הצעירים של שטרית

עמרי יעקובוביץ, יזם וסטארטאפיסט הודיע השבוע על הצטרפותו לרשימה של מאיר שטרית. יעקובוביץ, נשוי ואב לשניים, הוא בוגר ראשון במשפטים ובראיית חשבון מטעם אוניברסיטת  ת״א, שגדל ביבנה והיה פעיל חברתית ומעורב במשך שנים רבות בנעשה בעיר. בשלב מסוים הוא עזב את העיר, אבל חזר אליה לפני כשנה וחצי, יחד עם אישתו שהייתה אז בהריונה השני ובנם הבכור. בני המשפחה החליטו להקים כאן את ביתם.

כבר בתחילת המרוץ קיבל יעקובוביץ לא מעט פניות להצטרף לרשימות השונות במקומות מכובדים. אולם, בשל הרצון שלו להתרכז במשפחה המתרחבת, להיות מעורב בגידול ילדיו ולהמשיך בקריירה המקצועית שלו, הוא החליט לקחת צעד אחד אחורה. 

אז מה גרם לך בסופו של דבר לעשות את המהלך דווקא עכשיו?

"במשך שנים, גם כשעזבתי את העיר ללימודים ועבודה, נשארתי מחובר לעיר ולנעשה בה. המשפחה שלי גרה ביבנה, המשפחות של חבריי, ולשמחתי בשנים האחרונות עם התרחבות העיר גם לא מעט חברים ומכרים בשכבות גיל דומות חוזרים לעיר ומקימים בה את בתיהם. בשבועות האחרונים, לאור מספר חוויות שחוויתי מהמערכות העירוניות, התגבשה אצלי המחשבה שאם לא עכשיו, אז מתי כן? הרי תמיד כולנו עסוקים, ותמיד אין מספיק זמן ביום".

למה מאיר?

"אני חושב שגוב-ארי עשה דברים נפלאים לעיר, אבל לא התחברתי לדרך ולסגנון. כשמאיר הזמין אותי לשוחח איתו ראיתי הרבה במשותף בחזון שלנו לעתיד העיר ולנושאים האקוטיים שדורשים ניהול שונה. מאיר מביא איתו מעל לשלושים שנות ניסיון במנהל הציבורי ובעשייה ציבורית, ובתור מי שרוצה להמשיך ולבסס כאן את חייו ולהוביל את העיר בעשורים הקרובים, חשבתי שאין מנטור טוב ממנו. ובייחוד שהוא גם מצהיר בפומבי שבכוונתו לשים את העיר במסלול הנכון, ולהכשיר את הדור הבא. בעיני נוצרה פה הזדמנות עבור תושבי העיר לבחור בראש עיר שרוצה ויכול לרתום מכישרונו, זמנו וקשריו  על מנת לטפח את העיר ולהביא אותה להיות אחת הערים הנחשקות והמובילות בארץ. וברמה האישית זו הזדמנות עבורי לעבוד וללמוד מאדם שעשה דבר או שניים בתחום הציבורי, ובבוא העת להיות מסוגל להמשיך ולהוביל את העיר קדימה".

מדוע צריך להכשיר את הדור הבא? יעיד מאיר בעצמו שנבחר בגיל 24 ללא ניסיון רלוונטי קודם?

"ניהול עיר זה מקצוע. כמו כל מקצוע אפשר ללמוד תוך כדי עשייה, דבר שבחיי המקצועיים עשיתי אינספור פעמים, ולכן גם עשיתי לא מעט טעויות בדרך, אבל טעויות שהמחיר העיקרי שלהם היה זמן וכסף. בניהול של עיר בקנה מידה שיבנה נמצאת בו היום, אנחנו מדברים על חיי אדם, על החלטות גורליות שיכולות להשפיע על הנוף הסביבתי שלנו לעשרות השנים הבאות, על הרווחה והנוחות שלנו, על החינוך של הילדים שלנו ועתידם. ולכך אני מתייחס בחרדת קודש".

אילו תחומים בעיר לדעתך דרושים שיפור?

