"הכנו אותם לגרוע מכל"
24.01.13 / 15:47
תת אלוף (במיל') שלום בן אריה מיבנה פיקד על משלחת ההצלה הישראלית בהאיטי * השבוע, במלאת שלוש שנים למבצע יוצא הדופן, חוזר בן אריה לתמונות הקשות ומספר על הרגעים המרגשים המלווים אותו עד היום
עודד בן יעקב
לפני שלוש שנים נחרד כל העולם מרעידת האדמה שפקדה את האיטי. ההרס ברחובותיה היה גדול וקשה לעיכול. מדינות רבות, חברות מסחריות ואנשים פרטיים תרמו כספים והוציאו משלחות הצלה לסיוע בחילוץ לכודים בין ההריסות, טיפול בפצועים, הבאת ציוד הומניטרי ושיקום תשתיות.
מדינת ישראל שיגרה להאיטי משלחת שכללה 220 אנשים והקימה בית חולים שדה המסוגל לטפל בכ-500 נפגעים מדי יום. בפועל, אגב, טופלו בו פי שניים פצועים ואף יותר.
האסון בהאיטי גבה את חייהם של למעלה מ-230 אלף בני אדם, נספרו 250 אלף פצועים ו-1,200,000 בני אדם נותרו חסרי קורת גג.
על המשלחת הישראלית להאיטי פיקד תת אלוף במילואים שלום בן אריה, תושב יבנה. "לאחר האסון בהאיטי, המשלחת הישראלית יצאה פעמיים נוספות, ליפן ולבורגס שבהונגריה. יצא לי לפקד על 16 משלחות", מספר בן אריה.
כיצד מגדירים מבצע הצלה כמו בהאיטי?
"הניתוח של המטרה מאוד פשוט, יש כמה סוגי משלחות. יש את המשלחת של פיקוד העורף שהיא הגדולה ביותר, יש את המשלחת הרפואית ויש את המשלחת של בית חולים שדה בסיוע כוח קטן של אנשי חילוץ כמו זה שיצאה להאיטי. מיד כשנודע שאנחנו אמורים לצאת, הוחלט על גודל המשלחת, מה אנחנו הולכים לעשות שם ולכמה זמן תשהה המשלחת".
זה לא קשה להגיע למקומות כמו האיטי?
"במקומות כמו יפן והאיטי חייבים להגיע עם מטוסים גדולים. להאיטי יצאנו עם שני מטוסים, הראשון מטוס ג'מבו ששונה ועליו העמסנו את כל הציוד הנדרש, ובמטוס השני יצאה המשלחת שמנתה כ-220 אנשים. אתה מגיע עם המטוסים אל היעד ואתה יודע שהמטוסים לא מחכים לך בדה התעופה, הם ממריאים חזרה לארץ. גם ידענו שאי אפשר לסמוך על כוח המשטרה של האיטי כי הכול הרוס, ויצאנו בתחושה שאנחנו נסתייע בכוחות המקומיים בלבד".
מראות זוועה
איך היו ההכנות למבצע?
"ידענו שאנחנו באים במטרה לסייע עד כמה שניתן. חיל הרפואה בודק איזה מחלות ואיזה סכנות יש לנו באותו מקום שאנו מגיעים אליו, ובהתאם לכך החיילים מתחסנים. ידענו שמדובר במקום שאתה מגיע אליו ולא תוכל למצוא תשתיות וכוח עזר שיעזור לנו, הבנו שאנחנו חייבים להסתדר בכוחות עצמנו בסיוע מקומיים כך שאני התרגשתי מתחילת המבצע ועד שחזרנו לישראל".
הייתה גם הכנה נפשית?
"לפני שיצאנו ערכנו שיחות רבות עם אנשי המשלחת, הכנו אותם לגרוע מכל".
למשל?
"למשל שהם יראו מראות זוועה ויריחו ריחות שלא הריחו מעולם. העבודה הפסיכולוגית התחילה לפני שהמשלחת הגיעה ונמשכה בכל יום עם שיחות על מה שקרה באותו היום. תבין, אנחנו מאוד מנוסים וכבר יודעים לפתח מנגנוני חיסון מפני המראות הללו".
היה הבדל בין מה שראית בטלוויזיה לבין המראות בשטח?
