האנשים שמאחורי המיקרופון

תחנת הרדיו החינוכי של יבנה, 'קול יבנה' המשודרת בתדר 106fm ציינה השבוע ביום שני האחרון 31.12.18 ארבע שנים להקמתה משנת 2014. לראיון מיוחד על תהליך העבודה ברדיו והקמת התחנה, התראיינו עידו אשד, מנהל תחנת הרדיו ושתי תלמידות מקריית החינוך ע"ש 'גינסבורג' המשדרים ברדיו לספר על תהליך העבודה האישי שלהם.

הראיון עם עידו אשד, מורה לתקשורת בקריית החינוך ומנהל תחנת הרדיו

מאיפה הגיע הרעיון להקים תחנת רדיו?

"הרעיון בא מתוך בית הספר, אני כמורה במגמת תקשורת הייתי היזם של הרעיון הזה. בנקודת הזמן הזאת שהרגשתי שההפקות התחילו להתבסס באמת הרגשתי שיש מקום להתרחב. הכנו הצעה מסודרת ואני ובית הספר, פנינו לראש העיר צבי גוב-ארי והוא מאוד שמח על הרעיון. אני זוכר שהוא אמר שאנחנו לא מתפרצים לדלת פתוחה אלא להאנגר פתוח והוא מאוד שמח על העניין ומכאן הדברים התחילו לזוז ולהתקדם די מהר. חיפשנו לוקיישן, מיקום, איפה להקים את התחנה ומצאנו את המבנה שהיה שייך אז למגמת אמנות וראינו שזה מאוד מתאים לקיים שם את האולפן והתחנה. התחיל פינוי ושיפוץ ובעצם באופן רשמי, ב-31 בדצמבר 2014, ביום האחרון של השנה האזרחית התחלנו לשדר באופן רשמי".

איך ההנהלה קיבלה את הרעיון שיהיה רדיו בתוך בית הספר? האם ההנהלה מתערבת בתוך ההחלטות של הרדיו?

"לא, אני מנהל הרדיו ואני מוסמך לנהל את הרדיו. בגלל שהרדיו יושב על כל מיני גורמים לכן יש את הפונקציה הזאת של 'מנהל רדיו' שאני בעצם חלק מבית הספר, מהעירייה, מתאגיד השידור הציבורי וממשרד החינוך. לכן, אני אחראי שהדברים יתנהלו בכל הפריזמות האלו ואני יכול להגיד שכל אחד מהגורמים שציינתי לא לוחץ עליי לחצים פסולים כאלו ואחרים. אם יש כל מיני פניות אליי שהן לא ענייניות אני פשוט הוסף אותן כי התפקיד שלי זה גם לשמור שהרדיו יישאר חינוכי ויספק את הצרכים החינוכיים של התלמידים".

איך מתבצעת העבודה בתוך הרדיו? התלמידים חושבים על הרעיונות בעצמם?

"תלמידי רדיו בשנה הראשונה בכיתה יוד מקבלים הכשרה מעשית וטכנית, אתיקה מקצועית, איך ניגשים לתכנים והם מתרגלים ועובדים על פרוייקטים. בכיתה יא' הם מתחילים לשדר תכניות שבועיות שמשודרות בשידור חי. כל מספר תלמידים מתחלקים לצוותים לפי בחירתם וכל תכנית של כל צוות עוסקת בנושא מסוים. יש לוח שידורים כאשר לכל צוות יש משבצת שידור משלו כמו ברדיו מקצועי ויש גם עבודה אחרי השידור שבה הופכים בעצם את השידור לפודקאסט. כל השידורים שלנו מועלים לאתר אינטרנט ואפשר להאזין להם לפי דרישה ולא רק בשידור חי".

במהלך ארבע השנים שהרדיו קיים, היו אורחים מיוחדים ברדיו?

"היו לנו אורחים שהגיעו. הייתה ברדיו עדי ביטי שהופיעה בלייב, בשידור חי, היו לנו ראיונות טלפוניים עם כל מיני אנשים לדוגמא טל גלבוע מהאח הגדול שדיברה על טבעונות. היו כל מיני דוקטורים ומומחים לתחום מסוים שתלמידים מדברים איתם כמו ספורט ואקדמיה. אנחנו מארחים את תלמידי מגמת מוסיקה שמגיעים להופיע ברדיו".

איך בעצם אתה נחשף לרייטינג של התחנה?

