ערעור על דו"ח חנייה?

ערעור על דו"ח חנייה? זה יכול "לעלות ביוקר"

בבית המשפט השלום ברחובות נדונו בימים האחרונים מספר בקשות ערעור על דו"חות חנייה שהוגשו ע"י פקחי רשות החנייה בעיריית יבנה. בית המשפט דחה את הבקשות, קיבל את עמדתה של העירייה ופסק כי פקחי העירייה פעלו בהתאם לחוק

בפני כבוד השופטת אושרית הובר היימן נדון מקרה בו תושב עשה שימוש בתו חניה אחד ע"י העברתו בין רכביו השונים. ביהמ"ש הבהיר לנאשם כי בעת הבקשה לתו חניה, עליו חתם הנאשם, ביקש כי תו החניה יינתן ביחס לרכב הנושא מספר רישוי מסוים, אשר אינו תואם את הרכב המופיע בדו"ח ואף לא הוגשה ע"י התושב בקשה להחלפת פרטי הרכב, ביחס אליו ניתן התו מלכתחילה. על כן לא היה מקום לבצע העברה של התו מרכב לרכב ועל התושב נגזר קנס בגובה 1,000 ₪ במקום הקנס המקורי שעמד על 250 ₪ (ח"נ 50685-02-16).

מקרה נוסף עסק במקרה בו נהג ביצע עבירת חניה ונמצא ע"י רשות החניה בעירייה כי דו"ח החניה ניתן בטעות, ביחס לעבירה שונה מזו שנעברה בפועל. במקרה זה רשאית העירייה לשנות את סעיף העבירה בדו"ח. במקרה דנן התברר כי חלה טעות בהקשת המספר הסידורי הנכון של העבירה במסופון ע"י הפקח ומשהתגלתה הטעות, נמסר לנאשם דו"ח מתוקן. הנאשם, אשר חנה את רכבו  בצורה מסוכנת באיזור בו אבני שפה מסומנות באדום-לבן, סמוך למתחם הקניות G בשדרות ירושלים, סירב לקבל את הדו"ח וביקש להישפט בגינו. ביהמ"ש הסביר לנאשם כי במקרה בו נעברה עבירת חניה ע"י אדם והתברר כי חלה טעות בהקשת סעיף העבירה הרלבנטי, לא זוכה הנאשם מן ההפקר והרשות רשאית לתקן את סעיף העבירה הנכון. על הנהג נגזר קנס בגובה 1,250 ₪ במקום הקנס המקורי שעמד על 250 ₪ (ח"נ 61371-02-16).

אדם חנה את רכבו על המדרכה בתחומי שכונת נאות רבין הירוקה וביקש לערער בבית המשפט על דו"ח שניתן לו בגין העבירה. בית המשפט קבע כי חוק העזר ליבנה (העמדת רכב וחנייתו) אינו פוקע בחלק מימות השבוע או שעות ביממה ועל כן אין להניח כי לא תהיה אכיפה בשעות הלילה המאוחרות ו/או בסופי השבוע. בית המשפט הסביר כי הנחתו של בעל הרכב כי אין בהעמדת הרכב משום הפרעה לתנועה או כי קיימת לטענתו מצוקת חנייה אינן מהוות טענות הגנה ראויות. גם טענתו בבית המשפט לפיה "אני גר בפתח תקווה כל יום עומדים על המדרכה ואף אחד לא נותן להם דוח" לא הועילה. על בעל הרכב נגזרו 1,000 ₪ במקום הקנס המקורי שעמד על  500 ₪ (ח"נ 16813-06-16).

בתיק נוסף קבע בית המשפט כי יש לראות בחומרה חניית רכב "רגיל" בחניית נכים, אף באופן מוגבר משאר עבירות החניה המנויות בפקודת התעבורה. גם נסיבות חיים קשות, ככל שיהיו, אינם מהווים הצדקה לחניית רכב "רגיל" בחניית נכים, אף אם מדובר בחניה למשך מספר דקות בלבד, ואינן עילה לביטול הדו"ח או להפחתתו. על תושבת העיר שהחנתה את רכבה בחניית הנכים בפארק המים (קאנטרי) נגזרו 1,000 ₪ (זהה לקנס המקור). נוכח גובה הקנס המקורי ממילא החליטה ב"כ העירייה, עו"ד רעות ברקו-דיאמנט להסתפק בגובה קנס המקור ולא לדרוש את הגדלתו (ח"נ 22956-06-16).

במהלך דיון בערעור שהגיש תושב יבנה בעל תו נכה פסק בית המשפט כי העמדת רכב הנושא תו נכה אינה מהווה הצדקה להעמדת הרכב על מדרכה, כאשר העמדתו אינה מאפשרת מעבר להולכי רגל ומאלצת כל עובר אורח לרדת לשולי הכביש על מנת לעבור. חוק חניית נכים הינו חוק המאזן בין זכותם של נכים להעמיד את רכבם במקומות המקלים עליהם את נגישותם למקומות (למשל: העמדת רכב על מדרכה) לבין הבטחת אי הפרעה לתנועה ויצירת סיכון לנהגים ולהולכי רגל. בחוק ישנם סייגים, המחריגים את זכות הנכה להחנות במקומות חניה "כאוות נפשו", כאשר אחד מהסייגים הינו סיכון הולכי רגל ו/או הפרעה לתנועה. בית המשפט פסק כי במקרה זה העמיד בעל הרכב את רכבו על מדרכה באופן שאינו מותיר מעבר של לפחות 1.3 מ' וכי יש לראות בכך סיכון להולכי הרגל. על הנהג נגזרו 500 ₪ כאשר קנס המקורי בגין העמדת רכב עם שני גלגלים על מדרכה הינו 250 ₪  (ח"נ 18772-06-16).