"בתור אבא לילד במערכת החינוך העירונית, אני רוצה לראות את המוסדות החינוכיים של יבנה מהמובילים בארץ. זה לא רק בסטטיסטיקות של כן תעודת בגרות מלאה או לא, אלא גם בהעצמת תלמידים מתקשים, בשימוש בשיטות לימוד חדשניות, ומודלים שהוכחו במקומות אחרים בארץ ובעולם, יחס יותר אישי לתלמידים וגם מבנים ותשתיות שמותאמים לשנת 2030 ולא ל1990. אני סמוך ובטוח שהצוות החינוכי בעיר כיום עוסק במלאכת קודש ועושה כמיטב יכולתו, אבל צריך להקדיש את המשאבים הראויים כדי להעצים את הצוות והתלמידים. חשוב לי גם לחבר את התלמידים בעיר לתעשייה. אני נחשף לאנשים בני גילי שגדלו בת״א ובערים אחרות, ולא ניתן בכלל להשוות את רמת החשיפה שלהם לנעשה בתעשיית ההייטק, למשל, לחשיפה שלי הייתה בתור נער, וזאת למרות שלמדתי בתיכון במגמת טכנולוגיית מידע, שבזמנו הייתה מהתוכניות החדשניות והמובילות. וגם בגיל הרך, שכיום מאוד קרוב לליבי - יש עוד הרבה מה לשפר. הדבר השני הוא השירות לתושב. למרות שאני עד להכנסות עוד ועוד מערכות דיגיטליות לתשלומים ולשירות התושב, בעיניי אנחנו עוד רחוקים שנות אור מאיפה שאני חושב שערים צריכות להיות. מבחינתי עיר צריכה לתת שירות לתושביה, בדיוק כמו כל חברה מסחרית. והחסם כיום הוא לא חסם טכנולוגי, אלא תפיסתי. לנגד עיניי אני רואה את המודל של הבנק הדיגיטלי Pepper, שהובלתי את השקתו בארץ, שלמעשה נגיש ללקוחות שלו מסביב לשעון, עם מוקדנים שרוצים ויודעים לתת מענה גם על שאלות שלא באחריותם הישירה. כך גם בעיניי המוקד העירוני צריך לעבוד. להיות צומת מרכזית שיודעת לקבל פניות באמצעים שונים ונוחים לתושבים, גם באמצעי פיזי לאזרחים הוותיקים שאולי הם פחות דיגיטליים, ויודעים לתת מענה ולטפל בבקשות ובעיות מבלי לטרטר את התושב בין המחלקות השונות, שכולל המתנה ארוכה, תורים ולא מעט עצבים. בנוסף אין סיבה שביבנה לא תהיה חברה כלכלית פעילה, כפי שקורה בערים אחרות, על מנת שהעירייה תוכל להגדיל את ההכנסות שישמשו כתקציבים לטובת התושבים.

משפט לסיכום

'אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר', כפי שאמר עורך הדין האמריקאי הידוע. בעיניי חשוב שנבחרי הציבור וגם המנהלים המקצועיים יתנהלו בשקיפות, על מנת לחזק את אמון הציבור בהנהלה ובהנהגה וגם לאפשר לציבור להאיר את עיניי ההנהגה היכן שיידרש. בסוף החוכמה אף פעם לא נמצאת אצל אדם אחד".

"יש ביבנה הון אנושי מדהים"

השבוע חגג אורן כלפון את יום הולדתו ה-39. "אני מתקרב ל-40 וזה קצת מלחיץ" הוא צוחק, אבל נדמה שדווקא הגיל העגול הזה שהוא מתקרב אליו, הביא עימו תובנות חדשות וגרם לו לצאת לדרך חדשה ולקחת חלק בזירה הפוליטית המקומית. "זה משהו שתמיד בער בי, אבל היה על אש קטנה" הוא אומר "ידעתי שיום יבוא וזה יקרה, ועכשיו הוא הגיע".

כלפון נשוי לעמית ואבא לשני בנים רן (5) ותומר (3) הוא יבנאי מבטן ומלידה, כפי שהוא מגדיר את עצמו. את לימודי התיכון סיים במגמה ריאלית בבית הספר גינסבורג ולאחר מכן התגייס לחיל הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל. בתום שירותו הצבאי עשה תואר ראשון בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה ולאחר מכן המשיך לתואר שני במינהל עסקים ומימון, במסגרת תכנית המנהלים של האוניברסיטה העברית בירושלים. בפן המקצועי יש לו רזומה עשיר. הוא עבד תחילה בקבוצת 'רד', חברת הטלקום הגדולה בארץ, בה ניהל מוצרים ושיתופי פעולה אסטרטגיים בארץ ובעולם. משם עבר לחברת ההיי-טק פאוור מט, בה ניהל את קו המוצרים ושיווק המוצרים של החברה והיה אחראי על תכנון פיתוח הדור הבא של המוצרים. כיום, כבר למעלה משש שנים, הוא סמנכ"ל פיתוח עסקי באוניברסיטת תל אביב, שהינה הגדולה ביותר בארץ בתחום המחקר. "אני אחראי על הפעילות העסקית של האוניברסיטה בתחומי ההנדסה, מדעי המחשב וניהול החדשנות והקניין הרוחני" הוא מסביר על התפקיד "מדובר על הקמת סטארט-אפים ויזמות, השקעות במחקרים ואחריות על שיתופי פעולה עם התעשייה הגלובלית והמקומית".

מה אתה אוהב בעבודה שלך?

