פרשת בחוקותי - ל"ג בעומר

לג' בעומר הינו יומו של התנא הקדוש 'רבי שמעון בר יוחאי', שעיקר עסקו בחיי היום יום היה לימוד התורה, בכך רבי שמעון פעל גדולות ונצורות בעבור עם ישראל, ניסים ומופתים שעברו מדור לדור בפי כל. בזכות כך גם הביא לעולם את ספר הזוהר שהוא המקור של כל פנימיות התורה של ימינו.

בזה נבין גם את הקשר בין לג' בעומר ופרשת בחוקותי. המילה: "בחוקותי", המורה על לשון "חקיקה". והכוונה בזה, שכפי שיש הבדל מהותי, בין אותיות הכתובות בדיו על הקלף, לבין אותיות החקוקות על אבן. שהאותיות הכתובות בדיו, הינן מהות נפרדת, ממהות הקלף שעליו נרשמו האותיות, ועל כן ישנה אפשרות להפריד ביניהם.

אך אותיות החקוקות על האבן, הינן מהות אחת עם האבן עצמה. ולא ניתן להפריד את האות מן האבן, ללא לקיחת חלק מהאבן, יחד עם האות.

כן הן הדברים ממש, בלימוד התורה של "בחוקותי". אין מדובר כאן בלימוד שהוא רק מידי פעם; וכאשר מעוניינים למצוא, איזה מענה ספציפי וכדומה, או כאשר יש צורך, לעמוד במבחן, על חומר לימוד כלשהו. אלא המדובר הוא, על לימוד התורה, כחלק ממהות השליחות הנפשית העיקרית של יהודי, לדבוק תמיד בקב"ה, ע"י העסק התדיר בתורתו הקדושה. שאזי התורה חקוקה בו; והוא חקוק כולו בתורה, כמהות אחת ממש, החקוקה באבן ובסלע.

זהו כמובן, הקשר הברור לל"ג בעומר; ולרבי שמעון בר יוחאי; שכדברי חז"ל: היתה דרגתו: "תורתו - אומנותו". שהתורה היתה, כל מהותו וענינו ממש!. הוא עסק בה יומם ולילה, בשיא העומק, הדביקות והקדושה, מתוך חיבור והתאחדות בה'. שזוהי בחינת ה"חקיקה" - "בחוקותי תלכו".

כמה נפלאים הם הדברים, כפי הסיפור המובא בזוהר, שפעם אחת היתה תקופה של בצורת ועצירת גשמים; והקהל הגיע לרשב"י, לבקשו לעורר בשמים על ירידת הגשם. רשב"י נענה להם; ואמר דברי תורה, על הפסוק: "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד"; ומיד הגיעו גשמי ברכה וריוו את הארץ. כי תורתו של רשב"י, היתה כל "אומנתו" וכל ענינו, תורה של "בחוקותי תלכו"; ובפרט דברי תורתו בפנימיות התורה ובספר הזוהר, ועל כן, הם ממשיכים ומביאים, את כל הברכות האמורות בפרשה; ובשפע רב, גם בכל עניני העולם הגשמי.

בימים קדושים וזכאים אלו,  נתעורר כולנו, לקבל על עצמנו, מאורו, מתורתו ומדרכו של רשב"י. להיות בעצמנו, בבחינת "תורתנו אומנתנו", על כל פנים, ע"י קביעות עתים לתורה, בנגלה שבתורה ובפנימיות התורה. ושהלימוד יהיה קבוע; ומתוך התמסרות אמיתית; והרגשה פנימית, שהתורה היא כל מהותנו. וכן, להשפיע בזה, גם על גדולים וקטנים שבסביבתנו, מתוך אחדות ואהבת ישראל, בתכלית השלימות.

בודאי שיתקיים בנו: "תורתו מגן לנו, היא מאירת עינינו, הוא ימליץ טוב בעדנו.."! שנזכה לכל שפע הברכות, ברוחניות וגם בגשמיות; ועד לברכת הגאולה השלימה, במהרה, בקיום היעוד: "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".    שבת שלום