תעשי רק מה שאת אוהבת

26.04.13 / 08:54

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('ca3bc740-af6d-461a-b1c3-2c590ab5f834','/dyncontent/2024/9/8/f8053b85-55cb-4af9-8eac-2efc831f016b.jpg',18411,'בלו אייס אייטם כתבה ',525,78,true,33532,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('ca3bc740-af6d-461a-b1c3-2c590ab5f834','/dyncontent/2024/11/3/df0fd569-76a9-4891-804e-67058dd74b58.jpg',18639,'קיבוץ השלושה אייטם כתבה ',525,78,true,33532,'Image','');},15]]);})

את השיר "מאוהב בגשם" של עופר לוי הפכה לבלדה * היא כתבה והלחינה 100 שירים אבל מחביאה אותם במגירה * את פרנסתה היא מוצאת במופע תוכים וחולמת לעצב תפאורה לסרטי אימה * אבא שלה הוא רוני ראובן, מנהל הסדנה לאמנות * תכירו את רותם, אמנית בנשמה

מאת: מורן סקיטל

את אבא שלה כולם ביבנה מכירים. רוני ראובן, מנהל הסדנה לאמנות בעיר ואמן בזכות עצמו. עכשיו הגיע הזמן להכיר בתו רותם, 29, זמרת-יוצרת ואמנית בנשמה. כבר בהיכרות ראשונה עמה מגלים דמות מאוד צבעונית ומגוונת. רותם בהופעה

חייה עמוסים בלא מעט עיסוקים. בין היתר היא סטודנטית שנה שלישית בסמינר הקיבוצים, סייעת בתינוקייה, מלצרית מזמרת ב"סינקופה" ברחובות וגם יוצרת חומרים מקוריים, שרה ומופיעה. למשל, בשבוע הבא (שני, 29 באפריל) תמצאו אותה ב"בר גיורא" בתל אביב (20:30, כניסה 30 שקלים).

"החיבור למוסיקה היה בי תמיד, מגיל מאוד צעיר שרתי וגררתי את ההורים שלי לאודישנים. אמא שלי קצת שרה ותמיד היו גיטרות בבית ואווירה שאנטית. תמיד שרים אבל לא בצורה מקצועית", מספרת רותם.

הורייך עוסקים באמנות, זה השפיע על הבחירות שלך?

"הייתי ילדה מאוד מרדנית, גם אם לא היה לי במה כי ההורים שלי הכי חופשיים. המרד שלי היה לברוח מאמנות. הייתי במגמת אמנות בבית הספר והחלטתי לעזוב וללכת לכיוונים אחרים. לפני שנתיים וחצי חזרתי לזה שוב ואני לומדת עיצוב תפאורות ותלבושות לתיאטרון וקולנוע. בסוף חזרתי לשורשים", היא צוחקת.

שירים בלי צנזורה

לפני הגיוס לצה"ל, רותם ארזה תיק ונסעה דרומה לאילת. "עבדתי כמה חודשים בצוות בידור", היא מספרת, ומוסיפה כי שם בעצם התחילה לשיר על במות. רותם התגייסה ושירתה בבסיס סגור בשכם כאחראית על הקשר והמבצעים. "כשהייתי חיילת הרגשתי שהמוסיקה בוערת בי, שאני לא יכולה לעשות משהו אחר. בבסיס היה לנו הרכב משלנו, הופענו בטקסים, לגדודים שמסביב ולכיף".

את השירות הצבאי רותם קיצרה בחודש כדי לא לפספס את תחילת השנה הראשונה בבית הספר למוסיקה "רימון", משם יצאו רבים וטובים מהזמרים והיוצרים במוסיקה הישראלית, ביניהם אביב גפן, קרן פלס ומירי מסיקה. רותם ותוכי מאוהב

"למדתי ברימון ארבע שנים במסלול של כתיבה, הלחנה ושירה", היא מספרת, "שם גיליתי שאני יודעת לכתוב. היו לנו קורסים חשובים של עמידה על במה ושיפור הביטחון העצמי. בעיקר מצאתי את הקו המוסיקלי שלי.

