"הרגשתי בפסגת העולם"

כנראה רק זכייה באוסקר האמריקאי מרגשת יותר: בית הספר היסודי "יבניאלי" לתקשורת ברחובות זכה בסוף השבוע במקום ראשון בפסטיבל הבינלאומי לסרטי ילדים באיטליה "צ'אק ג'וניור" עם הסרט "תסתכלו עליי". למעשה מדובר בשני פרסים: הן מקום ראשון בתחרות עצמה והן במדליה יוקרתית מטעם אונסקו. 

המשלחת לאיטליה כללה, בין היתר, ארבעה תלמידים ממשתתפי הסרט ואת מנהלת בית הספר, רחל פנדו, תושבת יבנה.

הסרט "תסתכלו עליי" הופק על ידי עמותת להב העובדת בשיתוף עם ערוץ הילדים וזכה אשתקד בתחרות הארצית. במסגרת הפסטיבל באיטליה השתתפו משלחות מבלגיה, ספרד, קרואטיה, גרמניה, צרפת, איטליה, ישראל וסין. את המקום הראשון כאמור קטפו הילדים המוכשרים מרחובות.

תקשורת להמונים

את בית הספר "יבניאלי" מנהלת כבר שש שנים היבנאית רחל פנדו, אם כי מאז 1978 היא חלק ממנו כמורה. כבית ספר שייחודו תקשורת, התלמידים עוסקים בין היתר בהכנת סרטי וידיאו, התנסות בשידורי רדיו, צילום תמונות ועוד.

"זה מה שאנחנו יודעים לעשות, זה לא חדש לנו", מספרת לנו רחל על מאחורי הקלעים של הסרט המנצח, "אנחנו יודעים לעשות סרטים". היא מצביעה על התעודות המפארות את הכניסה למזכירות, סימן לפרסים הרבים בהם זכה בית הספר בעבר. אפילו תעודה מהנשיא לשעבר משה קצב יש שם. "לפני שהתחיל כל הבלגן", היא מקפידה לציין.

איך נולד הסרט שהביא לכם תהילה?

"לפני ארבע שנים הייתה כאן מדריכה לתקשורת שסיפרה על בחור שעושה סרטים לילדים. פנינו לעמותת להב, קבענו פגישה והם התלהבו. הם ראו שיש קרקע פורייה בבית הספר, אבל טענו שאם הם נותנים כסף לפרויקט, גם הרשות המקומית צריכה לשים כסף. אבל בתקופה ההיא עיריית רחובות לא הייתה מאחורינו והפרויקט לא יצא לפועל". 

איך זה בסוף קרה? 

"בשנה שעברה הגיעה אלינו יעל סלע, מנהלת מחלקת שע"ר (חלק ממחלקת החינוך, שיוזמים פרויקטים שונים מטעם העירייה ועוזרים להעצמה של בתי הספר בעיר, א"נ) וסיפרה שהם הפיקו סרט עם עמותת להב בו השחקן זכה בפרס שחקן מצטיין. יעל אמרה שהם רוצים להמשיך לעשות עוד סרט איתם והאם אני מוכנה לקבל אותם בבית ספרי. אני קפצתי על המציאה".

העובדה שאתם בית ספר לתקשורת גרמה להם לבוא?

"כן, אנחנו בית ספר לתקשורת. הילדים לומדים כבר מכיתה א' תקשורת. מכיתה ד', בנוסף לשעות התקשורת, הם מקבלים גם שעת אקטואליה שבועית, קטעי טלוויזיה, חדשות, מה קורה בארץ ובעולם. כשנכנסה עמותת להב, הם ביקשו קבוצה של 20 ילדים ומראש הודיעו שיקיימו איתם 20 מפגשים ותהיה אינטראקציה חברתית, ינסו להוציא מהם את הסיפור שלהם, מה מעניין אותם ומה מעסיק אותם. כל ילד הביא את הסיפור שלו ומהסיפורים עשו אימפרוביזציות וסימולציות עד שהחליטו מה יהיה הנושא של הסרט – חרם".

 לעגל פינות

הסרט "תסתכלו עליי" עוסק בחרם ילדים, אך המסר החשוב בו הוא שניתן לגשר על פערים ומחלוקות. "בגלל שאצלי הילדים לומדים גישור ומתעסקים בזה, הם החליטו שבעיית החרם תיפתר באמצעות גישור. וזה המסר של הסרט למעשה", מספרת רחל.

כעשרים תלמידים יצרו את הסרט הזוכה, אבל רק ארבעה מהם זכו לצאת לאיטליה: יובל אדמסו, ליאל מגן, שגיא ריסקי ויובל ממן. 

"אלה ילדים שלא עזבו מעולם את הבית", מספרת רחל, "ילדים צעירים מאוד. היה להם קשה בלי ההורים. הייתה הרבה התרגשות לפני, גם שלנו וגם של הילדים. עבור שלושה מהם זו הפעם הראשונה שהם היו על מטוס".

הם הסתדרו עם השפה?

"המורה לאנגלית עבדה איתם הרבה. הם ידעו לספר על התוכן של הסרט, איך הם החליטו על הנושא, על האודישנים, הימים של הצילומים. אחרי כל פרס היינו צריכים לתת נאום, אבל לא ידענו, אז כל פעם העליתי ילד אחר לבמה והילדים האלה עמדו מול קהל, מול אולם מלא, ודיברו באנגלית נהדרת. אפילו אני, בתור מבוגר, מאוד התרגשתי לעמוד ולדבר מול כולם".

מה אמרת?

