13.09.18 / 16:25
הטור של דני גימשי
יש לי חלום שיבנה הופכת להיות עיר בטוחה ואיכותית. עיר בה כל אחד מרגיש בטוח וחי בביטחון. תינוקות יהיו בטוחים בבית, פעוטות בגני הילדים, תלמידים בבתי הספר היסודיים, בחטיבות הביניים ובתי הספר התיכוניים, זקנים ומבוגרים ירגישו בטוחים במרחב הציבורי, בדיור מוגן, ובמוסדות גריאטריים. כל אדם ירגיש בטוח ברחוב, בכביש, במקומות בילוי, באתרי ספורט, במקום העבודה ובמרחב הציבורי, בכלל.
תחושה טובה של ביטחון אישי חיונית עבור איכות חיינו. לכל אחד מאיתנו קיים צורך בסיסי ורצון עמוק לספק מספר צרכים מרכזיים שנחשבים לאוניברסליים במהותם. איכות החיים שלנו נפגעת מאוד במצבים בהם הצרכים הללו אינם מסופקים במידה סבירה. הפסיכולוג החברתי אברהם מאסלו (המאה ה-20), קבע "מדרג צרכים" בעל חמש רמות חשיבות, שכל אדם שואף לממש ולהשיג. הצרכים ברמה הבסיסית הם צרכים קיומיים, ביולוגיים ופיזיולוגיים, כמו הצורך לנשום, לאכול, לישון, לסלק הפרשות ופסולת ועוד. הרמה השניה הוא הצורך בביטחון אישי וקבוצתי. ברמה זו, השניה בחשיבות מדרג הצרכים של מאסלו, נמצא הצורך בסדר ויציבות, יציבות תעסוקתית, ביטחון אישי והימנעות מהיפגעויות. פגיעה במילוי הצרכים הללו, גורמת לתופעות של אדישות, חוסר אכפתחות, תפקוד לקוי, חרדתיות ודכאון. ליקויים בהשגת צורכי הביטחון והקיום, פוגעים גם קשה ביכולת השגת צרכים עליונים, כמו הצורך בהערכה חברתית והצורך במימוש עצמי, שהוא, כזכור "הפרח בידו של החכם הסיני" (מהכתבה הקודמת).
רבות ורעות הן סוגי ההיפגעיות העלולות להמאיס את חיינו ביבנה. ניתן זהות שמונה "רעות חולות", הפוגעות בבטיחון האישי שלנו, ואף יוצרות תחושות של פחד ממשי בקרב יחידים וקבוצות אוכלוסייה.
- בריונות ואלימות במרחב הציבורי. שימוש באלימות בעת ויכוח בין שני צדדים, הכאות, בעיטות, דקירות סכין ומעשה רצח.
- סחיטת דמי חסות מעסקים ומאנשים פרטיים, המשלמים לשודדים מתוך פחד ואימה. עסקים לגיטימיים בורחים מערים בהם ישנה פשיעה ואלימות.
- אלימות בבתי ספר ובמוסדות חינוך: כלפי תינוקות ועוללים, תלמידים ומורים. במוסד חינוכי בו ישנו אקלים בית ספרי אלים, לא ניתן לתת לתלמידים חינוך איכותי.
- אלימות במשפחה, בעיקר נגד נשים וילדים.
- אלימות נגד קשישים וחסרי ישע; בבית, במוסד לזקנים ובמרחב הציבורי.
- אלימות נגד עובדי ציבור: בעירייה, בקופות החולים ובבתי חולים, במשרדי הרווחה, כלפי מורים ומחנכים, ואלימות כלפי עובדים במשרדי רשויות ציבוריות אחרות.
- גניבות, התפרצויות לדירות, לבתים פרטיים ולעסקים, בשעות היום והלילה וגניבת מכוניות, לצורך שוד הרכוש, אותו צברנו התושבים בעמל רב במשך שנות חיים ארוכים. נזכור, שחדירה לביתו ולמבצרו של אדם, יוצר תמיד תחושות של פחד וחרדה מתמשכים.
- שימוש באלימות מילולית ופיזית מצד עובדי ציבור: אלימות כלפי תושבי העיר, מצד עובדי ציבור, שוטרים, פקחים ועובדים בעלי סמכות שלטונית של העיריה ושל הממשלה. מדובר לרוב במצבים של שימוש לרעה בכוח המשרה, מעשה המהווה עבירה פלילית שעונשה לעובד ציבור הוא עד שלוש שנות מאסר: עובד ציבור "המשתמש לרעה בסמכותו תוך שהוא עושה או מורה לעשות מעשה שרירותי שפוגע בזכותו של אחר" (סעיף 280 לחוק העונשין).
יש לי חלום שאיכות החיים ביבנה תמצא את ביטויה גם בקיום הביטחון האישי של כל תושבי העיר. אין איכות חיים ללא ביטחון אישי לכולם. אנו התושבים מפקידים בידי עובדי הרשות המקומית ומשרדי הממשלה, סמכויות רחבות היקף, ומשאבים עצומים על מנת להבטיח את הביטחון האישי של כולנו. למען איכות חיי כולנו, אנו מצפים שהרשות המקומית תעשה שימוש מקצועי, יעיל ואפקטיבי, יצירתי וייזום במשאבים הללו, כך שאנו, אחינו ואחיותינו, בנותנו ובננו, נכדנו וניננו, נחיה ביבנה, בה איכות וביטחון ימצאו בכל מקום. יבנה כעיר בטוחה, היא חלום שניתן להגשימו. לא חלום באספמיה!...ניתן להגשימו באמצעות קביעת סדרי עדיפויות נכונים, תכנון ארגוני והיערכות ראויה, הקצאת משאבים נכונה ועבודה קשה, התמדה ונחישות, שחייבים להיות מובלים על ידי מנהיגות ראויה.
יבנה של רוחות מקדם,
יבנה של עלמה ועלם,
יבנה של פשטות ואופי
זו יבנה שלי...
החולם והכותב: פרופ' (תת-ניצב בדימוס), דני גימשי, מותיקי יבנה, יליד ותושב העיר מאז ועד היום