"בהתחלה כל הזמרים מחקים זמרים אחרים, ואנשים לא רוצים לשמוע עוד ריטה או עוד שלמה ארצי. ברימון מקלפים ממך את כל החיקויים האלה. למצוא כיוון וסגנון מוסיקלי לוקח זמן וזה חשוב".

איך היית מגדירה את הסגנון המוסיקלי שלך?

"אני שרה בעיקר בלדות, בלדות רוק. יש בי גם ג'אז ורגאיי".

יש לך כבר חומרים מקוריים משלך?

"כן, כתבתי והלחנתי איזה 100 שירים שכולם במגירה. רק 20-30 שירים הוקלטו".

ומה עם כל השאר?

"השירים שלי מאוד אישיים וחשופים, בלי צנזורה. קשה לשחרר דברים כל כך גדולים מעצמך ולהעביר אותם הלאה".

בגיל 21 רותם החליטה לעזוב את בית ההורים. "הייתה לי ילדות הכי יפה בעולם. גרתי ליד תל יבנה, זו הייתה אווירה של מושב בתוך עיר. אהבתי את השקט בעיר והשלווה, אבל הייתי צריכה יותר גירויים", מסבירה רותם את המעבר לעיר הגדולה תל אביב. מאוחר יותר עברה לדירה שכורה בראשון לציון, שם היא נמצאת עד היום, קרוב לגן הילדים בו היא עובדת.

איך התגלגלת לעבודה עם ילדים?

"אני מאוד אוהבת ילדים, את החום והאהבה שהם נותנים. זו עבודה עם הרבה חיבוקים ונשיקות ואני אוהבת את זה. אנחנו מפנקים אחד את השני. אני סייעת בתינוקייה, אבל אני לא רואה את זה כקריירה להמשך שמספקת אותי כמו המוסיקה".

יש לך מופע של תוכים מאולפים בצפארי. מה הקטע?

"חבר טוב שלי, שחקן, עבד בזה והתעלפתי עליו מצחוק. הגעתי לראות אותו מופיע ונהניתי מכל רגע. התוכים מסודרים לפי סדר והוא מנחה ומפעיל אותם. נדלקתי על זה ולמדתי גם איך לאלף את התוכים ולהכיר אותם. הייתי צריכה ללמוד איך להפעיל את התוכים ביחד עם קהל של 400 איש".

כל כך הרבה עיסוקים, איפה נכנסת המוסיקה?

"המוסיקה בנפש שלי, במקום הראשון. בשנה שעברה לא הצלחתי להתעסק בזה והרגשתי מתה, שמשהו חסר. אני משתדלת לשמור על הלהבה בעבודה כמלצרית מזמרת, זה מחיה בי את המוסיקה".

את כבר בת 29, המוסיקה עבורך היא תחביב או קריירה?

"אני מאוד רוצה לראות את זה כמקצוע. אחרי הלימודים ברימון, הייתי בטוחה שמעכשיו זה יהפוך למקצוע, אבל לצערי זה לא עובד ככה. היום זמרים רעבים ללחם, לא מתפרנסים היום מהופעות ובטח לא ממכירת דיסקים.

"להוציא סינגל עולה בסביבות 20 אלף שקלים, וזה רק שיר אחד שרוב הסיכויים שלא ישמעו אותו. צריך להוציא לפחות שלושה שירים ביחד כדי שיכירו אותך", היא מספרת בתסכול מסוים. "זה לא הולך עם זה שאני סטודנטית".

ובכל זאת, חשבת על הקלטת אלבום שלם.

