מיומנו של חוקר פרטי: יש כרטיס מועדון?

לימים למדה באוניברסיטה מדעי הרוח והחארטה, התקבלה לעבוד בחברה והתפתחה בתחום משאבי האנוש שם עשתה חיל. תוך כדי לימודי התואר השני, הכירה את בעלה לעתיד ועברה להתגורר איתו ביבנה. בינתיים נולדו להם שלושה ילדים וחיו באושר ועושר (כנראה) עד לפני שנתיים.

האם בעלה של סיוון בוגד בה?

ידידנו החוקר לא פגש אותה מאז ימי ביה"ס העליזים, ולכן הופתע כל כך כאשר לפני שנתיים התקשרה אליו לפתע. ידידנו כל כך התרגש וחשב כי הנה שפר סוף סוף מזלו... היא ביקשה להיפגש, ואכן פגישתם הייתה מלאה בהעלאת זיכרונות והשלמת פערים מימים עברו. אך לא שיחת חולין תמימה הייתה זו...סיון העלתה בפני ידידנו את החשש כי בעלה בוגד בה עם כל מה שזז. היא סיפרה כי החשד התעורר לאור מספר פעמים בהן מצאה בכיס מכנסיו דברים שונים. פעם אחת הייתה זו קבלה ממסעדת יוקרה בשעת ערב, כאשר הפירוט לא מתאים לארוחה של אדם אחד, בפעם השניה הייתה זו קבלה של חנות פרחים, ולה לא זכור כל שליח שהתדפק על דלתה עם זר כזה או אחר.

כיוון שבאותם ימים ידידנו היה עוד חדש במשרדו, עבד בשיתוף פעולה עם חבר, איש שירותי הביטחון לשעבר בעל משרד חקירות ותיק, והחבר, לאחר עבודה בת מספר ימים, הביא לסיון סרט וידאו באיכות HD, בו מעללי הבעל בחדר המיטות באיזה צימר, שדמו יותר לאימונים אינטנסיביים להופעה בקרקס עם נערת גומי. כמה שבועות אחרי, סיפרה סיון לידידנו החוקר כי העלתה את הפרשה בפני בעלה, הוא כמובן התנצל אלפי התנצלויות, נשבע לה בכל לשון אפשרית כי הייתה זו מעידה חד פעמית ובשורה התחתונה היא החליטה לא לפרק את המשפחה ונהנתה מחיזוריו הבלתי פוסקים של בעלה בניסיון לפצות אותה על אשר עשה.

חלפה לה שנה והתקשרה שוב סיון, וביקשה להגיע לכוס קפה. גם הפעם סיון לא הגיעה לביקור ידידותי מזן זה או אחר, היא סיפרה שלמרות מה שארע אשתקד, בעלה כנראה חזר לסורו. היא סיפרה כי הוא מרבה לצאת עם חברים, בעיקר בימי חמישי, ולחזור בשעות מאוחרות, אך מה שהכי עורר את חשדה היו הודעות טקסט שבעלה היה מקבל בשעות לא שגרתיות, והיא, אישה מנומסת ומחונכת, נמנעה מלחטט במכשיר הסלולרי שלו, והשאירה לאנשי המקצוע לבצע את העבודה.

מהחוף המבודד לאישה האוהבת

צוותו של קיין עקב אחר הבעל הסורר במשך שני ימי חמישי רצופים, כבר בגמר יום העבודה משיצא ממשרדו. מיד לאחר העבודה נפגש הבחור עם שני חברים, התחילו בבית קפה, המשיכו פעם לבאולינג ופעם לסנוקר, ואז, כשכל אחד פנה לדרכו, תמיד מצא לו דרך להגיע אל בחורה צעירה, אותה היה אוסף מביתה, נוסעים לחוף מבודד בין הרצליה לנתניה, עושים מה שעושים ברכב, מחזיר אותה לביתה וחוזר אל אשתו האוהבת.

ידידנו החוקר גילה בקלות כי הבחורה היא לא אחרת מאשר פקידה צעירה בחברה בה עובד הבעל הסורר, שכנראה התאים לה הסידור של החפוזים הליליים תמורת טובות כאלה או אחרות...

משהניח ידידנו בפני סיון את אלבום התמונות בה מפגין בעלה את ביצועיו במושב האחורי של המכונית, היא החליפה צבעים לפחות כמו צבעי הקשת, אמרה תודה בגרון חנוק והלכה לדרכה. תקופה קצרה לאחר מכן, נודע לקיין כי סיון מחלה לבעלה בשנית ועולם כמנהגו נוהג.

עברו להם שוב אביב וקיץ והצלצול לא איחר לבוא. את קולה כבר זיהה מתוך שינה, והיא ביקשה להיפגש פעם נוספת. עם כניסתה למשרדו של קיין, קיווה החוקר כי הפעם באה בשליחותו של מישהו אחר, אולי חברה טובה, דודה או שכנה שנקלעה למצב דומה... ומששאל אותה שאלה זו, פרצה בבכי תמרורים... עד לאן התדרדרה מלכת הכיתה, חשב לעצמו...