"רייטינג ברדיו ובכלל הוא דבר בעייתי. בדיוק לאחרונה קראתי כתבה על תאגיד השידור הציבורי שנתוני הרייטינג שלו נמוכים והמנהלים שם מדברים על זה שכלי המדידה הזה של הרייטינג שייך לעולם הישן ואני אוסיף שבעולם הישן הוא לא כל כך מדויק מאחר והמדידה של הרייטינג מתבצעת על ידי מדגם של 700 משפחות כאשר אם כל 700 המשפחות רואות את אותה התכנית אז יש 100% רייטינג. דבר נוסף זה שהיום אנחנו לא תמיד צורכים את הטלוויזיה שלנו דרך הטלוויזיה אלא דרך הסמארטפונים, טאבלטים וכו'. לכן, הדבר הזה של רייטינג הוא בעייתי, כל שכן ברדיו. תחנות רדיו ארציות מודדות את הרייטינג שלהם בשיחות טלפוניות. שואלים אנשים 'תגידו, אתם מאזינים בבוקר לתחנה הזאת והזאת?' וזה לא כלי כל כך אמין. לכן, הרייטינג של הרדיו הוא בעייתי ואף אומר יותר מזה, זה לא כל כך מעניין אותי. אנחנו תחנה שהיא לא תחנה מסחרית, אנחנו לא רוצים להרוויח כסף. אנחנו שייכים לשידור הציבורי ואנחנו נישה בתוך השידור הציבורי שנקראת "רדיו חינוכי" ואני מאוד מקפיד על הדבר הזה שהרדיו יהיה רדיו חינוכי באמת. הרדיו הוא מאה אחוזים של התלמידים. הם משדרים קודם כל בשביל לשדר, קודם כל בשביל ההתנסות, החוויה, ההתפתחות המקצועית והאישית ולבסוף כמובן גם בנייה של תיק עבודות. וההאזנה היא מן הסתם האזנה שיותר מבוססת על השיווק של התכנית. בהתחלה זה משפחה וחברים וככל שהתכנית ותיקה יותר יש לה יותר האזנות. לתכניות המוקלטות באינטרנט, אני כן יכול לדעת כמה מאזינים שומעים כי אני יכול לספור את הדבר הזה. אני יכול להגיד לך שלתכניות המוקלטות באינטרנט יש עשרות האזנות בממוצע. בטח שאם יש אורח או שזו תכנית מיוחדת אז יש לזה חשיפה יותר גבוהה".

במהלך ארבע השנים שהרדיו קיים, אני מאמין שהיו בוגרים של בית הספר שכן השתתפו בו. אתה רואה תוצאות שלהם בשטח או שזה עדיין לא משהו שניתן לדעת?

"עדיין אין לי שום בוגר שהוא בגלי צה"ל, אבל יש לי בוגרים שהרבה פעמים יוצרים איתי קשר, שהם מתגעגעים ושהם רוצים לבוא לבקר אצלנו בתחנה והם רוצים לחזור לשדר. זה פידבק שקורה הרבה ואני מאוד שמח עליו. למגמת תקשורת בכלל, יש בוגרים שכן השתלבו בתעשיית התקשורת אבל כן קשה לי לשים את האצבע על בוגרים שדרך הרדיו השתלבו בדברים כאלו ואחרים".

למה בעצם לא לקחת את הדבר הזה הלאה, ליצור קשר עם הצבא ולכוון את תלמידי הרדיו למיונים לגלי צה"ל?

"זה סיפור קצת יותר מורכב כי פה אנחנו נכנסים לתוך הדברים של הצבא, ולצבא יש כל מיני סדרי עדיפויות. לדוגמא בנים עם פרופיל קרבי ייקחו אותו לקרבי ברוב המקרים ולכן זה מעבר לכוחותיי אבל בטח שאני יכול לומר שמי שרוצה להתקבל לדברים האלו, המקצועיים, מקבל פה בסיס מאוד מקצועי של יכולות עבודה ובניית תיק עבודות. לכל מי שבוגר שלי יש תיק עבודות של התכניות שלו, יש תכניות ברמה גבוהה כמו תכנית ספיישל או תכנית הבגרות שלו שזה ממש משלים את כל מגוון היכולות והמיומנויות שלו וזו באמת התחלה לצבא ולמקומות אחרים".

הרדיו מציין כיום ארבע שנות פעילות, מה בעצם הציפיות להמשך?