"קודם כל את כל נושא החדשנות. אני נחשף בכל יום לטכנולוגיות חדשות ורעיונות חדשים. אני מכיר חוקרים פורצי דרך, שמובילים מוצרים מהפכניים והתפקיד שלי הוא לקחת את השיטות שהם פיתחו ולתרגם אותן למוצרים שיוצאים בסופו של דבר לשוק. התרגום הזה של השיטות האקדמיות למוצרים סופיים, הוא העבודה שלי וזה מרתק, מרגש ומעניין. אנחנו חתומים על המצאות פורצות דרך כמו, למשל, הקוד לתיקון שגיאות, שממומש היום בכל מוצרי האחסון הנייד של חברת 'סנדיסק' בעולם. מדובר למעשה בסופר-מארקט של המצאות והתפקיד מאוד מעניין ומספק. אני פוגש גם חברות גדולות, יזמים ומשקיעים, שמגיעים לאוניברסיטה כדי לחפש את הדבר הבא. זאת הפריבילגיה בעבודה שלי".

כבר למעלה מעשור שהוא עסוק בפיתוח וטיפוח הקריירה האישית שלו. היום הוא נמצא במקום מאתגר ומספק ונדמה כי כלפון יכול בשלב זה להוריד מעט את הרגל מהגז ולהתחיל לקצור את הפירות. אולם הרצון שלו לעסוק בעשייה הציבורית לא הרפה במשך כל השנים הללו. בשנה שעברה הוא נבחר לוועד המנהל של פארק המים ביבנה והתפקיד הזה רק הבעיר בו יותר את החיידק הפוליטי. "אני יושב במועצת המנהלים וחבר בוועדת הכספים של הקאנטרי, שהיא מטבע הדברים וועדה חשובה. תוך כדי העשייה הזאת גיליתי עוד קצת על העשייה הציבורית והיא היוותה עבורי עוד איזשהו תמריץ לעשות את הצעד וללכת לפוליטיקה".

מה גילית?

"גיליתי שאפשר להשפיע ולשנות וגם צריך לעשות את זה. הפוליטיקה המקומית תמיד בערה בעצמותיי ואני לא מתבייש להודות שהמטרה הסופית היא להשתלב בהנהגת העיר וכן, בעתיד גם להיות ראש עיר. ברור שכרגע אני לא בשל ולא מוכן להיות ראש עיר, למרות הידע שלי והרקורד המרשים בניהול תקציבים".

ההודעה של מאיר שטרית על התמודדותו לראשות עירייה יבנה סגרה עבור כלפון את הקצוות סופית. והוא פנה לבנו של שטרית, אותו הכיר מהעבר, וביקש שיחבר ביניהם. "אמרתי לו שאני רוצה להשתלב בפוליטיקה המקומית ואני רואה בו את הטוב ביותר ללמוד ממנו ולקבל כלים וידע והצעתי לו שנשתף פעולה. היה בינינו קליק מידי, והשאר היסטוריה, כמו שנהוג לומר".

למה דווקא מאיר?

"קודם כל מצאתי במאיר פלטפורמה פנטסטית. מישהו שעשה דבר או שניים בפוליטיקה המקומית והארצית, שאני יכול ללמוד ממנו ולקבל ממנו את הכלים. נוצרה סינרגיה בין מה שהוא מחפש לאיך שאני רואה את הדברים. מאיר מחפש דור צעיר להנהגה העתידית של העיר, מישהו שהוא יכשיר בשנים הקרובות ולאחר מכן יוכל לעביר לו את מקל הנהגת העיר. מאיר מביט קדימה לכיוון התפתחות העיר במגוון תחומים והכל בתכניות מסודרות לטווח הארוך. התכניות שלנו ביחד הן גדולות ומרחיקות לכת ואנחנו ניישם את כולן ונעשה ביחד לטובת העיר לא כסיסמה".

אמרת שזה תמיד בער בך, אז למה זה הבשיל דווקא עכשיו?

"תחילה הייתי עסוק בקריירה שלי. אז עשיתי לביתי, רכשתי ניסיון בחברות קטנות ולאחר מכן בגדולות ועכשיו בגוף ציבורי גדול. התפתחתי, למדתי והרגשתי שעכשיו זה הזמן הנכון עבורי. לפני חמש שנים גם לא יכולתי לעשות את זה, כי לא מצאתי את הפלטפורמה הנכונה להשתלב בה. היה קונצנזוס סביב גוב-ארי ואני לא הרגשתי שהוא האיש הנכון עבורי ללכת איתו. עכשיו התמונה שונה. למזלי מאיר הודיע שהוא מתמודד, אם זה לא היה קורה סביר להניח שלא היינו מדברים עכשיו. מאיר יידע להוביל את העיר בצורה אחרת, יש בינינו תיאום מושלם ורצון להוביל את העיר לכיוונים אחרים".