לאחר דקות ארוכות בהן שפכה את ליבה, התחננה סיון בפני קיין כי יבצע את העבודה בשלישית. כאן המקום לספר, כי פעמים רבות מניא ידידנו החוקר את לקוחותיו מלבצע חקירה, על אף הפסדו הכלכלי, משום שיודע החוקר המיומן כי חבל על זמנו של הלקוח וחבל על זמנו של החוקר - או שאין שם סיפור אמיתי של בגידה, או לחלופין כמו במקרה הנ"ל, ברור כי קיימת בגידה ואין צורך בעבודת המעקב.

שיטה או סטוץ?

החוקר הישר פנה אל סיון ואמר לה כי אין לו בעיה לקחת את העבודה, אבל כבר יש לה הוכחות מצולמות מהפעמיים הקודמות בהן ביקשה את עבודתו. במעמד זה גילתה סיון כי עוד בטרם פנתה אליו לראשונה, התוודה בפניה בעלה כי בעבר נקלע לאיזשהו סטוץ חד פעמי, עם מישהי אותה לא הכיר ולא דיבר או ראה אותה יותר מעולם, מה שהפך את הפעמיים שהחוקר ידע עליהן, לשלוש. אמר לה החוקר כי אינו מצליח להבין אותה כי אותו לימדו כי פעם ראשונה  - זה מקרה, פעם שניה יכול להיות צירוף מקרים, אך בפעם השלישית זו כבר שיטה. והיא כבר עלתה על השיטה, יש לה הוכחות, קבלות ותמונות... אז מה חסר לה בעצם?...

סיון המשיכה לבכות ואמרה שהיא צריכה הוכחות חדשות, והחוקר המשיך לנסות ולהבין מה בעצם עומד מאחורי כוונותיה של סיון, מה שנראה בעצם כהלקאה עצמית ותו לא.

"לא, הפעם זה יהיה שונה", התייפחה סיון, ולא הבינה כי יותר ממה שהיא קיבלה כבר לא תקבל. "היהפוך נמר חברבורותיו?", שאל החוקר. "לא, אבל ככה אני רוצה", חתמה סיון. החוקר המסור, שאמור להיות נטול רגש ומעורבות, אמר שהוא מוכן לקבל את העבודה בתנאי אחד, "הפעם את לא מוותרת". אנשים יכולים להרים גבה ולתהות למה הוא מתערב, אבל הבחורה שמולו, שכבר הפכה להיות לקוחה ותיקה, נראתה ממש כמו שבר כלי, מראה אותו לא אהב החוקר לראות. סיון הסבירה לו כי שכשהייתה נערה צעירה עברה חווית גירושין לא נעימה של הוריה, ולא רצתה כי ילדיה יחוו חווי דומה. "אין בעיה", אמר לה קיין, "אני מקבל את עמדתך, אבל אם כך אל תבואי לפה".

סיון התעקשה ואמרה שהפעם זו הפעם והיא לא מתכוונת יותר לסלוח.

האם סיוון תמשיך להיות פראיירית?

מבירור מוקדם שעשה החוקר, גילה כי הבעל הסורר, איש אמיד ובעל נכסים, היה כל כך שחצן ובטוח בעצמו (או שידע לאיזו פראיירית הוא נשוי), לא ניסה להבריח את נכסיו ולהעביר אותם על שם מי מבני משפחתו על מנת להימנע ממצב בו אשתו, במסגרת תביעת גירושין, תיקח אותם ממנו.

החוקר ביקש מסיון לחשוב יומיים בטרם יתחיל את העבודה וחזר שוב על התנאי כי ייקח על עצמו את העבודה רק אם היא עושה עם זה משהו. סיון הסכימה וקיין אמר כי יחשוב על משהו יצירתי.

מאון להון, התקשר קיין לסיון המיוסרת ואמר לה: "תגיעי אלי, עלה לי לרעיון מבריק". סיון מיהרה להגיע אל משרדו של ידידנו, ומששמעה את מזימתו, התגלגלה מצחוק, והחליטו לצאת לדרך.

המזכירה/פצצה החדשה

שבוע לאחר מכן, נכנסה בחורה צעירה, לבושה מכנסי עור, שיער קצר משוח בג'ל, למשרדו של הסורר לאחר תיאום טלפוני, באמתלה כי באה להציע את עצמה למשרת הפקידה אותה הם פרסמו בעיתון. עם כניסתה למשרד, הפיצה ריח בושם לכל עבר, שידרה מיניות מתפרצת ופלרטטה עם הסורר. כמובן שהיא מיד התקבלה לעבודה. הרעיון, נבע כמובן מההנחה כי הסורר אינו בוחל בשום אמצעי והבחורה תהיה בשבילו "טרף קל".

