הירוקים

הישג נאה לעיר יבנה: נבחרה כאחת מעשר הערים והרשויות הירוקות בישראל במסגרת התערוכה הבינלאומית השנתית "קלינטק 2013" לטכנולוגיות מים, התייעלות אנרגטית, אנרגיה מתחדשת, בנייה ירוקה, מחזור ותחבורה ירוקה. ביום שלישי בערב הוענק הפרס לראש העירייה צבי גוב ארי בטקס חגיגי בגני התערוכה בתל אביב.

מעיריית יבנה נמסר כי התחרות מתבססת על קריטריונים בתחום איכות הסביבה כגון השקעה בגינון הכוללת את היקף השטחים הירוקים, הפארקים שעומדים לרשות התושבים והתייחסות מכבדת לעצים בוגרים ועתיקים; חיסכון במים בהשקיה; שמירה על הניקיון ברחבי הרשות והעלאת מודעות התושבים לנושא; שיעורי מחזור פסולת בתחומי הרשות; קידום נושא תחבורה ירוקה על ידי מתן עדיפות לשימוש בתחבורה ציבורית; סלילת שבילי אופניים ושבילי הליכה ועידוד התושבים להשתמש בהם; קידום פרויקטים המשלבים בנייה ירוקה ואכיפתם; קידום תרבות הדיור במהלך שיפוץ בתים ועוד.

בנימוקים להענקת הפרס ליבנה צוין כי ''העיר יבנה נבחרה בזכות פעילותה רחבת ההיקף בתחום ההתייעלות האנרגטית, בכלל זה התקנת מערכות טכנולוגיות לייעול מערכות התאורה בעיר, השקעה בנושא המחזור תוך שימוש במערכות טכנולוגיות מתקדמות כגון מערכת פנאומטית לטיפול באשפה ועוד''.

הביוב כמשאב

ראש העירייה גוב ארי היה השבוע שבע רצון מהפרס שהוענק לעיר. "אין עיר ירוקה מלבד יבנה", הוא פסק בראיון מיוחד, "אין בנייה ירוקה חדשה מלבד ביבנה. אולי ערים אחרות הן ירוקות מבחינת הנייר שעליו כותבים".

את האמירה יוצאת הדופן הוא מסביר כך: "ההבדל הוא שאנחנו עובדים על פי תקנים שנקבעו על ידי מכון התקנים בתיאום עם המשרד להגנת הסביבה. כל בניין שנבנה בשכונה הירוקה חייב באישור מכון התקנים כמבנה ירוק. לכן אין כאן עניין של שכונה ירוקה, הלכנו עד רמת אישור כל מבנה בנפרד. הגדרת המבנים קשורה בהרבה פרמטרים: אור וצל, כיווני רוח, חיפוי חיצוני, שימור אנרגיה, חשמל חליפי, אנרגיה סולארית. ועד לרמה שכונתית: התייחסות לתכסית מעל הקרקע, כלומר חשיפה מרבית של הקרקע לטובת החדרת מי גשמים, ועל כן 50% משטחה של השכונה הירוקה הוא שטח מחלחל".

אם כבר דיברנו על מים, גוב ארי מספר בסיפוק רב על שימוש שייעשה במים מושבים, כלומר טיהור מי שפכים להשקיה. לדבריו, ההפרש בין השקיה במים מושבים להשקיה במים שפירים היא בסדר גודל של 11 שקלים לקוב. המשמעות היא, אומר גוב ארי, כי בצריכה של מיליון קוב לשנה עם גמר הפיתוח של השטחים הירוקים, יידרשו לא פחות מ-12.5 מיליון שקלים לצורך השקיה לשנה. "מעבר למים מושבים יחסוך לנו 11 עד 11.5 מיליון שקלים בשנה", אומר גוב ארי ומוסיף: "כאן הוכיח עצמו המאבק ההיסטורי על שפכי יבנה. טענו נגדי בזמנו למה אני לא מתחבר למט"ש (מתקן לטיהור שפכים) באשדוד או לשפד"ן. האשימו אותי שאני אוהב ביוב. אבל מה שמאפיין אותי זה חשיבה לאופק, לא מהיום למחר. הייתה בזמנו ביקורת קשה ואני מקבל ביקורת לגיטימית, אבל אף אחד לא חשב אז על ביוב כמשאב שיכול לחסוך לנו כסף לטובת חינוך ותרבות".

על המט"ש של יבנה הוא מוסיף ואומר: "כיום אני מוכר מים לפלמחים ב-15 אג' לקוב עבור השקיית משקים חקלאיים. ההובלה על חשבונם, האגירה על חשבונם, הייתה כאן השקעה גדולה מצד פלמחים שתשרת גם אותנו. יש לנו ביבנה 700 דונם מגוננים, כלומר 20 מ"ר לכל תושב. זה מפתח מאוד גבוה". בהקשר זה גוב ארי מציג תוכנית לפארק יפהפה שיוקם בשכונה הירוקה על שטח של 60 דונם ויהיו בו, בין היתר, בריכה אקולוגית, גני משחקים לילדים ואפילו גן לכלבים.

