15.12.18 / 22:43
צהריים ביבנה של סוף השבוע. קפוא בחוץ אפור בשמיים. לשם שינוי צדק החזאי וגשם החל לרדת בבוקר חמישי. בכל סיטואציה אחרת הייתי מתעקש להשאר עם פוך בבית ,אך מעט זמן פנוי משולב עם תאבון בריא מידי גרמו לי לחשב מסלול מחדש. היעד היה לסתום את הפה לקירקורים שלי בבטן.
לא מאמין במטריות ,הן עושות מה שבא להן כשהרוח מתחזקת. מעדיף לחטוף קצת מים על הקפוצ'ון וזהו אבל כשהאולסטארס צוללות בתוך שלולית עמוקה זה קר בגוף וכואב בנשמה. יצאתי מביתי להליכה קצרה דרך רחוב האלון המיתולוגי מתלבט ביני לבין עצמי מה לאכול, ועוד לפני שהספקתי להחליט, סתמתי פה מלא במרלבורו שנרטבה מהגשם, ברגע שהגעתי לכיכר שבקצה הרחוב ליד מפגש אוחנה וראיתי את השלט 'פיצה בענק' ממולי גבוה על הקיר במרכז המסחרי 'לב יבנה'.
אז חציתי כביש ונכנסתי למקום הכי איטלקי ביבנה. את פני קיבל דני וייזנר היקר תושב העיר, בעל חגורה שחורה בפיצות ומאסטר באוכל מתוצרת איטלקית שלא במקרה הוא גם השף החביב עליי. יהודי טוב עם לב חם יותר מהתנור של הפיצה עם מגע זהב בכל הקשור לבצקים וגבנ"צ – מלוואחים, מוקרמים, פסטות, פוקאצ'ות ,עם כל תוספת אפשרית וכשרה. יש גם סלטים מעולים מירקות טריים שמאסטר דני חותך לכם על המקום טרי טרי וטעים טעים.
אז בחרתי לי שולחן מתאים משכתי כיסא לאחור והתיישבתי בנחת ממתין להזמנה שלי, פיצה משפחתית עם פלפל חריף גמבה ופטריות מחוזקת בשכבת בולגרית עבה מלמעלה לצד סלט ירקות מתובל בדיוק כמו שאני אוהב עם שפע פטריות מלמעלה. דני לארג' ומפנק בתוספות. 6 משולשים כבר מאחורי, את הסלט פירקתי לחתיכות ודני שאל אם אני צריך עוד משהו. התקשיתי להשיב בשלילה בעיקר אחרי שראיתי בתפריט את צמד המלים 'זיווה שוקולד'. מי חשב על דבר כזה ??
הבטן היתה מפוצצת אך הסקרנות הכריחה אותי לנסות ועל כן הזמנתי גם אותה. מיותר לציין שאת הזיווה חיסלתי בשנייה שיכולתי להתמודד עם השוקולד הרותח שנזל מבפנים ושרף לי את הלשון. וואוו חשבתי לעצמי, כמה טעים אוכל יכול להיות. קמתי לשלם מחיר הוגן מאוד עבור ארוחת מלכים שהוגשה לי עם שירות מכל הלב. ניהנתי מחוויה מושלמת של אוכל איטלקי כמעט שהרגשתי בחו"ל אבל בוץ משדרות דואני על הנעליים החזיר אותי למציאות.
מה אני אגיד לכם? יותר מזה אני לא צריך בחיים.
שבת שלום יבנה ואריבדרצ'י.
