18.01.20 / 12:22
השבוע נתקלתי בטקסט מאד מקומם. מה אני אומר מקומם - מחריד, לא אנושי, מעצבן, מרגיז, מתריע, מחליא, אפילו.
המדובר בטקסט שמקורו באמונה ובמוסכמה דתית, שלא אביא ולא אחשוף כאן, בכדי לא לפגוע ביוצר הטקסט ובסביבתו אוהדת המסרים הפסיכופטיים הללו.
הם לא אנשים רעים או מושחתים - יותר פרימיטיבים וסרי-דעת וסרי-טעם, רפי-שכל, הייתי אומר אפילו "תינוקות שנשבו", כמאמר המימרה - אלא שלא יהיה מן הצדק לכנותם כך: הם אינם תינוקות, וגם אם הם שבויים באמונותיהם התפלות, הרי שאין בכך כל צידוק לדבקות הזו בשטויות אפלות שלא רק שהן אוויליות - הן גם פוגעניות ואלימות.
כעיקרון, על אף היותי אפיקורוס מוחלט - יש שיאמרו ממש עד קיצוניות, ממש חדל-אישים - אני רוחש כבוד בסיסי כלפי הדת היהודית באשר היא (וגם כלפי הדתות האחרות, איש באמונתו יחיה וגו') - אולם כאשר טקסטים, אמונות ומנהגים דתיים באים בסתירה מוחלטת לערכי הבסיס של האנושיות כפי שאני תופס אותה - גואים בי גם בחילה, וגם כעס.
עכשיו, ברור לי שיזדעקו עליי כל בעלי האמונה ויקראו "גוועלד", המחמירים יבקשו לנקוט כלפיי בעונש הסקילה התנ"כי המקסים הנודע, והמתונים ינסו לסבר את אוזני וליבי שעל מצוות ומנהגים אין לקרוא חמס, כי "נעשה ונשמע", ו"להשם פתרונים", ו"השם נתן והשם לקח, יהא שמו מבורך", ו"נסתרות דרכי האל וצפונותיו".
אז לא, לא מוכן, לא מסכים. הגיע הזמן שמתווי ההלכה והדת, הרבנים והמר"נים והגר"הים, והשליט"אים והאד"מורים יעשו רביזיה לכתבי ההלכות, יתאימו אותם לרוח האנושית הנהוגה במאה השנים האחרונות, ולא יְתַרְצוּ כל עוולה כלפי החי והנושם, ב"דברי אלוהים חיים".
כי הדברים אינם כאלה, אין דברי אלוהים שעוסקים במיתה - ואני יודע, כי אני מאמין באלוהים.
שבת מבורכת וסופשבוע נעים.
תודה עבור תשומת הלב.
רובי.
