מבט לכנסת: העברות תקציביות כמשחק 'אמת או חובה'?

ועדת הכספים בראשות ח״כ משה גפני אישרה שינויים תקציביים בגובה של כ-11.36 מיליארד שקלים.

נשמע טוב! רק שרובן בכפוף לרביזיה (בדיקה מחדש לשם תיקון או שינוי) ההעברות כוללות שינויים פנימיים במשרדי וגופי הממשלה, והעברות בין תקציבי המשרדים השונים.

ההעברות, שרבות מהן אושרו בכפוף לרביזיה, יועדו בין השאר לצרכים הבאים: סובסידיה לתחבורה, מוסדות להשכלה גבוה, תכנית אסטרטגית רב-שנתית לפיתוח שדרות ויישובי עוטף עזה, תמיכה לכפרי 'נוער לנוער נושר', הקמת מחנות צה״ל, התאמת תשלומי הביטוח הלאומי, מסגרות לאנשים עם מוגבלויות, פנימיות רווחה, טיפול באנשים עם אוטיזם, פיתוח תיירות, מרכזי יום ותעסוקה לאנשים עם מוגבלויות, טיפול בנערים ונערות בסיכון, מענים לאזרחים ותיקים ותשושי נפש, קופות חולים, בתי חולים לבריאות הנפש, צורכי ביטחון, מבני חינוך, פיתוח התיישבות בדואית בנגב, בתי-ספר מקצועיים, מלגות לסטודנטים יוצאי אתיופיה, סבסוד מעונות-יום, פיתוח כלכלי ותיירותי של ירושלים, קצבאות ומענקים לניצולי שואה - ולשיקום ותשתיות ביישוב מבוא-מודיעים בעקבות השריפה (ח"כ משה גפני: "אנחנו בסוף השנה, מה שלא נעביר כעת לא יוכל לעבור, יש לנו אחריות להמשך ניהול תקין של המדינה").

זה מה שקורה בממשלת מעבר, שרוצה ולא יכולה לקבל החלטות תקציב הגורליות למדינה, והאבסורד: מצד אחד מוסיפים מיליוני שקלים, ומן הצד האחר מקצצים מיליונים. וכך מסתבר שזו השיטה לנהל מדינה משותקת (ח״כ גפני: ״צריך להתאים את עצמנו להתנהלות תחת ממשלה שלא מגובה על-ידי קואליציה מתפקדת״).

בתוך כך, לאחרונה עסקה הוועדה בין היתר בהעברת תקציב לקראת החורף למשרד הבריאות, כשבוועדה נכחו גם אזרחים מתוסכלים שהטיפולים להם הם זקוקים אינם נכללים בסל התרופות, וגם עשרות ראשי ערים ורשויות מקומיות המודאגים מהאפשרות שמענקי האיזון המגיעים להם יקוצצו.

חשוב להעריך את העבודה שמבצע יו"ר הוועדה, משה גפני ('יהדות התורה') בימים אלה. כל ישיבה שלו נפתחת למעשה בזעקת ״גוועלד״ על כך שאסור לתת לקפאון הפוליטי להביא לכך שוועדת הכספים תפסיק לתפקד.

אחר-כך הוא נותן לכל חברי הכנסת המעוניינים בכך לדבר ולפרוק את שעל לבם, תוך שהוא מעניק תשומת-לב אישית לכל אחד מהם. בסופו של דבר הוא משקיע מאמץ רב כדי שהוועדה תאשר את ההחלטות שהונחו לפתחה כלשונן, ללא שינוי - אם כי מהלכים כאלה מסתכמים בדרך כלל בקיצוצים רוחביים במשרדי הממשלה ובהעברות תקציב ללא הצגת מקור תקציבי, והכל בהיקף של מיליארדי שקלים שאמורים לממן סדרה של החלטות שהתקבלו על-ידי ממשלה שכבר איננה נהנית מתמיכת רוב הכנסת.

