כשגישור יוצא משליטה
24.12.19 / 08:28
"ואז כיסא הונף באוויר. הונף-הונף, לא מאטפורה. זה קרה אחרי שקללות ועלבונות קשות הושלכו כמו נפצים לחלל החדר. ועבור חלק מהמעורבים, הטעונים ממילא, טעונים כבר יותר משנה, ניתן בכך האות להסתער ולחתור למגע"
המגשרים אמנם ניסו להפריד בין שני הצדדים אבל זו הייתה משימה כמעט חסרת סיכוי: לבה רותחת של מחלוקות מכוערות, תביעות משפטיות, הוצאות לפועל ואיומים הדדיים שטפה כעת את חדר הגישורים ואיימה להטביע את הנוכחים.
כשהצדדים ניצלו את המהומה כדי להסתער איש על הניירות המשפטיים של האחר ולקרוע אותם לגזרים, איכשהו החלה להשתרר תחושה עמומה שהגישור הזה לא הולך למקום של פתרון. כל שנותר היה לפזר בהדרגתיות את המשתתפים לדרכם לפני שזה יסתיים בקצת יותר מניירות קרועים.
הכאוס באמצע החדר לא כל-כך הרשים את המגשרת, ענת. אחרי שהסופה דעכה היא ניגשה להביא כוסות מים לכולם. אחר-כך חזרה לשבת על כיסא המגשרת. כאילו לא אירע הרגע דבר. והמתינה. אולי קלטה שעכשיו, כשגזרי מסמכי הצדדים התערבבו אלה באלה ולא נותר מה להציג בבית המשפט, אין ברירה אלא לפתור את זה כאן ועכשיו.
ואולי הבינה, וזה - בניגוד למשפט הקודם - כבר נאמר ברצינות, שהסכסוך הנוקב שלפניה הוא באמת מהסוג שזקוק נואשות לתיווך מגשרים. קשה להאמין, אבל העימות יוצא הדופן הזה נולד בשל מחלוקת שכיחה של אי-תשלום דמי שכירות דירה.
מהצד האחד ניצבו בעל ואישה, בעלי דירה באזור הדרום, שהגישו מספר תביעות, פנו להוצאה לפועל, ואז פעלו לסילוק הדייר לו השכירו את הדירה. והכל תוך טענה שהדייר לא שילם את מרבית חודשי השכירות, נמנע מלשלם חשבונות ארנונה, מים, גז, ולבסוף כשעזב הותיר אחריו דירה עם קירות זקוקים לצביעה.
מצדו השני של המתרס ניצב הדייר, שטען להתנכלות ממושכת מצד בעל הדירה, שלדבריו אף ניתק את ברזי המים והגז. המחלוקת הזו צברה תאוצה במשך חודשים ארוכים, כשכל צד מתחמש בעורך-דין, מנפנף באיומים כלפי האחר, ואוגר טיעונים לבית המשפט.
ואז הגיע הגישור, הליך לו הסכימו שני הצדדים, ואז, כאמור, התלהטו הרוחות, וכשענת חזרה לכיסא המגשרת, לאט-לאט חזרו גם האחרים. ואפשר היה לראות על הפנים שלהם, של כולם, שהם עייפים מהסכסוך הזה. מהדם הרע ביניהם. מהמקום שאליו הגיעה מחלוקת כלכלית, בסך הכל כלכלית, בגין דירה שכבר מזמן הושכרה לאחר.
זה לא אומר שהמשך הליך הגישור היה קל: יותר מארבע וחצי שעות ארכה הפגישה בין הצדדים, שהחלה בעשר בבוקר והסתיימה אי-שם בשעות הצהריים. כשזמן לא מבוטל נדרש רק כדי להבין כמה תביעות מתנהלות בין הצדדים, ובגין מה. אחר-כך נדרש זמן ממושך נוסף כדי להבין מה שולם עד כה, ואילו חודשי שכירות לא שולמו. כשבתווך כל צד נדרש לסגת מדרישות מופרזות, ומהצהרות כגון: "אני אקח ממך מאות אלפים בבית-משפט".
בעל הבית נאלץ לסגת מדרישות של עשרות אלפי שקלים להוצאות שונות שנגרמו לו לדבריו בשל הסכסוך, ואילו המשכיר נאלץ לקחת אחריות על החובות שהותיר מאחוריו.
וכשזה סוף-סוף הסתיים, והסכם גישור נחתם בין הצדדים, לרגע היה נדמה שאם נדחק בהם עוד קצת, הם אפילו ילחצו ידיים.
אילוסטרציה: freepik
