מרוץ נגד הזמן

בחצי השנה האחרונה נמצאים יוחנן קמרי ובני משפחתו במרוץ נגד הזמן. חייו בסכנה ממשית והוא זקוק בדחיפות להשתלת כליה, אחרת נותרו לו מספר חודשים בודדים לחיות. הוא בן 48 נשוי לדורית ואבא של אשלי (21) וליר (18), שעזבו את כל עיסוקיהם על מנת להתמקד במטרה אחת- להציל את חייו של אבא. בני המשפחה מתגוררים בחולון, אך הוא יבנאי מבטן ומלידה והמשפחה המורחבת שלו מתגוררת בעיר. לפני כחודש הייתה זו אשתו דורית, שנכנסה לחדר ניתוח במטרה לתרום לו האת אחת מכליותיה, אולם היא נכנסה למצוקה נשימתית וחוותה תגובה אלרגית חריפה לחומרי ההרדמה. הרופאים החליטו שלא לנתחה, עד לבירור מצבה הרפואי. "החלטתי שאני יוצאת למסע כדי להציל את החיים שלו" מספרת דורית "עברתי את כל הבדיקות הרפואיות ונמצאתי מתאימה וכשירה לעבור את הניתוח, אך לצערי כשלתי". דורית לא וויתרה ולבסוף הוחלט לנתחה שוב ולהשתמש בחומרי הרדמה אחרים. כשבועיים לאחר מכן היא נכנסה שוב לחדר הניתוח, אולם כרבע שעה לאחר שהתחיל הניתוח, כשהיא שוכבת עלל שולחן הניתוחים, היא נכנסה שוב למצוקה נשימתית והוחלט לסגור אותה ולהעבירה לטיפול נמרץ. שבוע וחצי עבר מאז, דורית מתאוששת וכבר נתונה כל כולה למצבו של יוחנן ולמשימה שלהם למצוא לו תורם. "אני לא אנוח ולא אשקוט, עד שלא יימצא תורם לבעלי" היא אומרת.

 החשיפה הזאת קשה גם להם וגם לילדים, אך גם הם מבינים שלא נותרו להם ברירות. "אנחנו מאוד נבוכים מהחשיפה התקשורתית, זה קשה לנו, אבל אין הרבה ברירות. אני מאמינה בכוח שיש לזה ובזה שיש אנשים טובים, שישמעו את הסיפור שלנו ויצילו את יוחנן".

קמרי חולה באי ספיקת כליות מזה כשלוש שנים, מחלה כרונית שגורמת לכליות שלא לסנן רעלים מהגוף. בחודשים האחרונים מצבו הורע מאוד והוא כמעט שאינו מתפקד. "התפקוד שלו ברמה מאוד ירודה, הוא השיל ממשקלו 30 ק"ג בשנה וחצי, מוגבל מאוד בשתייה ובאוכל ומכאן נובעת ההידרדרות" אומרת אשתו.

"קשה מאוד לחיות עם מחלה כזאת. דיאליזה זה לא משהו שאפשר לעמוד בו לאורך זמן, כי היא פוגעת באיברים אחרים והחשש הוא שמצבו הרפואי יחמיר ואז הוא לא יהיה בר השתלה. כרגע יש הידרדרות מאסיבית והוא  חי על זמן שאול. גם אני וגם הילדים עזבנו את הכל ויצאנו למסע הזה. הבת שלי לומדת משפטים והבן כרגע בטירונות ואמור בסיומה לצאת לקורס קצינים. גידלנו את הילדים האלה בכפפות של משי וכדי שהם יגיעו למקומות שאני צופה להם, אני צריכה את אבא שלהם איתם ואיתי. שום רגע בעולם הזה לא יהיה שווה אם יוחנן לא יהיה יחד איתי".

חשוב לדורית להדגיש כי התגובה שהיא פיתחה במהלך ניסיון ההשתלה היא חריגה ביותר. "אני אומרת שאלוהים נתן שתי כליות, אחת בשביל לחיות והשנייה בשביל לתרום. אין מה לחשוש מההליך הזה בכלל, זה סך הכל הליך פשוט לתורם וההחלמה קלה. כשמהצד השני עומד אדם שהתרומה הזאת מאריכה לו את החיים בלמעלה מ-20 שנה ומשפרת את האיכות שלהם. התורם עובר בדיקות מקיפות כדי לא לסכן אותו, חס וחלילה, אלה לא בדיקות פולשניות. השבוע ראינו באיכילוב אדם שתרם את אחת מכליותיו. כבר למחרת הוא ישב בלובי וחייך. יוחנן ביקש לדבר איתו, הוא היה אדם חרדי, אז אני שמרתי על מרחק על מנת שלא להביך אותו. הוא אמר לו שאנחנו מעריצים אותו על מה שהוא עשה ואני בטוחה שיש בקרבנו עוד אנשים כאלה. יש בישראל 1200 חולים ובכל שנה מתווספים עוד 200, אם לא תהיה מודעות הם פשוט ימותו. מי שחושב שהוא יכול לעמוד במסע הזה ולהציל את הבעל שלי, אני אשמח. כמו שאמרנו יוחנן הוא יבנאי מבטן ומלידה, לא יהיו מאושרים מאיתנו אם דווקא מהעיר הזאת הוא יקבל שוב את חייו בחזרה. אני לא יכולה אפילו להתחיל לדמיין את חיי בלעדיו, הוא החצי השני שלי".

המעוניינים להגיע לבדיקת התאמת רקמות, בעלי סוג דם AB+, יכולים ליצור קשר עם המרכז הלאומי להשתלות איברים.