"תכננתי להוציא, יש לי כמה שירים שמוקלטים ברמת הפקה טובה, אבל צריך לעבור עוד שלב ולהקליט נגנים. צריך בשביל זה גב כלכלי. אני לא אוותר על החלום הזה, זה עניין של זמן וזה יקרה".

מה דעתך על תעשיית ההורדות באינטרנט?

"פעם דיסק עלה 20-30 שקלים, היום המחירים עלו והם לא הגיוניים. אני לא אוציא 60 שקלים לדיסק של כל זמר. אני זמרת ולפעמים גם אני צורבת, ואני בטוחה שככה יעשו גם עם הדיסקים שלי".

אז מאיפה המוטיבציה להמשיך וליצור?

"המניע שלי לא מגיע מהכסף. זמר צריך להתפרנס בכבוד ולדעת איך לעשות כסף ממוסיקה, לא ממכירת דיסקים, רק מתמלוגים, מרינגטונים".

ואז נופלים למסחור ולפחות יצירה אישית.

יש מחיר כבד בלהתמסחר, אבל צריך למצוא איזון נכון בכך שאתה לא מוותר על עצמך והולך לאיבוד".

תוכניות ריאליטי באות בחשבון?

"הייתי באודישנים של 'כוכב נולד' ו'דה וויס' ולא התקבלתי. בתוכניות 'אייל גולן קורא לך' ו'התבוריס' הגעתי לשלב הצילומים והשידור בטלוויזיה, אבל אמרו לי שאני לא זמרת מזרחית, אז לא המשכתי. מבחינתי מיציתי את הריאליטי. באיזה מקום אני אומרת תודה שלא נכנסתי לזה, אני אדם מאוד רגיש והיה יכול להיות לי קשה עם העלייה והירידה הגדולה שאחרי. זו הצלחה לא נכונה בעיניי".

יבנאית על הבר

ביום שני כאמור תעלה רותם על הבמה בבר גיורא. "זה מופע של שעה ורבע עם שירים מקוריים שלי וגם כמה קאברים ישראליים ששונים מאוד מגרסת המקור. לדוגמה, שיר של עופר לוי שנקרא 'מאוהב בגשם' שהפכתי לבלדה. הוא לא יזהה את השיר של עצמו", היא מספרת בהתלהבות. כרזת המופע

המופע שלה התחיל כמופע קאברים ומהר מאוד הפך למופע מיוחד ומקורי. "אמרתי לעצמי שיש לי כבר קהל, אז למה שאני לא אכניס שירים מקוריים? היום אני מקווה להתרחב עם ההופעות ולהגיע לזה שיהיו לי ליינים קבועים במקומות קבועים", היא אומרת.

איך ההרגשה להופיע מול קהל?

"אין דבר יותר טוב מזה. רוב הקהל היום זה חברים, חבר מביא חבר ומשפחה. לעמוד על במה זו האהבה הכי גדולה, זה היי מטורף שמביא איתו אחר כך דאון מטורף. לכן מתכננים מיד עוד הופעות".

את מתפרנסת מהופעות?

כרגע בקושי. זה המון תלוי בכמות הקהל. יש הוצאות על המקום, על הסאונד והנגנים. עסקית זה לא שווה".

את משדרת בשיחה המון שמחה, גם במוסיקה שלך זה כך?

"לא", היא צוחקת. "במוסיקה זה כל האיכסה. עברי לידר שר פעם 'ברגעים שטוב לי אני לא יכול לכתוב'. אני בנאדם מאוד שמח ומאושר, וחלק מזה כי אני מנתבת את העצב והתסכול למוסיקה ולציור".

יש אמן שהוא מודל לחיקוי עבורך?

"כן, מוש בן ארי. הוא זמר ויוצר עם גרוב מטורף. הוא המציא שפה חדשה למוסיקה בזה שהוא משלב מזרח ומערב, ואני מאוד אוהבת את זה. אני אוהבת לשמוע הכל. מכל דבר אפשר ללמוד משהו".