נכון להיום – פרשת וישב 2016 / דוד שחר

לאחר מותה הטראגי של רחל, יוסף נהיה הבן המועדף והאהוב על יעקב. יוסף מנצל את אהבת אביו יעקב ומדבר רע על אחיו. האחים שונאים אותו היות והוא הבן המועדף וכן על כך שהוא מדווח לאביהם על כל מעלליהם הרעים. האחים שונאים אותו כל כך עד כדי כך שהם אפילו לא מסוגלים לומר לו שלום. יוסף הוא איש החלומות, וזו תכונה שמאפיינת אותו. יעקב תופר לו כתונת פסים והפרשה מספרת לנו שהוא בן 17 שנים בלבד.

הוא חולם שבעתיד אחיו ישתחוו לו. הוא מספר זאת לאביו יעקב ויעקב כועס עליו, שכן מה פתאום הוא ואחיו ישתחוו לו? כל החלומות שחולם יעקב מגבירים את שנאת אחיו כלפיו, והם מחכים לשעת כושר לנקום בו. יעקב לא מייחס חשיבות לחלומות של יוסף, אך שומר לעצמו את דבריו של יוסף.  בהמשך, יעקב שולח את יוסף מחברון לשכם כדי לדווח לו אם הכל בסדר עם אחיו.

יוסף טועה בדרך ואיש אחד מכוון אותו לדותן. האחים רואים אותו מרחוק וזוממים להרגו. הם רוצים להשליך אותו לבור ולספר שחיה רעה הרגה ואכלה אותו. ראובן לא מסכים לרעיון ההריגה, אלא רק להשליכו לבור. האחים מפשיטים את יוסף מכתונת הפסים ומשליכים אותו לבור שהיה יבש ממים. הם יושבים לאכול ורואים אורחת ישמעאלים לכיוון מצרים. יהודה מתערב ולא מסכים שיהרגו את יוסף, והם מוכרים את יוסף תמורת 20 שקלים לישמעאים שמביאים אותו למצרים. ראובן מגיע לבור ולא רואה את יוסף וקורע את בגדיו. האחים לוקחים את כתונת הפסים, טובלים אותה בדם של עז ומביאים ליעקב אביהם. יעקב קורע את בגדיו, שם שק ומתאבל על יוסף ימים רבים. יעקב בוכה על בנו יוסף ולא יכול להתנחם מהאסון, ממות בנו האהוב ביותר.

בנתיים במצרים, הסוחרים מוכרים את יוסף לפוטיפר שר הטבחים שבמצרים. יהודה מתחתן עם בת כנעני ושמו שוע. נולדים לו שלושה ילדים - ער, אונן ושלה.  יהודה לוקח לבנו ער את תמר לאישה. ער עושה "הרע בעיני אלוקים" והוא מת כתוצאה מהתנהגותו. לתמר לא נולדו ילדים מער. יהודה מבקש מאונן לקחת אותה לאישה, אך הוא מסרב ומת גם הוא עקב התנהגותו. תמר נשארת אלמנה ללא ילדים ויהודה מבקש ממנה לחכות עד ששלה הבן הקטן יגדל. אולם, הזמן חולף ואשת יהודה בת שוע מתה.

תמר מחליטה לא לחכות יותר בבית אביה ממפני ששלה גדל ויהודה לא הציע לחתן אותה עימו. לכן, היא מתחפשת לזונה, שוכבת עם יהודה ולוקחת ממנו ערבונות. אחרי שלושה חודשים אומרים ליהודה שתמר זנתה והיא בהריון. היא מראה את הערבון שהשאיר יהודה והוא מודה שהם שלו ושהוא שכב איתה. תמר יולדת תאומים - את פרץ וזרח.

יוסף מצליח מאוד בבית פוטיפר שר הטבחים והוא אחראי כל כל משק הבית. אשת פוטיפר חושקת ביוסף ורוצה לשכב איתו. יוסף מסרב לחיזוריה, והיא מעלילה עליו פרשת אונס. פוטיפר מאמין לה ויוסף נזרק לבית הסוהר היכן שאסירי המלך נמצאים. שר בית הסוהר ממנה את יוסף שאחראי על כל האסירים. יוסף מצליח מאוד בתפקידו. פרעה כועס על שני שריו, שר המשקים ושר האופים והם נזרקים לכלא ויוסף אחראי עליהם. הם חולמים חלומות בלילה ויוסף פותר להם את החלומות. לשר המשקים אומר יוסף שבעוד שלושה ימים פרעה ישחרר אותו מהכלא ולשר האופים אומר יוסף שפרעה יתלה אותו על עץ, ואכן כך קורה. יוסף מבקש משר המשקים שיפעל עבורו כדי שישתחרר מהכלא. שר המשקים לא עומד בהבטחתו ושוכח את יוסף.

