כיצד להמשיך ולשמוח לאחר ט"ו באב?

בשבת הלכתי ברחוב ומול עיניי עבר יהודי על עגלת נכים שעובד זר הוביל אותו. חשבתי לעצמי איזה מסכן, הוא מוגבל, אינו יכול ללכת לבד, כמעט לכל פעולה זקוק לעזרה. איזה חיים יש לו, ניגשתי אליו ברכתי אותו בברכת שבת שלום, הוא היה מלא בשמחה ואיחל לי שבת שלום חמה. ואז אמרתי בליבי: מה, אינני רואה טוב? הוא אינו מדבר כמו מסכן!  לאחר מספר ימים פגשתי באישה שמילדותה לקתה במחלה שגרמה לה להלך עם קביים כל חייה, כשהיא נכנסה לבית חב"ד, חשבתי לעצמי, כמה היא מסכנה, אך לאחר שיחה עימה היא דיברה כאדם בריא לחלוטין, האם יש כאן טעות אופטית האם רק נדמה לי שהאנשים מוגבלים?

במחשבה נוספת הבנתי שבעצם כל אדם מוגבל, הוא לא מסתדר ללא אוויר, אוכל  ומנוחה. הוא תלוי בחברה כולה, הוא זקוק לאופה, לנגר, לחקלאי ולחייט, הוא זקוק למורה שייתן בו דעה ובהורים שידאגו שיצמח ישר, הוא מוגבל בגודל מסוים ולא יכול להגיע לכל מקום שהוא חפץ אם כן מה ההבדל ביני לבין הנכה?

ההבדל הוא בעיקר במוסכמות הקיימות בחברה. מקובל שאדם נורמטיבי לא נעזר בכסא גלגלים על מנת לעבור ממקום למקום אך אדם שרוצה לעוף צריך להיעזר בכלי הטייס למלא את רצונו. ולכן נכה שאינו רוצה להרגיש מוגבל יודע לנצל את כישוריו מהמקום שהוא נמצא בו היום. כי הרצון לנצל את מה שיש חזק מהאכזבה ממה שאין.

אם לאחר החתונה אדם היה רואה רק מה שהוא צריך להשקיע  במוסד הנישואין  בהחלט  היה מרגיש  שהוא נהיה מוגבל , אך אם ידע להסתכל נכון, לראות מה הוא מקבל מבן הזוג בהקמת הבית הוא ירגיש משוחרר. הבעל ירגיש משוחרר שהוא לא צריך כבר לדאוג לאוכל על השולחן שלש פעמים ביום והאישה תרגיש משוחררת שהיא לא צריכה לדאוג למימון האוכל שהיא אוכלת. וגם אם ישנם בתים שזה עובד אחרת אדם ירגיש משוחרר מהתמורה של בן הזוג.

הגבלות שאדם מגביל את עצמו הם חיוביות, מגבלות שאחרים מגבילים אותו הם שליליות. לפני כארבעים ושתיים שנה ביקר מר יצחק רבין ז"ל אצל הרבי מליובאוויטש. מר רבין היה שגריר מדינת ישראל בוושינגטון והוא בא לברך את הרבי בשם מדינת ישראל ליום הולדתו השבעים. הרבי שאלו איך הרגשתו להיות יהודי בודד מול מאה ועשרים נציגי האומות. הרבי פיתח עמו את נושא הבדידות. בלעם גוי שעומד מהצד ומעיד "עם לבדד ישכון ובגויים לא התחשב" ומגילת איכה בקינות מופיע הפסוק "איכה ישבה בדד" הבדידות מסמלת דבר שלילי. מצד שני אנו מוצאים בברכות משה לפני מותו את בדידות בעם ישראל כדבר חיובי. הרבי הבהיר לו שבדידות הוא דבר רע, אך לפעמים זה טוב. שאחרים גורמים לך להיות בודד זה דבר שלילי אך שאתה רוצה קצת שקט מבקש מעט להתבודד זה דבר חיובי.

גם בהגבלות, בהגבלות שאדם מגביל עצמו יש חיוב. אם אדם לא מגביל עצמו ומוציא כספים ללא חשבון מחשבון הבנק, לבסוף מגבילים אותו. אך כאשר הוא מגביל עצמו בהוצאת הכספים איש לא יגביל אותו.

כאשר חג האהבה יהיה אמיתי ולא יחגגו בו רק נותני השירותים למיניהם. בעלי אולמות ,מוכרי מתנות הצלמים וכו' אלא גם בני הזוג יחגגו ללא הגבלה הם צריכים להגביל עצמם. לזכור שיש להם בית אחד ואשה אחת  ואז הם לא יוגבלו על ידי אחרים ויזכו לחגוג כל השנה לכל החיים באהבה וחיבה אמיתיים.