"סיפרתי שהילדים אצלנו לומדים גישור והם עוזרים לחברים שלהם, וזה עוזר לנו באקלים הנעים והנינוח. אמרתי גם שאני מקווה שכשהסרט יעלה לאתר של אונסקו, עוד ילדים ברחבי העולם ילמדו מהילדים שלנו לפתור בעיות באמצעות גישור".

בעצם זכיתם בשני פרסים.

"יש את הפרס של הגופים המשדרים. אנשי קולנוע, כמו בימאים, נתנו נקודות לכל הסרטים ואנחנו קיבלנו את הפרס הזה, שזה מאוד נחשב מבחינתי כי אלו אנשים מקצועיים שמבינים קולנוע. בנוסף קיבלנו את הפרס של אונסקו על הסרט שמעביר את המסר החשוב ביותר. זה מבחינתי שווה המון, אבל הפרס שייך גם לעמותת להב, זה גם הישג שלהם".

תארי את רגע הזכייה בפרס אונסקו, של הסרט בעל המסר החשוב ביותר. 

"כשקראו לנו לבמה עוד פעם, אחרי שקיבלנו שני פרסים, זה היה הקטע הכי מרגש. הרגשתי שאני נציגה של מדינת ישראל. אונסקו הוא לא בדיוק ארגון שאוהד את המדינה ואני פתאום, רחל הקטנה, מנהלת יבניאלי, מעבירה את המסר הזה לאונסקו שמעביר לעולם, ואני בעצם שותפה לשינוי תדמית, איך המדינה שלנו נתפסת. כשגרירה. אם קיבלנו הכרה מאונסקו, שהמסר שלנו הוא החשוב ביותר, אז עשינו משהו משמעותי. הרגשתי בפסגת העולם".

נתקלתם בביטויי גזענות?

"ממש לא. התייחסו אלינו נהדר. המארגנים דאגו ליצור אינטראקציה מתמדת בין הילדים באמצעות הקולנוע. עשו להם סדנאות, ערבבו אותם לגמרי. הילדים יצרו קליפים, קטע של גריז למשל, לקחו מחזות זמר וביקשו מהם ליצור את הקטע שלהם, להביא את עצמם. עשו קטע של הארלם שיק, גאנגם סטייל, הם ממש נהנו". 

מה המסקנה האישית שלך מהחוויה הזו? אולי מסר שהיית רוצה להעביר?

"אני רוצה להגיד שצריך להאמין בתלמידים. אני מאמינה בהם ולא מוותרת לאף אחד. אם הצלחנו להגיע לתחרות בינלאומית מבית הספר הזה, מהשכונה הזאת, השמיים הם הגבול. אם מטפחים את המסוגלות שלהם, כשאתה מראה לילד שאתה מאמין בו, וכשאתה אומר לו שהוא מסוגל, לא משנה מאיזה בית הוא הגיע, הוא יגיע רחוק".

הגעתם לסוג של שיא, איך ניגשים לפרויקט הבא?

"זו בעיה, זה מאוד קשה. היינו במקום הזה כשקיבלנו את פרס החינוך הארצי, והיום כבר הגענו להכרה בינלאומית. אני מתכוונת להמשיך לעשות ועוד לעשות, ולהמשיך ולהביא פרסים כאלה בעתיד והישגים נוספים". 

חרם קבוצתי

הסרט "תסתכלו עליי" מביא את סיפורה של נטע (בגילומה של ליאל מגן) בת ה-11, שמצטרפת לקבוצת "המגשרים" שייעודה לעזור לפתור ריבים בין תלמידים, אך במקביל היא נגררת אחרי חבריה כשהם מציקים ללירון בת כיתתם. ניסיונה של נטע לתקן את המצב מוביל לכך שיחרימו אותה.

הסרט המרגש עוסק בחרם קבוצתי, כאשר נטע הולכת עם האמת שלה מול המחיר החברתי אותו היא משלמת. הסרט משקף את המציאות המלווה את התלמידים ותחושותיהם היומיומיות: מקובלים ולא מקובלים, בדידות, ריבים בין חברות, הפחד להיות מוקצים חברתית ועוד, וניכר כי הערך העצמי של המשתתפים מושפע באופן ישיר מהמעמד החברתי שלהם.

קישור לסרט "תסתכלו עליי"

https://www.youtube.com/watch?v=NDjYEwNRwTY

כוכבת הסרט

בתפקיד הראשי: ליאל מגן, בת דודתה של השחקנית היבנאית ענת מגן שבו

"אני לא יודעת אם כישרון המשחק הוא משהו ייחודי שלי או שירשתי מהמשפחה שלי", סיפרה ל"מעריב" ליאל מגן, מי שזכתה לשחק את הדמות הראשית, נטע, בסרט.

ענת נתנה לך טיפים?

"היא אמרה לי לא להתרגש יותר מדי, לעבוד חזק על להיכנס לדמות וגם להתכוון לטקסט שאני אומרת. היא עבדה איתי על דיקציה ומאוד עזרה לי".

היית רוצה ללכת בדרכה?

"כן, הייתי רוצה להיות ממש שחקנית, אבל לא מצחיקנית. למרות שגם לי יש חוש הומור, הייתי רוצה ללכת יותר על משחק, זה יותר קוסם לי".

החרימו אותך פעם?

"לי אישית לא קרה שעשו עליי חרם, אבל זה קרה לחברה טובה שלי. הייתי איתה בחרם כי היא חברה טובה שלי הרבה זמן. זה מאוד השפיע עליי ולקחתי מזה לדמות".