באותו עניין מציין גוב ארי, כי בעירייה פועלת כיום מערכת ממוחשבת השולטת על השקיית הגינות כאשר 90% מהשקיית שטחי הגינון נשלטים באמצעות מחשב במשרדי העירייה. "עצם תכנון ההשקיה באמצעות מחשב ושליטה נותנים חיסכון, אנו עולים מיד על נזילה או דליפה", הוא אומר.

יבנה הלבנה

גוב ארי מספר כי בדומה למערכת ההשקיה הממוחשבת, כך פועלת בעיריית יבנה גם מערכת בקרה ושליטה על תאורת הרחוב, החולשת על עוצמת התאורה, זמני תאורה, "וכך יש פיקוח על צריכת החשמל", אומר גוב ארי.

לדבריו, בעיריית יבנה בוחנים כיום פרויקט מהפכני של החלפת כל תאורת הרחוב בעיר מנורות ליבון צהובות לתאורת לדים לבנה. "אנו בוחנים אפשרות לבצע את פרויקט בשיטת BOT, כלומר משקיע חוץ יתקין ויתחזק את המערכת החדשה למשך X שנים, ויקבל חלק מסוים מהחיסכון הכספי של העירייה מהמעבר לתאורה חסכנית יותר".

לדברי גוב ארי, תאורת הלדים יכולה לחסוך 75% בהוצאה העירונית על חשמל, כלומר מיליוני שקלים בשנה. "כיוון שהתשתית עצמה יקרה אני הולך על השקעה של אחרים", הוא אומר ומסביר, כי עלות "מנורה" היא 5,000 שקלים, וכידוע מדובר במאות יחידות שכאלה ברחבי העיר.

למדנו למחזר

בעיריית יבנה גאים מאוד במספרים המלמדים על המחזור ביבנה. בשנים האחרונות ישנו גידול משמעותי במספר כלי האצירה שפוזרו בעיר לטובת מחזור בקבוקים, בגדים, עיתונים, טקסטיל ומוצרי אלקטרוניקה (ראו טבלה).  למשל, אם בשנת 2009 היו ביבנה 40 מכלים לאיסוף נייר עיתון, הרי שבשנת 2012 היו בעיר 145 מכלים כאלה.

לפי גוב ארי, עיריית יבנה משקיעה במערך הסברה וחינוך בכל הנוגע למחזור והפרדת פסולת, נאמני איכות סביבה סיימו את לימודיהם, המערכת הפנאומטית עושה חיל וזוכה לשבחים (בעתיד תשרת 11,000 יחידות דיור עם בנייתן של שכונות חדשות בדרום-מזרח ודרום-מערב העיר), והפרדת אשפה במקור ברמה הביתית כבר מעבר לפינה.

מה עוד הופך את יבנה לעיר ירוקה? "חינוך סביבתי, הקפדה על ניקיון העיר, הסברה, טיפול במפגעים, תיקון שבר, כל מה שקשור לשמירה על איכות הסביבה ופיתוח אוריינטציה דרך בתי הספר", אומר גוב ארי, "מעבר למסחר ותעשייה ירוקים שכבר עושים הפרדת אשפה במקור ומשתמשים באנרגיה סולארית, עידוד שימוש בתחבורה לא מזהמת, כל העיר מרושתת בשבילי אופניים, ואני מקווה שיותר ויותר תושבים ישתמשו בהם. אנו מפתחים תוכנית אב מפורטת להיסעים פנים יישובית לצמצום השימוש בכלי רכב פרטי, חיבור בין תחבורה מוטורית למסילתית, שימוש בשתי תחנות רכבת, ובל נשכח כי כבר עשר שנים קיים חניון לרכבים כבדים מחוץ לעיר".

אגב, גוב ארי עומד כיום בראש מנהלת נחל שורק, המקדמת תוכנית מהפכנית לפיתוח סביבת הנחל מאזור בית שמש ועד לשפך בפלמחים. מבחינתה של יבנה, מתוכנן פיתוח סביבתי של סביבת הנחל בקטע הדרומי שלו לאורך שד' הסנהדרין.

התפתחות במספר מכלי אצירה בעיר, 2009-2012

                                    2009     2010     2011     2012

נייר עיתון                      40         80         120       145

קרטונים                       10         12         15         24

בקבוקי פלסטיק1.5 ל'   73         85         100       135

טקסטיל                        0          0          0          20

אלקטרוניקה                 0          0          0          6

דוח כמויות איסוף נייר (טון), 2012

יבנה                 4,608

רחובות             2,938

נס ציונה            1,385