29.09.16 / 16:29
בכל חג מחגי ישראל התורה מסבירה לנו את “הסיבה למסיבה”. בחג הראשון בשנה, ראש השנה, התורה לא נותנת הסבר למטרות החג.
כאשר פורצת מלחמה, תושבי הארץ קשובים לכלי התקשורת על מנת לקבל פיסות מידע משדה הקרב. פעמים רבות הם אינם מודעים לדרמות המתרחשות בשטח להם שותפים החיילים בחזית ומקבלי ההחלטות. התלמידים הלומדים בישיבות או במוסדות ההשכלה הגבוהה, המקבלים את כל צרכיהם בזמן, אינם מודעים למאמץ הגדול של מנהלי המוסדות לגייס המשאבים על מנת שלא יחסר להם מאומה בעת לימודם.
וגם אנו תושבי היקום, אם אנחנו לא מתעמקים בבריאה, במטרות שלשמה נבראה, נראה לנו שמכונת הטבע הינה מכונה המורכבת מאטומים עוצמתיים המשמרים את מחזורי הטבע, הזריחה והשקיעה הקיץ והחורף הצמיחה וההולדה וכו'.
בראש השנה יש החוגגים את המעבר המספרי של השנה, חלפה עוד שנה. יש המתעמקים קצת ורואים בו יום דין פרטי, שהאדם נידון על מעשיו ומקבל מספר ימי חסד עד ליום הכיפורים, שבהם יוכל לחזור בתשובה ולשפר את מצבו הרוחני שישפיע באופן ישיר על הכרעת דינו בעולמות העליונים, שישפיעו גם על מצבו הגשמי, אך אינם מודעים למהלכים המשמעותיים הרוחשים מתחת לפני השטח או ליתר דיוק מעל פני השטח בעולמות הרוחניים.
ראש השנה מורכב מפרטים רבים, הרימון ,תפוח בדבש אכילת ראש של דג, תפילות מיוחדות, תקיעת שופר. ראש השנה נקרא יום הדין, יום תרועה ויום הזיכרון. מהו הדבר המרכזי המייחד את ראש השנה?
בפרשת השבוע פרשת נצבים, שאותה קוראים תמיד בשבת שלפני ראש השנה. נפתחת בפסוק "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם"חכמי ישראל מבארים ש"היום" הכוונה לראש השנה, זה הזמן שכולנו,כל עם ישראל, יעצור ויחקור מהם מטרות הולדת העולם וכיצד על ידי הולדת האדם משיגים את מטרות בריאת העולם.
המטרה העיקרית ביום ראש השנה הוא קבלת ה' כמלך עלינו "קבלת עול מלכות שמים" שמתבטא בזה שאדם מקבל על עצמו החלטה עקרונית לבצע את כל רצונותיו של ה', להיות כפוף למרותו. יום ראש השנה דומה "ליום בחירות" שלפני קבלת חוקי המדינה אנו הולכים לקלפי ומקבלים את מלכותה של הממשלה. הרוב מתחייב לקיים את החלטות הממשלה שבמדינה דמוקרטית המיעוט גם הוא כפוף לדעת הרוב.
הקבלה,הזוהר והחסידות מסבירים את פנימיות התורה ואת מטרותיו של הבורא: ראש השנה אינו רק יום דין אישי של האדם כפרט אלא המשך המלכות על העולם כולו שמבחינה מעשית עומדת השאלה האם העולם ימשיך להתקיים או יתבטל, האם האור האלוקי שמחייה את העולם מאז ששת ימי בראשית ימשיך להאיר ולהחיות או יפסק?
השאלה עומדת בעינה מאחר ובשעת בריאת העולם ה' ברא אותו לשם השגת מטרות מסויימות, שימלאו את רצון ה' ומידי שנה עולה השאלה האם המטרות מושגות ויש טעם בהמשך הזרמת החיות לעולם....
הדרך לגרום להמשכיות העולם עוברת בגרימת רצון לה' להמשיך ולמלוך! וזהו ראש השנה, החג שבו אנו מבצעים מעשים, הגורמים לרצון להמשיך למלוך ע"י אמירת מלכויות,זכרונות ושופרות בעת התפילה, תקיעת השופר המשמש להכתרת המלך והמעוררת את רצונו להמשיך למלוך, יחדעם הזכרונות שמזכירים להשם את מתן תורה שאז התמסרנו אליו בצורה מוחלטת. קול השופר מעורר גם זיכרון זה.
ההכנה ליום זה נעשית בעת קריאת התורה בשבת שלפני ראש השנה שנותנת כח לבצע את הנאמר בפסוק "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם" לא רק שאדם מכובד הנחשב כראש נותן מקום לאדם פשוט שנחשב כשואב המים אלא הדמיון לגוף האדם שהראש לא רק שנותן מקום לרגל הנחותה אלא מרגיש גבוה בזכותה.
שאנו עסוקים במאכלי החג ואולי גם בחזני ופייטני החג,אל לנו לשכח מה שקורה מאחורי הקלעים "המלכת המלך" פעולה מרכזית שתיתן לעולם חיים טובים עד ראש השנה הבא."שאני ואתה נשנה את העולם". שנזכה להוסיף באורות הרוחניים שיוסיפו לנו אור ואושר גשמי.
כל יהודי באשר הוא, יכול לתרום במעשיו לשנה טובה ומתוקה.
