשלח אדם למאסר אחרי שזייף את ספירת הקולות בקלפי בבני ברק!!!

אגב, ראוי שעורך הדין המלומד יידע כי על פי סעיף 24 לכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין אסור לו לאיים על הצד שכנגד. גם אני יודע לנקוט באמצעים.

ובחזרה לדיקטטורה שמציעה לנו רונית. למה בעצם לא לפרסם את הפרשה? בגלל שעורך הדין מאיים במאסר? או בגלל שרונית טוענת שמדובר במייל מזויף? הרי חס וחלילה לא טענו כאן אחרת.

אבל האם התנהלותה הבריונית של רונית כלפי 8 עובדות עירייה היא גם זיוף? האם הזכות המלאה, והחובה המלאה, של עיתון מקומי לדווח לקוראיו המסורים על הפרשה הכי חמה השבוע במערכת הבחירות היא גם זיוף? מדוע שמכתבו החריף של עורך הדין אל עובדות העירייה יישאר במחשכים?

שאלה של אמינות

בשבועות האחרונים חשפנו כאן כמה בלופים מבית היוצר של רונית. למשל:

1. רונית פרסמה תוצאות הזויות של "סקר" בניגוד להוראות החוק תוך הטעייה של הציבור. בגין כך היא תשלם אלפי שקלים לגוב ארי כפי שקבע יו"ר ועדת הבחירות המרכזית.

2. רונית מציגה עצמה כאלטרנטיבה לשלטון הקיים, אך למעשה הצביעה בעד תקציב העירייה לשנת 2013 (כלומר היא בעד גוב ארי).

3. גם לפני 5 שנים רונית הציגה עצמה כאלטרנטיבה לשלטון הקיים, אך בחרה בסיבוב השני לא לתמוך במאיר בן הרוש למרות שהתחייבה לעשות כך (כלומר היא בעד גוב ארי).

3 נקודות לפני סיום

1. "מי שמכיר אותי יודע שהדרכים שלי הן דרכי נועם ולא התנהלות בריונית" (רונית בראיון לתקשורת, נובמבר 2004).

2. "מהפכה בעיר, על פי שלושה סקרים רצופים יבנה בוחרת אישה" (רונית בראיון לתקשורת, ספטמבר 2008).

3. האומנם, רונית?