דבר תורה מפי כבוד האדמו״ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט״א

03.03.16 / 13:16

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('9a373529-5d69-4479-9db9-514dfe725d01','/dyncontent/2024/9/8/f8053b85-55cb-4af9-8eac-2efc831f016b.jpg',18411,'בלו אייס אייטם כתבה ',525,78,true,32946,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('9a373529-5d69-4479-9db9-514dfe725d01','/dyncontent/2024/11/3/df0fd569-76a9-4891-804e-67058dd74b58.jpg',18639,'קיבוץ השלושה אייטם כתבה ',525,78,true,32946,'Image','');},15]]);})

"והמלאכה הייתה דים לכל המלאכה לעשות אותה והותר". (שמות ל"ו-ז'). צריכים להבין, מדוע הקב"ה ביקש לבנות בית המקדש מזהב וכסף, את המשכן מדברים חשובים ויקרים, הרי מלאה כל הארץ כבודו של הקב"ה ואין התפעלות בשמים לא מזהב ולא מכסף ולא מאבנים טובות. ומדוע צריכים בבית ה' זהב וכסף?

וכן, התורה מצוה אותנו להדר במצוות בגדר: "זה אלי ואנווהו", בשביל מה צריכים את ההידור בדברים יקרים, הקב"ה די לו בדברים פשוטים, בענוה, בצנעה, מדוע הפאר וההדר?
אלא צריכים לבאר ולומר, כשנותנים מתנה לחבר המתנה מורכבת משני דברים:א', מהדבר שאדם קיבל, ב', מהאהבה והנתינה וההשתדלות שאדם נתן. ולכן בבית המקדש ובדברים רוחניים וקודשים, הקב"ה לא צריך את הכסף והזהב ואת הדבר הגשמי, אלא הקב"ה צריך את האהבה והנתינה והמסירות וההשתדלות של האדם.

ולכן בבית המקדש שלמה המלך אומר בשיר השירים: "אפיריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון עמודיו עשה כסף רפידתו זהב מרכבו ארגמן תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלים", כל הכסף והזהב והארגמן והדברים הטובים, הכל למטרה אחת: "תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלים", האהבה של כל האנשים הייתה בכסף ובזהב וכאשר הקריבו ונתנו את זה הם נתנו יחד עם זה, את האהבה והלב שלהם לבית המקדש.

על פי זה בבניית המשכן: "והמלאכה הייתה דים", מה פרוש והמלאכה הייתה דים? לא כתוב והתרומות היו דים אלא המלאכה, זה שבני ישראל השתדלו להקריב את הלב שלהם ולתת נתינה גדולה וחזקה ביותר, הייתה דים, הייתה בצורה גדולה וחזקה ומופרזת ביותר.
ולכן ברכם משה, "וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה כאשר ציווה ה' ויברך אותם משה" (שמות ל"ט- מ') ‏וברש"י: אמר להם יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידכם.
מתי שמשה רבנו ראה, את ההקרבה והאהבה הגדולה שהייתה בתוך הנתינה למשכן, שהייתה מרובה ביותר והייתה יכולה למשוך קדושה והשראת שכינה יותר ממה שצריך להשראת השכינה במשכן, כפי שנאמר: והמלאכה הייתה דים, בירכם משה שבנוסף תשרה שכינה במעשה ידיכם, שהורידו כל כך השראת קדושה בנדבתם למשכן, שתתפשט גם על מעשה ידיהם.