באחת הישיבות האחרונות ליגלגה ח"כ אורלי לוי-אבקסיס ('העבודה-גשר') על כך שהוועדה אישרה תוספת של 40 מיליון שקלים למשרד הבריאות כדי להכין את מערכת הבריאות והציבור לחורף, בזמן שהיא מקצצת - כחלק מהקיצוץ הרוחבי - מאות מיליוני שקלים מאותו משרד בריאות. כך הועברו 911 מיליון שקלים למשרד לביטחון-פנים לצורך תוספת לתקציב השכר והגמלאות במשטרת ישראל ובשב"ס - בהתאם להסכם שכר שאושר בממשלה לפני שנה ושתי מערכות בחירות.

זו לא הפעם האחרונה שבה נשמע על ההסכם הזה. בשנה הבאה- 2020 - יספגו משרדי הממשלה קיצוץ נוסף ואפילו גבוה יותר, בגינו.

עוד 131 מיליון שקלים הועברו לקרן הרווחה של הסתדרות העובדים - לצורך תוספת 'היעדר קביעות' למשרתי הביטחון. את התוספת הזו הם השיגו במסגרת הסכם בין המדינה וההסתדרות, וכספים אלה מיועדים לתשלומי רווחה לגמלאי הפנסיה התקציבית ובני זוגם - אותו מבנה פנסיה בטוח שהציבור הישראלי יכול כיום רק לחלום עליו.

800 מיליון שקלים הועברו למימון פרויקט ביטחוני מסווג של משרד הביטחון. כפי שפורסם בעבר, הפרויקט המסווג הזה הוא המכשול התת-קרקעי בין ישראל לרצועת עזה, פרויקט שקבלת ההחלטות בנוגע אליו נעשתה ללא כל שקיפות, מסיבות ביטחוניות, ואשר עלותו הסופית תסתכם בכ-3 מיליארד שקלים.

הגורם שקיבל את הסכום הגדול ביותר היה זה שאחראי על הקטסטרופה התשתיתית הגדולה בישראל כיום: משרד התחבורה. אל המשרד הועברו 1,416 מיליארד שקלים עבור פיתוח הסעת המונים, טיפול במוקדי סיכון, פיתוח כבישים וסובסידיה עבור תחבורה ציבורית. עוד כ-325 מיליון שקלים הועברו לצורכי תחבורה, אבל ספק אם הם יסייעו לבעיית הפקקים. מדובר על סכום שנכנס לסעיף 'הוצאות חירום אזרחיות', ונועד לבניית כבישים ביהודה ושומרון, מתוקף יישום ההסכמים הקואליציוניים של הממשלה הקודמת.

20 מיליון שקלים הועברו להרחבת המענה הממשלתי בנושא האלימות במשפחה. תושבי עוטף עזה התנחמו ב-20 מיליון שקלים שהועברו לחיזוק החוסן האזרחי בשדרות וביישובי עוטף רצועת עזה.

400 מיליון שקלים הועברו לסבסוד צהרונים בשנת הלימודים הנוכחית, במסגרת תוכנית 'נטו משפחה' של שר האוצר מלפני כשלוש שנים.

84 מיליון שקלים הועברו למועצות האזוריות חבל מודיעין ומטה יהודה, עבור שיקום נזקי השריפה שנגרמו להן במאי 2019.

200 מיליון שקלים הועברו כחלק מרפורמה של כחלון בענף הבנקאות - כסף המיועד להקמת לשכת שירותי מחשוב בנקאיים שתעודד כניסת שחקנים חדשים לשוק הבנקאות. כן אושרו תקציבים לקצבאות ומענקים לניצולי שואה וגורמים נוספים.

חשוב לזכור שאילו אותן ההעברות התקציביות היו מובאות אחת לאחת לפתחה של ועדת הכספים תחת עינה הפקוחה של ממשלה מתפקדת, סביר להניח שהכל היה נראה אחרת - אלא שכאן כל הצעות התקציב הובאו כמקשה אחת ובעקבות זאת נותרו לחברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה שתי אפשרויות: להתווכח על הסעיפים השונים ולעכב העברת כספים גם לגורמים שהם מסכימים שהכסף חיוני עבורם - או לאשר את העברת כלל החבילה ולהימנע מכך שיו״ר הוועדה יאשים אותם שהם הגורם שמשתק את המדינה.

ברור שבחרו באופציה השנייה - בכפוף לרביזיה כמובן.