"קודם כל, כמו שסבתא שלי הייתה אומרת 'שלא יהיה יותר גרוע'. שהדברים יישארו כפי שהם כי כרגע הדברים הם טובים, מתחילים להיווצר פה מסורת והמשכיות ואלו דברים שקשה לייצר. עד שמייצרים אופי ומסורת של מקום, עם ערכים מסוימים של מקצועיות ודגשים של מה נכון ומה לא נכון זאת עבודה שלוקחת הרבה שנים. לשמחתי, יש היום ברדיו תלמידים שהאחים הגדולים שלהם היו ברדיו ועכשיו הם מצטרפים. כמו כן, לשמחתי גם שתלמידים רוצים לבוא היום לרדיו שזה לא דבר מובן מאליו ופשוט כי היום בני נוער הם לא צרכני רדיו גדולים, כפי שאתה יודע. היום הם יותר עובדים על תכנים שהם ויזואליים. אפילו דבר בסיסי כמו מוסיקה הוא דבר שצורכים אותו דרך יוטיוב בעיקר, דרך העיניים, לא פחות מהאוזניים. לכן, כל ההכוונה של תלמידים לקראת הדבר הזה שהוא דבר שהוא אודיו לחלוטין ואין בו בכלל ויזואל, אני רואה בו משימה להמשיך ולשמור את הגחלת הזאת כי לרדיו יש יתרונות שאין בשום מקום אחר. אם זה באינטימיות שלו או בחופש שלו שאפשר רק להאזין ולא צריך לעבוד עם העיניים זה משהו שהוא נורא משחרר מהרבה מאוד דברים ומאפשר להתרכז בעיקר. בגלל זה ברדיו אנחנו נותנים להם בסיס עיתונאי לרעיונות, לעבד חומרים, להגיש חומרים בצורה נכונה, לדעת לעבוד על אתיקה עיתונאית, לדעת לעבוד עם אורחים ומרואיינים. זאת המטרה שלי לשנים הבאות, להמשיך לחנך פה דור לעבודה עיתונאית נכונה ולאהבת רדיו ואם אני אצליח לעשות את זה עשיתי את שלי".

תלמידות מספרות על העבודה ברדיו

עדי בן שושן :

"אני עדי שושן תלמידה ביב' ואני נמצאת במגמת תקשורת ואת המגמה ה"אקטיבית" שלי בחרתי ברדיו ( האופציות הן רדיו /הפקות) בעיקרון מה שאנחנו עושים ברדיו אנחנו לומדים דבר ראשון איך משדרים איך עושים תוכנית תכנים, כתבות , ראיונות עריכות ועוד המון המון דברים . בנוסף לזה אנחנו לומדים בכלליות על סוגים שונים של מוזיקה  על פוליטיקה על חדשות וכדומה . זה בכלליות כזה על הרדיו. התוכנית השבועית שאני מרגישה יחד עם שניר בראמי גם תלמידת יב נקראת כולם עם העולם היא משודרת כל יום שלישי בשלוש התוכנית שלנו עוסקת בעיקר באקטוליה משלושה בחינות , מבחינה עולמית שאנו מתייחסות למקרה בעל ערך אקטואלי עולמי ואז פינה ארצית שאנחנו עושים אותו הדבר רק עם חדשה ארצית והפינה האחרונה היא הפינה המקומית שלנו בה אנחנו מדברים עם דברים שקרו ביבנה או שקשורים לעיר יבנה כמובן שעל כל כתבה שאנחנו מציגות לאחר מכן אנחנו שנות עליה ומציגות את דעתנו לגביה ואיך צריך לפעול ומה קורה עם המצב וכדומה אנחנו גם משלבות שירים והכל זוהי תוכנית רגילה לגמרי. בנוסף לכל זה יש לנו בגרות שלבגרות אנחנו צריכים לעשות תוכנית של שעה שבעצם היא צריכה לכלול כמה קריטריונים של הבגרות ואנחנו בוחרים נושא שהוא מדובר והוא אקטואלי כרגע ואנחנו עושים עליו תחקיר מעמיק ואנחנו בוחרים מרואיינים שתורמים למידע על התוכנית ואנחנו עושים כתבות למספרים עובדות על הנושא ואנחנו עושים בעוד המון המון דרכים יצירתיות למצוא איך "להעשיר " את התוכנית . התוכנית שלנו (הבגרות) עוסקת בקהילה הלהטבית . בנוסף רציתי להגיד במה הרדיו תורם לי , אז הרדיו תורם לי בכל כך הרבה דברים דבר ראשון הוא מפתח את הביטחון העצמי שלי ממש בתחילת כיתה י ממש לא היה לי ביטחון לדבר ולהסיע את דעתי וכדומה היום אחרי השידורים אחרי כל הפעמים האלה שהייתי צריכה לעמוד מול המיקרופון ולדבר ולהסיע את הדעה שלי ולפתח רעיונות כל זה ממש תרם לי ועזר לי בנוסף הרדיו עזר לי לעבוד בצוות אני עובדת בקבוצה יחד עם עוד תלמידה וזה לימד אותי איך לחלק את העבודה איך לעבוד בצוות איך לתת מקום גם לאדם אחר אך זה גם לימד אותי לעבוד לבד כלומר הרדיו דורש ממני אחריות, יש עבודה לפני השידור , להכין את התוכנית , העבודה אחרי השידור, לעמוד בלוח זמנים ,אני יודעת לעשות הכל בעיקרון אני יכולה להרים שידור לבד  אם זה להכין תוכנית לעשות ראיונות כתבות ,לערוך , אני יודעת להתנסח ולדבר כל אלה באים לידי ביטוי גם בדברים הטכנים וגם ביכולות שאני רוכשת.
ברדיו אני כל הזמן לומדת משהו חדש כי אנחנו כל הזמן עובדים כמובן שיש פאשלות שידור חי והכל . עוד דבר זה היתרון שהרדיו נותן לי יתרון לאחר כך לצבא  ,לחיים זה מוציא אותי מבית ספר עם תיק עבודות עם תוכניות שעשיתי עם הידע שקיבלתי על הרדיו אבל לא רק ברדין אלא גם המון המון ידע כללי חשוב וזה תורם לי המון".

