"אני עוזרת לאנשים ומתחזקת"

כשסיימה אל"מ (במיל') אורלי גל, לשעבר סגנית דובר צה"ל, 25 שנות שירות, היא החליטה שעכשיו תעשה משהו עבור הנפש שלה, שכעת תחפש ג'וב לנשמה. כך, היא מספרת, הגיעה לראיון עבודה בעמותת נט"ל (נפגעי טראומה על רקע לאומי) שאמור היה להימשך כחצי שעה, נשארה ארבע שעות, ומשם – לתמיד. 

"היה קליק מיידי ביני לבין המראיינת, מייסדת ויו"ר העמותה יהודית יובל-רקאנטי. מיד התחלנו לדבר על חזון ותכניות לעתיד. היה לי ברור שמהמקום שאני באה ממנו מתחבר בצורה מוחלטת למקום שאליו אני הולכת", היא אומרת. בשמונה השנים האחרונות משמשת גל, תושבת יבנה, כמנכ"לית העמותה.

אחרי שמונה שנים כמנכ"לית אין תחושת מיאוס?

"לא, כי זה תפקיד עם המון ייחודיות. אנחנו מתפתחים, מתקדמים ויוצרים גם בארץ וגם בחו"ל, ולכן בתפקיד יש תמיד אתגרים חדשים ודברים חדשים יומיומיים. זה לא תפקיד קבוע וברור שאתה בא בבוקר ויש לך אותם דברים כל יום. נט"ל זה מקום עם קשר לממשל המדיני, המקומי וגורמים במשק, יש הרבה פיתוח תכניות ומודלים, זה מקום שמתחדש ומתקדם. אין רגע משעמם או דל. המעבר משגרה לחירום הוא מיידי ואנחנו ערוכים".

לאבד חברים

עמותת נט"ל הוקמה בשנת 1998 כדי לסייע לנפגעי טראומה על רקע טרור או מלחמה ולכל המעגלים הסובבים אותם. העמותה פועלת בכמה מישורים ועיקרה הוא קו חירום הפתוח לציבור הרחב לסיוע והקשבה ואף צ'אט אינטרנטי. "אנחנו א-פוליטיים ופועלים בכל הארץ", מרחיבה גל, "אנחנו מסייעים לכל אזרחי ישראל: ילדים קטנטנים, נוער, בוגרים, קשישים, חיילים משוחררים ואוכלוסיות מיוחדות שחוו טראומה על רקע טרור או גרים ביישובי קווי עימות. המענה שלנו הוא במגוון שפות וזאת כדי להתאים לכל התרבויות. 

"הייחודיות של קו הטלפון שלנו הוא שהטיפול הינו לאורך זמן. אדם מתקשר, נניח מיבנה, ואגב זה דבר שבהחלט קורה וקרה הרבה בתקופת 'עמוד ענן', היו הרבה פניות מיבנה. מי שתקבל את שיחתו היא טלפנית מיומנת שעברה קורס. אלו מתנדבים שרובם בגילאי 40 ומעלה שעשו קורס של למעלה מחצי שנה ועברו סינון קפדני כי זה לא פשוט לשמוע סיפורים כאלו, להיות בעל יכולת ההובלה והתמיכה באדם ולאורך זמן. ברגע שהמתקשר דיבר עם המתנדב, הוא יקבל ממנו כל שבוע באותה שעה שיחה בהסכמת המטלפן. יש לנו, לדוגמא, בעל ואישה שאנחנו מטפלים בשניהם טלפונית והם לא יודעים אחד על השני. יש אנשים שמתקשרים אלינו כבר שלוש וארבע שנים, גם הרבה חיילים משוחררים".

גל מספרת כי מערך המתנדבים עומד כרגע על 200, מספר שלטענתה רק הולך וגדל, בתוכו עומדים בגאווה גם מספר יפה של מתנדבים מיבנה.

יש אוכלוסיות שפחות מתחברות לכלי הזה, קו סיוע טלפוני?

"אין לנו הרבה פניות מבני העדה האתיופית. על פי מה שלמדתי, הטלפון הוא לא אמצעי עבורם להתחלק עם מישהו בחוויות האישיות, אבל אנחנו כן רואים חיילים משוחררים בני העדה, שהטלפון או הצ'אט מהווה עבורם מקום לפנות אלינו ולפרוק".

 יוצא לך לענות לשיחה?

"לא, אני לא מיומנת בזה. אני מעורה בשיחות קשות אבל מי שעונה לשיחות עובר קורס קפדני".

אני חייבת לשאול: יש לך חיבור אישי לנושא?

"תראי, זה בהחלט תחום לא פשוט. אני איבדתי חברים בצבא, אני יכולה להגיד שלי זה היה חיבור טבעי גם כי לאורך השנים בצבא הייתי במספר מלחמות. בתפקיד האחרון בצבא שירתי כסגנית דובר צה"ל ואיבדתי צלם שהיה בחור מדהים. הוא נהרג בעזה. הלכתי למקום הזה כי הרגשתי שדרך העשייה שלי ושל המקום אנחנו מחזירים אנשים לחיים. מה שלנו נראה טבעי כמו לקום בבוקר וללכת לעבוד, להיות בזוגיות, אז אנשים שקרתה להם טראומה נעצרו להם החיים. כל הדברים האלו לא מתקיימים אצלם". 

