אפשר להאמין במנהיג מאמין

אין זה סוד, שהעדפה של ילדים  על אחיהם בתוך משפחה אינה בריאה ואף יוצרת מתחים היכולים לגרום לקנאה ולשנאה. בעקבות כך, ישנו מעשה תמוה שיעקב עושה טרם הסתלקותו מהעולם. ליעקב אבינו היה נסיון מר עם קנאה ושנאה בתוך המשפחה. הוא כמעט איבד את בנו,יוסף, עקב שנאת אחיו, אך בטרם פטירתו יעקב  מברך את בנו יהודה "לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו"  למרות שקדמו לו שלושה אחים, ראובן שמעון ולוי. למרות שעל פניו לא היה נראה ה"צדיק הגדול", כי הרי נשא עימו הכישלון האישי לכאורה עם תמר. יעקב מברכו לזכות במלכות.

ברכת יעקב, לא הייתה רק ליהודה, אלא לזרעו לעד. ה' תמך בברכה. שנים לאחר מכן, קמה משפחת החשמונאים המוכרת לנו מנס החנוכה ונטלה את המלכות. לימים, נמחקה המשפחה ולדעת הרמב"ן מפני  שהעזו לקחת המלוכה משבט יהודה. הם השתייכו לשבט לוי.

אכן,שיוכו המשפחתי של דוד, לשבט יהודה הייתה חיונית על מנת לקבל את תפקיד המלוכה, אך הסיבה שאכן יהודה נבחר לתפקיד הייתה קשורה לאישיותו.

הרבי מליובאוויטש, המנהיג הגדול אשר בשבת האחרונה היה יום הילולא שלו, מציב קווים לדמותו  של מנהיג, היכולת לראות את האחר להיות כל רגע בשביל העם גם במקרה קיצון שהוא יכול להפגע מכך. ליהודה היו את התכונות הללו. תכונות שהעביר לצאצאיו.

בעת מכירת יוסף, כאשר האחים רצו להורגו,  יהודה לא יכל להשלים עם המצב, הוא ידע שהוא אחד מול תשעה, כאשר מודע שממולו תשעה אחים זועמים, שקיטור הקנאה והשנאה יתפרץ עכשיו בלבה גדולה, הוא יכל ליישר קו עם אחיו ולהצדיק המעשה, אך, נקט יוזמה קצת מסוכנת, האחים יכלו להאשימו שהוא תומך ביוסף, בכל זאת  מציע  פתרון שאכן ריצה את אחיו ומנע שפיכות דמים.

במקרה השני-מעשה תמר. כאשר באו אליו עם השאלה, שתמר כלתו הרה, למרות שהיה אסור לה להתייחד עם גברים אחרים בטרם יצא מזיקתה לבני יהודה, יהודה, כרב, פסק שעונשה בשריפה. יהודה בעת שהתייחד עימה העניק לה מספר פריטים אישים כעירבון עד לתשלום החוב, תמר בדרך לבית השריפה שלחה את הסימנים שישימו על שולחנו של יהודה וגם כאן התגלתה מנהיגותו של יהודה למרות שיכל להתעלם ולהמתין לשריפת תמר וללקיחת הסוד עימה, הוא החליט להודות, צדקה תמר, לגלות מנהיגות שהצילה את תמר ועובריה.

בשבוע הבא, ביום שני, יחול יום הצלתו,גאולתו, של מנהיג נוסף בעם ישראל שמסר את  נפשו למען החיים הגשמיים והרוחניים של אחיינו בני ישראל, בארצות חבר העמים לשעבר. רבי "יוסף יצחק שניאורסון"  הוא ידע שהממשל רוצה למחוק את היהדות מהיהודים שמשמעותו מחיקת היהודים במדינה. הניתוק מהיהדות גורם לנשואי תערובת שמוחקים את היהודים. הוא שלח מאות שליחים שברובם לא חזרו, נפלו במילוי תפקידם, אך הצילו את נפשם של היהודים.

תחיית היהדות הקיימת ברחבי ברית המועצות לשעבר, ע"י שליחי חב"ד, קוצרת פירות בעקבות החריש והזריעה של הרבי הקודם,שמסר נפשו על כך ואף נידון למוות, ותאריך י"ב בתמוז, בדרך ניסית, בוטל עונשו והוא שוחרר. המנהיג שראה את העם ושם את עצמו בצד.

הרבי, חתנו של רבי יוסף  יצחק, דיברפעמים רבות  על סיבות למעשים שעשה מהם עולה פסיפס של מנהיג שכולו שקוע בזולת. הרבי נתן לכל אחד שהגיע אליו דולר על מנת לתת אותו לצדקה. כמליון איש זכו לקבל. פעם, הסביר שהוא ממשיך את דרכו של חמיו  שכאשר שני יהודים נפגשים צריך לראות כיצד לעזור לאדם שלישי. מליון פגישות שסייעו למיליון אנשים...

בפרשתינו, פרשת בלק, אנו לומדים כיצד  לא צריך להראות מנהיג."וַיַּרְא בָּלָק בֶּן צִפּוֹר אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לָאֱמֹרִי: וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם " מנהיג ללא חוט שידרה, שקרס נפשית בעת שברית ההגנה שלו קרסה. מולו,עומד משה, שגם כאשר חשש מזכיותיו, המשיך להעניק ביטחון לעם.

אנו יכולים להאמין במנהיגים המאמינים. מאמינים בבורא עולם ומאמינים בדרכם למלא את רצונו לדאוג לסייע לעם.