כבר לאחר יומיים, התחיל הסורר "לבדוק את המצב", ולאחר יומיים נוספים התחיל להשאיר אותה לעבוד שעות נוספות כשרק שניהם נמצאים במשרד, הזמין אותה לקפה, והמזכירה הצעירה לא דחתה אותו על הסף, והשאירה פתח לבאות.

הבאות לא איחרו להגיע, ולאחר מספר ימים שוב השאיר אותה בערב, קרא לה למשרדו, הציע לה כוסית משקה, היא נענתה לבקשתו אבל שמרה אותו על אש קטנה והמשיכה לשחק איתו תוך שהיא כורכת אט אט את החבל המתהדק סביב צווארו.

בשבוע השני לעבודה הדבר חזר על עצמו, וכשראה החוקר כי הסורר כרוך סביבה לגמרי, ומה שמשגע אותו הוא כי היא מפלרטטת איתו בצורה גסה אך לא נופלת לזרועותיו, החליטו לעלות שלב.

באותו יום מתוכנן, הגיעה המזכירה הצעירה לעבודה כהרגלה, כשהיא מטופחת למשעי, כאשר היא לבושה חצאית שמכסה טפח ומגלה טפחיים. 
כמובן שהסורר מצא לה עבודה לשעות הערב, ובשעה 20:00 לערך, כשכולם כבר הלכו הביתה, הפתיע אותה הסורר עם שתי כוסות אלכוהול. מבחינתו, חשב כי האלכוהול משחרר עכבות, אך לא ידע כי למזכירתנו יש גרון מנירוסטה וגם ארבע כוסות של וודקה נקי לא משפיעות עליה... חשב הסורר כי טוב, החליט להתקדם, ולקח אותה יד ביד לחדר צדדי המרוהט בספות מפנקות. זה המקום לציין כי כל מעלליו מהשבוע שחלף תועדו, וגם תיקה של המזכירה צויד במצלמה משוכללת הכוללת הקלטה קולית. כטוב ליבו ביין, עשה מה שעשה כשכל תנועה שלו מתועדת, כולל כל השלבים המקדימים... המזכירה, שהייתה למעשה מזקירה שמנוסה כל כך בעבודתה, דאגה כל הזמן לנסות ולדחות את הפעילות בתואנות שונות כי "לא מתאים, לא פה, ואולי מישהו ייכנס", אך הסורר שב והרגיע אותה פעם אחר פעם כי הכל בסדר ושום הפתעה לא צפויה לה (הוא רק לא ידע איזו הפתעה מצפה לו...). ואז, שניה לפני שהגיעו לנקודת האל חזור, כשכבר כל הצילומים היו... לקחה המזכירה את חפציה ועזבה את המקום בריצה כשכל ניסיונות השכנוע שלו עלו בתוהו.

למחרת, הגיעה המזכירה המסורה לעבודה כרגיל, הסורר ניסה לברר מדוע פעלה כפי שפעלה, אך מזכירתנו ניערה אותו בטענה כי היא עסוקה.

עוד יום עבר, והפעם המזכירה כבר לא הגיעה לעבודה וגם לא ענתה לטלפונים הרבים כשניסה להשיגה. מה שכן קרה, הוא שהסורר הבחין במבטים הרבים שנועצים בו חבריו לעבודה, וגיחוכים בכל מקום שבו הוא עובר.

עונשו של הסורר

לא עבר זמן רב והסורר נקרא אל משרדו של המנכ"ל, שם הבין במה הייתה המזכירה כל כך עסוקה ביום הקודם. על מסך המחשב של המנכ"ל הוקרן סרטון קצר, בו הוא הכוכב הראשי, לצד המזכירה הצעירה. סרטון, שלאחר מכן התברר כי נשלח לכל רשימת אנשי הקשר בחברה.

הסורר פוטר לאלתר מהעבודה, וכעת היה צריך להתייצב בפני אשתו הנאמנה ולהסביר לה מדוע החליט המנכ"ל על סיום עבודתו המיידית. האישה, שהייתה שותפה מלאה לכל שלבי התכנית, החזיקה כמובן בעותק מהסרט, אך לא אמרה דבר לבעלה, ונהנתה לראותו מתפתל בניסיונות להסביר את פשר הדבר.

לאחר כמה ימים, הגיעה שוב למשרדו של החוקר על מנת לסגור את פרטי התשלום והייתה מחויכת מתמיד. היא סיפרה כי ביקשה מבעלה לעזוב את הבית לאלתר, אך אינה משוכנעת כי זה סוף פסוק, כי בכל זאת הוא אבי ילדיה ועדיין לא פתחה בהליכי גירושים כלשהם.

לאחר ששילמה, אמר לה קיין, כי בצורה הזו עדיף לה לרכוש אצלו מנוי שנתי או להצטרף למועדון הלקוחות, כי עם כרטיס מועדון, יהיה לה הרבה יותר זול בפעם הבאה..