יש תמורה לתרומה

איך אתם מרגישים כאשר הכנסתם את היד לכיס ותרמתם, הרגשה של עשיית טובה לזולת או הרגשה של עשיית טובה לעצמכם? האם אנחנו אנשים שנפגעים כל פעם מחדש כאשר הסביבה אינה מספקת את כל הצרכים שלדעתנו היא חייבת לנו, או שאנו נהנים כל פעם מחדש שיש בידינו היכולת לספק את צרכי הסביבה?

השבוע נקרא בתורה את פרשת תרומה, אחד מסוגי התרומות היה מחצית השקל, בו כל אחד חוייב לתת רק תרומה של מחצית השקל, גם אם ליבו חפץ לתת סכומים גדולים יותר לכבוד בית ה' -לא קיבלו ממנו יותר ממחצית השקל.

תרומה זו נראית על פניה מעט משונה. בדרך כלל התורה מלמדת אותנו לשאוף בכל דבר ולהגיע אל השלמות. מדוע איפה תורמים רק מחצית השקל?

תרומת מחצית השקל  עליה קראנו בשבוע שעבר בשבת שקלים באה לעזור לנו להתמודד עם המן הרשע שהתלונן על כך שלעם היהודי אין זכות קיום, כי הוא מפורד ומפולג בין העמים. הטענה לא הייתה רק כלפי אחשוורוש אלא גם למלך העולם ה',  העם הזה מכיל כל כך הרבה קבוצות  אשכנזים, ספרדים,  חסידים ומתנגדים, דתיים, מסורתיים,  חילונים וקיבוצניקים,  בשום עם  אין כל כך הרבה מחלוקות כפי שהתלמוד הירושלמי מביא שטענת המן קיבלה סימוכין ממכירת יוסף ע"י אחיו, עשרה אחים מתאכזרים לאח צעיר.

המן רוצה להעניק לאחשוורוש עשרת אלפים כיכר כסף תמורת ירידת ההכנסות שיגרמו מהפסקת העבודה של היהודים. התוספות ב"מסכת מגילה" מסביר שעשרת אלפים כיכר כסף שווה מחצית שקל עבור כל יהודי.

מחצית השקל טומנת בחובה חשיבה מחודשת הגורמת לשנות ההתנהגות . ברור לנו שאנו צריכים תמיד לשאוף להגיע אל השלם-השלמות- אך לדעת ולזכור  שאנו רק חצי מהשלם ולצורך השלמות אנו זקוקים לזולת. שורש המחלוקת והמריבה נובע מהמחשבה "אני לא צריך אותו" ולכן הוא מפריע לי שעומד מול עיני. בני זוג רבים כאשר הם חושבים שיכולים להסתדר לבד, כאשר אנו מגיעים למסקנה שאני מעניק חצי ויחד עם חברי שמעניק עוד חצי אנו נהפכים לשלם אזי אנו יוצרים את הבסיס והיסוד לאחדות והשלום במשפחה ובעם.

כפי שאנו נתקלים לא פעם שבעיות של שלום בית בין בני זוג נובעת ממחשבה שהם עושים טובה לבן הזוג  בתרומתם לבית ולכן כל פעם שנדרש מהם  להשקיע מאמץ עבורו, הם  חושבים שהגבול נחצה והאיזון הופר. לפעמים, כאשר מסבירים להם שכל אחד הוא חצי ולשלמות הבית צריך את השקעת המאמץ של שני בני הזוג -מגיעים השלום והשלווה, מתוך ההכרה באמת שעומדת מאחורי האמירה הזאת-אני חצי, אך לפעמים רק מעשה חד צדדי יוכל לפתוח את העינים לבן הזוג . ישנם מיקרים שהבעל לא מספיק מעריך את תרומת אשתו  לבית המשותף ורואה בבקשות בת הזוג דרישות מוגזמות ושעליהם מצטרפות תגובות קשות שלו, התנהגות הגורמת לו למצא עצמו מחוץ לבית .לפתע, בחוץ, יתחיל להעריך את התרומה הרבה של בת הזוג לבית המשותף,  הרגשה שתגרום לו להצטרף לעשייה בשמחה.

אחי יוסף חשבו שיוסף מיותר ואולי גם מעיק עליהם בחלומותיו ובדיבוריו ולכן החליטו שלא רוצים לראות אותו יותר, אך  אותו יוסף שחשבו שהוא מטלה עליהם נהפך תוך מספר שנים למשענת ההצלה של אחיו היהודים כאשר שימש "משנה למלך מצריים".

התורה פותחת את הפרשה בפסוק " וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה " מדוע לא נאמר ויתנו לי? אחד ההסברים מבהיר לנו את ההסתכלות הנכונה על תרומה, שכאשר אני נותן -אני מקבל. אני תורם לסביבתי שאני חלק ממנה.

שיהודי תורם מכל הלב הוא לוקח את ה' עמו .

כדי לנצח את המן הנמצא בכל דור צריך להרגיש "חצי" לתת מקום לזולת, לתמוך בו בעת הצורך. לשכפל את ניצחון על המן בימים הללו.