45 שנה לזכרו
29.09.18 / 01:00
ביום חמישי שעבר התקיים ערב מרגש לזכרו של אבי-אברהם סילוק, בן העיר יבנה שנפל במלחמת יום הכיפורים. אחיינו, עומרי ארנטל הקריא הספד מרגש
כמו בכל מוצאי יום כיפור, מאז 1973, משפחת סילוק נפגשת כדי לזכור ולהזכיר אותך רב"ט אברהם סילוק ז"ל, בן, אח, חבר, לוחם וכמובן – הדוד שלנו, זה שרובנו לא זכינו לפגוש מעולם אבל לא נשכח לנצח.
התחלנו באזכרה השנתית בבית העלמין הצבאי ביבנה, פעם זאת הייתה חלקה קטנה אבל לצערי בכל שנה מצטרפים אליך חללים נוספים, צעירים וצעירות, פטריוטים אוהבי המדינה ששילמו בחייהם כדי שאנחנו נמשיך לחיות בביטחון במדינת ישראל.
וכעת, נאספנו כל בני המשפחה מהארץ ומהתפוצות לערב מיוחד ומרגש להנצחתך דוד, הדוד שלא פגשנו מעולם אבל אנחנו לא נשכח אותו לעד.
השנה התמלאו העיתונים בסיפורי הגבורה של אותם הלוחמים האמיצים שעמדו בחזית ושמרו על ביטחון ישראל באותו יום נורא בו מדינת ישראל הצעירה הותקפה בפתאומיות ע"י צבאות ערב לפני 45 שנים. אולי עם שחרור כתבי הארכיון שיצאו השנה נראה שהמתקפה לא הייתה הפתעה כמו שחשבנו אבל זה לא העיקר.
העיקר הוא שהפצע שהותירה אותה מלחמה נוראית בחורף 73 עדיין כאן, פתוח, מציק ומזכיר לנו שפאדיחה כזאת, לעולם לא תקרה. לא ייתפסו את מדינת ישראל וכוחות הביטחון שוב שאננים עם המכנסיים למטה.
דוד שלנו, אני בטוח שאתה כאן איתנו הערב, יחד אליך הצטרפו סבא מאיר, סבתא עליה, אחיך נהוראי ואחיינך איציק זכרונם לברכה ועוד כמה חברים ובני משפחה שרכשתם במהלך השנים שלכם שם למעלה.
אני בטוח שאתם כאן איתנו וליבכם מלא בגאווה, לראות את השושלת של משפחת סילוק ממשיכה בגאון ושומרת על ערכיה.
דוד שלנו, אולי לא יצא לנו לשבת על כוס בירה ולא נפגשנו מעולם אבל אני בטוח שאתה מסתכל עכשיו ומסמיק, נבוך ואולי לא מעכל את הערב הזה שנעשה לכבודך. אתה יודע שאתה גיבור, אני בטוח, אבל לא חושב שערב כזה מגיע לך. יש לי חדשות בשבילך דוד יקר שלנו – אין ראוי ממך לערב הנצחה מסוג זה !
אז נכון, לא נפגשנו מעולם אבל אני מכיר אותך כל כך טוב! שמעתי עליך כל כך הרבה סיפורים שנוכל להישאר כאן עד שמחת תורה וגם אז יישארו כמה שלא נספר.
אני מכיר אותך ופשוט גאה. גאה שיש לי דוד גיבור. דוד שנשאר בגיל 18, נשאר צעיר, תמים, בעל שמחת חיים וחיוך כובש וכמובן מלא בעוז. עוז שהוביל אותך לעמוד בחזית ברמת הגולן, באותו חורף של 1973, כדי להגן על גבולותיה של מדינתך האהובה, עוז שבגללו שילמת בחייך.
כבר 45 שנים שאתה לא איתנו בגופך אבל אני יכול להגיד לך דוד – אנחנו לעולם לא שכחנו אותך ולא נשכח. מורשתך תישמר איתנו בלב לנצח נצחים ואני בטוח שאם הייתה לך הזדמנות לכתוב צוואה, זה מה שהיית מבקש, שפשוט נמשיך את דרכך.
רגע לפני סיום אני רוצה לומר לך ולקהל הנפלא הזה שכיבד אותנו בנוכחותו הערב, משפחה וחברים שבאו מכל קצוות הארץ – תודה!
תודה לך דוד שלמרות שאתה לא איתנו בגוף, אנחנו לא מפסיקים להרגיש אותך לעולם!
ותודה לכם, תודה שבאתם לזכור ולהזכיר לכולנו מי הוא היה הבן, האח, החבר והלוחם, אברהם (ברטו) סילוק ז"ל!
