הרב פינטו יעבור ניתוח דחוף עקב התדרדרות במצבו הבריאותי

מעט הנהגות ומילי דקדושה מספרו החדש של כ"ק האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א העומד לצאת לאור בקרוב "מזמור שיר ליום השבת אענה חלקי גם אני"

א. בכל ענין בחייו, שמדבר שקובע ושעושה, תמיד יכניס בדיבור ענייני שבת, להזכיר את השבת בכל ענין וענין. וכן כתב הרמב"ן בפרשת יתרו (כ, ח) וז"ל, "זכור את יום השבת לקדשו", שהיא מצוה שנזכור תמיד בכל יום את השבת שלא נשכחהו, ולא יתחלף לנו בשאר הימים, כי בזכרנו אותו תמיד, יזכור מעשה בראשית בכל עת, ונודה בכל עת שיש לעולם בורא, והוא ציוה אותנו באות הזה וכו', וזה עיקר גדול באמונת האל, עכ"ל.

ב. ישתדל לפני שבת לראות את רבו, ויש בזה סודות גדולים, ובכח זה מושפע על האדם שפע מקדושת שבת. והאבן עזרא כתב על הפסוק "זכור את יום השבת לקדשו" (שמות כ, ח) וז"ל, והנה זה היום ראוי להתבודד ולשבות בעבור כבוד השם, ולא יתעסק לשוח אפילו בצרכיו שעברו, או מה יועץ לעשות, וככה אמר הנביא ממצוא חפצך ודבר דבר, ומנהג ישראל היה ללכת סמוך לשבת אצל נביאים, עכ"ל. והרמב"ן ז"ל כתב (שם), וטעם לקדשו, שיהא זכרונינו ‏בו להיות קדוש בעינינו וכו', בעבור שהוא יום קדוש, להפנות בו מעסקי המחשבות בהבלי הזמנים, ולתת בו עונג לנפשינו בדרכי ה', וללכת אל החכמים ואל הנביאים, לשמוע דברי ה', עכ"ל.

ג. מצוה גדולה לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום ביום שישי בבקר, בעודו לבוש בטלית ותפילין.

ד. יזהר לא להפסיק בדיבור ולא בשום ענין, בתוך שנים מקרא ואחד תרגום, אלא יקרא הכל בפעם אחת.

ה. כשמסדר שולחן שבת ושם המפה על השולחן, יאמר האיש או האשה או מי שמסדר: "וידבר אלי זה השולחן אשר לפני ה'".

ו. לאחר שטבל או רחץ עצמו לכבוד שבת, אז מיד ילבש בגדי שבת ולא לפני כן, ולא ילבשם בימי חול או בזמן חולי. משום שבגדי שבת פועלים הארה בנפש כשם שמצות צדקה אינה מסתלקת מן הפנים כל השבוע בסוד "וצדקתו עומדת לעד". (פע"ח שער השבת פ"ד).

ז. ראוי להקפיד שבגד של שבת, אם קונה חדש לא יעבירו להיות בגד של יום חול, משום שמעלין בקודש ולא מורידין, אלא ישתדל ליתן אותו במתנה לאחר, שילבש אותו רק בימות השבת קודש.

ח. קודם שילבש בגדי שבת, יאמר: כל כלי יוצר עליך לא יצלח.

ט. ידע האדם, שעל ידי הדלקת נרות של שבת קודש, נעשה שלום בפמליה של מעלה וכל הדינים והגבורות מתמתקים ונעשים חסדים גמורים, וכן נעשה שלום בפמליה של מטה. ועל ידי הדלקת נרות מסתלקים כל כוחות הרע ‏אשר בביתו של האדם, ומסתלק העצב והדאגה של ימות החול, כי דרך הרע לשרות במקום של עצב, והנרות מאירים אורה ושמחה.

י. 'נר' בגימטריא כמנין 'צעיף', ועל דבר זה אמרו רבותינו "ותיקח הצעיף" (בראשית כד, סד) ע'מך י'שראל צ'ריכים פ'רנסה, שמכח הדלקת נרות שבת נמשכת פרנסה לאדם.

יא. . ידליקו נרות שבת בשמן זית, וכן מובא בשו"ע (או"ח רסד, ו), וכן מובא בשולחן ערוך הרב (שם, יב). ובפרי מגדים (ריש סי' רסג). ובסידור האר"י הקדוש כתב, להדליק שני נרות משמן זית והוא על פי הסוד.

יב. ידע האדם שבכל פעם שאומר פיטום הקטורת, מנקה ומזכך בשמים את הקטורת, ומנקה מקליפת נוגה שהיא טוב ורע מעורבים יחד.

יג. בתפילת ערבית של ליל שבת יתפלל עם עיניים פתוחות, ולא כמו בחול שמתפלל מתוך הסידור או עם עיניים עצומות.

יד. בדרכו של ליל שבת קודש, יהיה בשמחה מרובה (סוד נועם הנמשך מבינה).

טו. כשמזמרים "אשת חיל", ירים הכיסוי של הלחם משנה ויסדר הלחם משנה. ויש סוד גדול בדבר, והוא מ"סוד ה' ליראיו ביחודה עילאה".

טז. כשאומר אשת חיל יאמר ברצף בלי הפסק.

יז. . יכין כוס יפה לקידוש, והמהדרין מקדשים על כוס של כסף משום "זה אלי ואנוהו", אבל יקפיד לא בשל זהב.

יח. ישים שלוש טיפות מים בכוס הקידוש, וישים אותם לסירוגין, שהיין הביא יללה לעולם והוא דין, ומים הם חסד ורחמים וממתק הדינים.

יט. לפני שמתחילים "יום השישי" יאמר: שבת מקודש.

כ. טוב לומר לפני כל אכילה, "מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר" שמזמור לדוד מסוגל מאוד לפרנסה.

כא. טוב לאכול הדגים בשבת קודש ביד, ולא במזלג. ורמז לאכילת הדגים בשבת בידיים "ובכל דגי הים בידכם נתנו" (בראשית ט, ב).

כב. הפיוט "כי אשמרה שבת" (רבי אברהם אבן עזרא) היא סגולה גדולה לפרנסה, לשבוע הבא לטובה