שירה בן הרוש :

"אני שירה בן הרוש מכיתה יא 12. אני במגמת מגדר ורדיו מכיתה י'. האמת שבכיתה יא הייתה לנו אפשרות לבחור בין הפקות ובין רדיו ואני התלבטתי בין רדיו לבין הפקות הרבה אני בעיקר אוהבת לערוך וזה מה שהכי עניין אותי בין שתי  האפשרויות. עכשיו אני במגמת רדיו ואני שמחה כל כך על זה שבחרתי ברדיו בגלל שההוואי ברדיו הוא פשוט הרבה יותר קליל והרבה יותר חברותי.
השנה התחלנו לעשות תכניות שבועיות ברדיו ואני ממש אוהבת את מה שאנחנו עושות ועושים בתכניות שלנו. מגמת תקשורת בהחלט קשה אבל היא באמת עוזרת בחיים והרבה יותר מהנה ממגמה אחרת שהייתה יותר מחוברת לדפים ולספרים, בעיקר בגלל שהתקשורת זה משהו שנמצא ביום-יום שלנו, אנחנו כל הזמן מדברים על נושאים שאנחנו קשורים להם.  אני עכשיו עושה תוכנית ברדיו על מגדר ועל מיעוטים בישראל.  אני עושה ביחד עם עוד חברה רק שתינו וככה אנחנו משלבות את המגמה השניה שלנו- פסיכולוגיה/ מגדר לרדיו וזה יוצר שילוב ממש מהנה. תהליך העבודה הוא שוויוני בין שתינו זאת אומרת אם פעם אחת היא נמצאת בעמדה של האחראי בשידור, אז פעם הבאה אני אהיה. אנחנו שתינו חושבות ביחד על כל מיני נושאים כאלו ואחרים שאנחנו יכולות לעשות אצלנו בתוכנית. יש לנו דף משותף בגוגל דוקס ואנחנו כותבות שם רעיונות שיש לנו.
בשידור עצמו אנחנו יותר מדברות בחופשיות מאשר קוראות מדף בגלל שזה נותן תחושה הרבה יותר אמיתית מאשר פשוט לקרוא מדף בקול רובוטי. בשידורים שלנו אנחנו בעיקר מתווכחות על כל מיני נושאים במגדר, למשל אנחנו רוצות לעשות תכנית על ניסוח לא שיוויוני בספרים באגדות ילדים (גבר נסיך או עוסק במנהל ואילו האישה נסיכה שזקוקה לעזרה או מנקה) ועל איך שזה משפיע עלינו ועל התודעה שלנו. בשידור עצמו אנחנו בדרך כלל מנהלות שיחה בין אחת לשנייה. זה לא שאנחנו מעבירות את מה שרצינו לומר בדרך עממית מדי או שאנחנו לא באמת מדברות אחת עם השנייה ויותר- כל אחת אומרת את מה שיש לה בדף וזהו. אלא יש באמת שיחה שמתבצעת באולפן ואנחנו כן צוחקות ואנחנו מרגישות חופשיות באולפן. זה באמת כיף להיות ברדיו למרות הפחד הראשוני של לדבר בשידור חי".

לסיום, נזכיר שלשידורים החיים ברדיו ניתן להאזין בתדר 106fm ובאפליקציית (יישומון) kolyavne ודרך האתר kolyavne.co.il שבו ניתן למצוא גם תכניות על פי דרישה (פודקאסטים). עדכונים שוטפים על מהלכי השידור של התחנה ולוח שידורים מפורט ניתן לקבל בעמוד הפייסבוק "רדיו קול יבנה".