מה אשתך אומרת על האתגר הזה שלקחת על עצמך?

"עמית צוחקת שהיא כמו סוניה פרס, תומכת, אבל מאחורי הקלעים. היא תכניתנית בחברת בזק, עובדת בתל אביב ועסוקה עד מעל הראש בעבודה שלה, הפוליטיקה המקומית לא ממש מעניינת אותה. כרגע היא משלמת מחיר כי אני נעדר מהבית הרבה. חוזר מעבודה, מחליף בגדים וממשיך למשמרת שניה במטה. זה לא פשוט עם שני ילדים, אבל כולנו מבינים שזו תקופה אינטנסיבית והיא תחלוף".

גם העשייה הציבורית דורשת לא מעט.

"נכון ואני לגמרי מוכן לזה. הפוליטיקה היא אומנם חדשה ועדיין לא ממש מוכרת, אבל אני מבין את המשמעויות של הצעד הזה. התחלתי את המסע הזה מתוך מטרה להשתלב בפעילויות המשמעותיות של העיר הזאת ולקבל לידי תחומי אחריות משמעותיים, כדי להוביל אותם ולהביא לשינוי וצמיחה. אני לא מחפש ג'וב, תפקיד או כסף אני מגיע בהתנדבות מתוך רצון לקדם ולתת מעצמי עבור העיר שאני אוהב ותחושת האחריות שיש לי כלפיה".

באלו תחומים חשוב לדעתך לטפל בהקדם?

"זה אומנם כבר הפך לסוג של קלישאה בעיר, אבל מה שבוער בי זה תחום החינוך בעיר. צריך לתת לילדים שלנו את הבסיס הטוב ביותר, להשקיע בהם ולטפח ולפתח אותם. הדבר השני הוא מקומות תעסוקה. לא יכול להיות שביבנה אין תעשיית היי-טק, שתספק מקומות עבודה לכל אלה שיוצאים בכל בוקר לעבוד בערים אחרות. יבנה היא עיר מרכזית ודרכי הגישה אליה מאוד נוחות, אז למה לא להביא לכאן חברות גדולות, שיקימו פה חיים ויספקו תעסוקה למאות עובדים. זה חורה לי שיש כאן אוכלוסייה מאוד גדולה, שנאלצת לחפש מקורות פרנסה מחוץ לעיר. אישתי ואני שנינו עובדים בתל אביב ותאורטית יכולנו להרשות לעצמנו לעבור לגור שם, אבל אנחנו בוחרים להישאר כאן ולנסוע לתל אביב כל בוקר".

למה בעצם?

כשהחלטנו לבנות את הבית שלנו ביבנה היו לנו הרבה התלבטויות. אישתי מראשון לציון וחשבנו לקנות שם, או אולי בנס ציונה או גדרה, אבל בסוף החלטנו לבוא ליבנה. תחילה קנינו דירה בשכונה הירוקה, לאחר מכן מכרנו אותה וקנינו בית פרטי בנוה אילן. השקענו את כל המשאבים שלנו כדי להשריש בעיר הזאת שורשים ולהישאר פה לתמיד. זאת העיר שגדלתי בה ואני מאוד אוהב אותה. לשמחתי גם עמית התחברה לעיר ולאנשים וזה לגמרי לא טריוויאלי. אנחנו נהנים כאן בעיקר בזכות ההון האנושי המדהים שיש בעיר הזאת. יחד עם זאת יש הרבה מאוד מה לשפר ולשנות, כדי להצעיד את העיר הזאת קדימה ולתת לה תנופה. ולכן החלטתי לפעול מבפנים ולתת ולתרום מהניסיון ומהידע שלי".

איך אתה מתרשם עד כה ממערכת הבחירות?

"אני מאוד אוהב את הדינמיקה  עם האנשים. אני אוהב לעבור מדלת לדלת, להציג את עצמי, לדבר, להסביר בגובה העיניים ולהקשיב. תמיד אהבתי את הקשר הזה עם האנשים ואני נהנה ממנו. יש ביבנה הון אנושי מדהים".

יש גם דברים פחות נעימים?

"יש כל מיני השמצות וזה ברור, כי ככה זה בכל מערכת בחירות. יש גם דברים מקוממים, כמו ההאשמות בכך שאנחנו פוגעים בשם של העיר. אנשים אוהבים לתקוף וזה קורה בעיקר כשהם מרגישים מאוימים וחלשים, אז אנחנו לא מתרגשים. לדעתי, לא ראוי ולא מכובד לקחת את הדברים למקומות לא רלוונטיים וצריך להיצמד לעובדות. בואו ננהל את הכל בצורה עניינית, ישרה ומקצועית וניתן לטוב ביותר לנצח".