"לא, ממש אותו הדבר. ראינו בתים הרוסים, הרס כמעט ודאי. היה קשה לראות זאת".
כמה זמן לקח לכם להעמיד את בית החולים?
"נחתנו ביום שישי בבוקר. על פי התחזית שלנו היינו אמורים להקים את בית החולים עד יום שלישי, אנשי המשלחת עבדו שעות ללא שינה. כבר ביום ראשון בבוקר הודעתי לישראל שהצלחנו להקים את בית החולים ואנו פותחים אותו לאוכלוסייה של האיטי. פתחנו חדר מיון, מחלקת כירורגית, אורטופדית, חדרי ניתוח ופגייה לילדים".
איך היה המפגש עם האוכלוסייה המקומית?
"מפגש מעניין, הם קראו לנו המלאכים שבאו מהשמיים. אלו אנשים שקטים שעברו רעידת אדמה, כל מי שהגיע אלינו היה פצוע ונזקק לטיפול".
המון פצועים
המשלחת הצליחה לחלץ לכודים?
"כן, האנשים שיצאו לשטח הצליחו לשחרר כמה לכודים והצילו את חייהם. כמו כן, הם חברו למשלחת צרפתית וסייעו לה לחלץ לכוד נוסף".
ביצעתם ניתוחים?
"כן, בית החולים שלנו היה בית החולים היחידי שעבד בהיקפים כל כך גדולים שהיינו חייבים להפתיע עם מומחים מתל השומר בעזרת טלוויזיה במעגל סגור, המומחים שישבו בתל השומר הצליחו לתת לרופאים בשטח סיוע ועזרו מרחוק בכל הניתוח. הרופאים טיפלו בהמון אנשים.
"במקרה אחד היה צריך לבנות בורג בצורה מיוחדת על מנת שיחבר את העצמות, האנשים שלנו מצאו מחרטה מקומית וחרטו את הבורג הרצוי והשתילו אותו לבן אדם ובכך ניצלו חייו".
מי החליט במי לטפל ובמי לא?
"זה היה אחד הרגעים הכי קשים עבורנו מבחינה הומניטארית. הגיעו המון פצועים יותר מהקיבולת שלנו, רופאי חדר המיון מיינו מי ילך לניתוח ומי לא, זה באמת היה רגע מאוד קשה עבורנו".
עבדתם סביב השעון?
"כן, היינו בית החולים המודרני היחידי שאפשר היה לסמוך עליו ורק כאשר הגיעו האמריקאים עם בתי החולים שלהם יכולנו להעביר להם את הפיקוד ולחזור הביתה".
איך היו המפגשים עם משלחות אחרות? נתקלתם במשלחות עוינות?
"לא נתקלנו במשלחות עוינות כי בכל העולם כאשר נשלחת משלחת סיוע כולם מגיעים במטרה אחת שהיא לסייע ולעזור כמה שניתן. היו הרבה משלחות, ביניהם משלחות ישראליות שהתקבצו לתוך המתחם של המשלחת שלנו ואנחנו עזרנו גם להם".
חשתם גאווה?
"גאווה זו לא שאלה טובה. אתה יודע איך אתה מגיע אבל לא יודע איך זה יכול להיגמר, יכול להיות שיהיו בעיות. הגענו לסייע ועשינו את זה על הצד הטוב ביותר. אין לי ספק שכמו שאני חשתי התרגשות מרגע שיצאנו מישראל ועד שחזרנו ככה חשו כל אנשי המשלחת הישראלית".
עד כמה אנחנו קרובים לרעידת אדמה אצלנו?
"אני רוצה שיבינו שכמו שבמקומות אחרים בעולם הייתה רעידת אדמה, ככה יכולה רעידת האדמה להגיע גם אלינו לישראל. צריך לחזק את המבנים הקיימים בישראל דרך התוכנית תמ"א 38 וצריך להיערך לאפשרות שרעידת האדמה יכולה לתפוס גם אותנו בישראל. נכון שמצבנו זה לא כמו בהאיטי, אבל צריכים לקחת את האפשרות הזו במלוא הרצינות ומתוך ניסיון צריך לשרוד את ה-48 שעות הראשונות בעצמנו עד שיגיעו משלחות הצלה".