הפרשה עוסקת במכירת יוסף לעבד במצרים. יוסף הבן האהוב של יעקב נשאר לבדו לגורלו במצרים והיכולת שלו לפתור חלומות מצילה אותו מבית הכלא במצרים. אשת פוטיפר שהייתה אישה יפה מאוד מחזרת אחרי יוסף שנשאר נאמן לאדונו ולא מתפתה לבגוד באמונו. למרות זאת, הוא נזרק אחר כבוד לכלא. גם בבית הכלא הוא מסתדר והופך להיות האחראי על כל האסירים. תלאותיו של יוסף נמשכות, אך הוא לא נשבר ואלוהים שומר עליו והוא מצליח בתפקידיו. יוסף בעל מודעות עצמית ומוסר גבוה. התנהגותו מתוארת בתורה באור חיובי והוא זוכה לשמירה אלוהית בחייו.

יוסף מושלך לבור ע"י האחים, מוצא עצמו יושב בכלא על דברים שלא עשה כלל, מושפל, חסר אונים וללא הגנה. אדם במצב כזה בדרך כלל מגיע לדיכאון, עצב וחוסר אמונה באלוקים. התלאות שיוסף עובר הן תסריט לסרט אקשן מותח, דרמה, סיפור אהבתה של אשת פוטיפר אליו ופרשת האונס שרקמה נגדו  למרות שהותו בכלא והקשיים שעבר, יוסף נשאר מוסרי וערכי. הוא סמל לעמידה בפיתויים, הוא בעל קוד מוסרי גבוה ומאמין גדול ביושר וצדק. למרות שהוא רחוק מבית אביו, נבגד על ידי אחיו ונמכר לעבדות- הוא לא מאבד צלם אנוש. הוא מלמד אותנו שאפשר להתמודד מול מצבים קשים ועדיין להצליח להשאר אדם מאמין. רוב בני האדם נשברים כשהם במצוקה או לא עומדים בפיתוי.  יוסף כנראה הבין שלהתנהגות רעה יש מחיר כבד. הוא לא מאבד את הזהות היהודית לרגע ומכניס את אלוקיו לחייו במצרים.

הפטרה: וישב (עמוס פרק ב')

הנביא עמוס היה רועה צאן ולא התפרנס מנבואה. הוא מהעיר תקוע בחבל ארץ יהודה. את רוב נבואותיו הוא מנבא בממלכת ישראל בשומרון בגלל המאורעות הפוליטיים שהתרחשו שם. הוא ניבא בימי המלך עוזיהו מלך יהודה וירבעם מלך ישראל. בתקופה זו יש פריחה כלכלית שמביאה למעמדות בעם ופערים גדולים בין עשירים לעניים. הנביא עמוס נודד מעיר לעיר, מציב כיסא בהגיעו לכל עיר ומתחיל לדבר אל העם. הקהל מתקבץ סביבו והוא משמיע דברי תוכחה קשים ביותר.

הוא מדבר גם על מערכת המשפט המושחתת המרשיעה צדיק בעבור שוחד. הוא מתייחס לחטאי גילוי עריות, ניאוף וכדומה, הגורמים לחילול שמו של אלוקים. בהטיית משפט צדק- הופכים הגר והיתום להיות הנאשמים במקום המאשימים. החזקים מצליחים להטות משפט תמורת כסף. היחס לחלש, העני והנזקק הם יסודות שעליהן מושתתת היהדות כולה. החברה היהודית לא שמרה על המצוות וחוקי התורה. הנביאים היו צריכים לעורר בקולם את העם ולהזכיר להם על מצוקת העניים.

ההפטרה קשורה ליוסף שנמכר לעבדות תמורת כסף. האחים בקנאתם ושנאתם ליוסף מכרו אותו לישמעאלים, כך עם ישראל ממשיך בשנאת האחים. בפרשת אשת פוטיפר, יוסף גובר על יצרו, הוא מכיר את המחיר שמשלמים על ניאוף. עם ישראל ממשיך לחטוא ומביא על עצמו פורענות קשה. ישנם חטאים שאסור לעבור עליהם - עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. ישנו בעם קלקול מוסרי וחברתי, פגיעה בחלשים, גזל מאביונים, עושק משפטי, מעשי חמס ושוד לאור יום. השחתת המידות מרחיקה את אלוקים מן העם. הנביא עמוס מזכיר לעם את יציאת מצרים, ההליכה במדבר וכיבוש ארץ ישראל. עם ישראל מזלזל בטוב שנתן אלוקים והעונש כאמור יגיע בהתאם. הנביאים דורשים מהעם לקיים צדק חברתי, ערכים מוסריים שהם התחייבו עליהם בברית עם אלוקים. הנביא מנסה להחזיר את העם בתשובה, בזמנו המצב בעם ישראל היה חמור: העניים נאלצו להלוות בריבית גבוהה מעשירים בלי יכולת ממשית להחזיר את חובם, העשירים גזלו את שארית רכושם והיו מקרים בהם נמכרו יהודים לעבדות. הנביא עמוס מסור לשליחותו, היה אדם אמיץ שהעז לעמוד מול השלטון במאבק על צדק חברתי. אחד נגד כולם. האם כיום המצב שונה? הפער החברתי הולך וגדל ויש פערי מעמדות, כמו בג'ונגל- החזק שורד.

להערות ותגובות ניתן ליצור קשר בטלפון: 0536000434.