דע את זכויותיך- תובענה יצוגית במסגרת העבודה

מטרת חוק תובענות ייצוגיות היא, בין היתר: לאפשר  את מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסייה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים, לעודד את אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו, לאפשר מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין ולהביא לניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות.

כך לדוגמא, סביר שעובד לא יתבע מעסיק שמבצע לו הפקדות חסרות לפנסיה (כגון אי הכללה של רכיב עמלות בשכר לפנסיה) או מעסיק המנכה 10 שקלים שלא כדין משכרו (כגון ניכוי בגין ארוחות או קרן מתנות), לרבות לאור אי כדאיות ניהול ההליך אל מול הטרחה הצפויה כתוצאה בניהולו.

כך לדוגמא, מעסיק שלא מקיים את חובתו לספק מקום ישיבה בעבודה בהתאם לכללי הדין לעובדיו.

 בפועל, במצב דברים זה הפרת זכויות עובדים עשויה להשתלם למעסיק שמבין שהסיכוי כי הוא יתבע בגין ההפרות שהוא מבצע הוא קלוש בעוד שהוא משלשל לכיסאו סכומים שיכולים להגיע למיליוני שקלים (ככל שמדובר במעסיק עם יותר עובדים כך גדל הסכום).

מצב דברים זה נכון במיוחד בכל הנוגע לעולם העבודה שכן עובדים רבים חוששים לתבוע את המעסיק מחשש למקור פרנסתם ועל כן פעמים רבות מעסיקים אינם נתבעים גם במקומות בהם קיימת הפרה מובהקת של זכויות עובדים.

 חוק תובענות ייצוגיות נועד למנוע את האפשרות שהפרת זכויות העובדים תהיה משתלמת למעסיק בכך שהוא מאפשר לעובד בודד, במקרים המתאימים ובתנאי שבית הדין יאשר לו זאת,  לייצג את כל העובדים אצל אותו מעסיק בהליך התביעה הייצוגית ואף להביא לחלוקת פיצוי לכל העובדים על הפרת זכויותיהם.

ככלל, על מנת שעובד יוכל לנהל תביעה ייצוגית נגד המעסיק צריכה להיות לו תביעה אישית בעניין שבו הוא מבקש לנהל תביעה ייצוגית בשם כל העובדים.

במקרים בהם ניהול התובענה הייצוגית הצליחה לשפר את זכויות העובדים ואף להביא לפיצוי עובדים בשל הפרת זכויותיהם, זכאי התובע המייצג לקבל גמול תובע מיצג בעבור תרומתו לחברי הקבוצה בנוסף על סכום התביעה האישית שלו ובא כוח הקבוצה זכאי לקבל שכר טרחה בעבור ניהול ההליך בשם הקבוצה (סכומים אלו יקבעו על ידי בית הדין בהתאם לרשימה של שיקולים שהוא צריך להביא בחשבון).

בתי הדין לעבודה כבר אישרו בעבר ניהול תובענות ייצוגיות נגד מעסיקים בעילות שונות כגון אי ביצוע הפקדות פנסיוניות כדין, ביצוע ניכויים שלא כדין ועוד, ואף ניתנו פסקי דין בתביעה הייצוגית עצמה שקבעו פיצוי בערך כולל של מיליוני שקלים לעובדים.

קיימים עניינים בהם לא יהיה ניתן לנהל תובענה ייצוגית בדיני עבודה בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות. כך לדוגמא, לא ניתן לנהל תובענה ייצוגית כנגד המעסיק בעילה של הלנת שכר.

כמו כן, בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות לא ניתן לנהל תובענה ייצוגית כנגד מקום עבודה בו פעיל ארגון עובדים.

 יחד עם זאת, פסיקת בית המשפט העליון קבעה כי על מנת לחסום את האפשרות לנהל תובענה ייצוגית כנגד המעסיק מקום בו קיימת פעילות ארגון עובדים, על ארגון העובדים להראות כי ביצע פעילות בפועל לצורך אכיפת זכויות העובדים אצל אותו מעסיק.

 פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה קבעה כי למרות שבדרך כלל סכום הפיצוי שיש לתת לכל עובד דורש חישוב נפרד, לרבות לאור הבדל בתקופת העסקה, גובה שכר ושיעור משרה, הרי שבמקרים שבהם השונות בין עובדים היא שונות שנגזרת מהשונות הטבועה בין עובדים לא יהיה בדבר מחסום שיש בו כדי למנוע אישור ניהול תובענה ייצוגית.