לשיר ולהירגע

הייתה נקודה שבירה שחשבת על הסבת מקצוע?

"אנחנו עוסקים הרבה בחוסן קהילתי, מנסים לחזק את הקהילה ואני מרגישה שאני מתחזקת מזה. זה נותן לך כוחות כשאת מאפשרת לאחרים להיות ערוכים ולחזק. אני יכולה להגיד לך שהיה לנו מגוון אדיר של סיפורים אישיים שחוויתי ואותי הם רק חיזקו".

שתפי.

"קיבלנו טלפון מילדה בת שבע משדרות בתקופת ירי הרקטות לעיר. היא סיפרה שהיא מתקשרת כי היא רוצה לשיר. לא הבנו מה כוונתה, והיא אמרה לנו שהדרך היחידה שלה להירגע מהאזעקה היא רק בשירה, וכשהמשפחה רצה למקלט הם משתיקים אותה והיא רוצה שמישהו יקשיב לה. כך קרה שהיא התחילה להתקשר כל יום רק כדי לשיר לנו, שמישהו ישמע לה, וככה היא הצליחה להירגע. לימדנו אותה תרגילי נשימה, להשתמש בכדורי לחץ שאנחנו מחלקים בבתי ספר ועוד.

"עוד סיפור מרגש שקרה לנו אירע בחנוכה האחרון. התקשר בחור בן 35 שגר לבד וביקש לדבר עם מתנדב. הוא אמר שהוא מאוד בודד ואין לו עם מי להדליק נר. המתנדב אמר לו שאין דבר כזה, שהוא אף פעם לא לבד. הם הדליקו נר יחד ושרו שירים דרך הטלפון. לפעמים בבדידות הזאת שאנשים חווים שהם לבד, הטלפון הופך לאמצעי חברתי. זה השלים לו פער, נתן לו נחמה שמישהו היה איתו".

לא כל המקרים, מספרת גל, מרגשים ונפתרים חיש וקל דרך קו הטלפון. לעתים הדברים מסתבכים ודורשים התערבות של המשטרה וגורמים מוסמכים נוספים.

"היה ניסיון התאבדות שהצלחנו לעצור", נזכרת גל, "לפני כשנה התקשר אדם שהיה במלחמת לבנון הראשונה. הוא אמר שהוא לא יכול לחיות ככה ,שהחיים שלו נעצרו. הוא סיפר שאין לו זוגיות והוא חי הרבה פלאשבקים, תמונות מהקרב חוזרות אליו כל הזמן ושהוא ער בלילה. כל דפיקה בדלת מקפיצה אותו, הוא כל הזמן מסתכל אחורה ובודק אם הוא מוגן. הוא אמר שהוא ממש חי במלחמה, והיום הוא החליט שהוא לא רוצה לחיות יותר. הוא סיפר שלקח כדורים ופשוט ניתק את הטלפון. ואז המתנדבים נכנסו לפעולה. הצלחנו לאתר את מס' הטלפון שלו, חייגנו למשטרה שחילצה אותו והוא טופל. זה היה אירוע קשה, מדובר פה באדם שהיה זקוק נואשות לעזרה, זו תחושה נוראית".

היה מקרה שגרם לך לתחושת כשלון?

"בוודאי. קרו לנו מספר מקרים שהפננו לאשפוז פסיכיאטרי כי לא הצלחנו לסייע להם לבדנו. אכזב אותי שלא הצלחנו".

ילדים עם מצוקה

איך מתנתקים מכל זה וחוזרים הביתה?

"אתה לומד לעשות עבודה עם עצמך. בהתחלה היה ממש קשה, עד היום קשה, אבל אני חיה בידיעה שאני עוזרת לאנשים ומתחזקת. יש לי גם בעל תומך ושלוש בנות (18, 25, 30) שמאוד מעורבים, מתעניינים ושם בשבילי".

עוד מגלה גל, כי מלבד קו החירום, שבעיתות מלחמה מקבל כאלפי שיחות ביום, לרשותם עומדת ניידת שבזמנים קשים עוברת בין בתים ומקלטים במטרה לסייע לתושבים הזקוקים לכך.

"אנחנו מלמדים גננות ומורים כיצד לזהות ילדים עם מצוקה ואז הפסיכולוגים שלנו עובדים עם אותם ילדים והורים, כי גם הם צריכים לקבל כלים איך לעזור להם. יש לנו גם הצגת ילדים על איך תשתמש בכוח שלך. זו הצגה שבאה להעצים אותם. יש לנו מטפלים גברים, נשים, דתיים וחילוניים כדי שיוכלו להיכנס ולסייע בכל בית, שהפונים יחושו בנוח איתם. בנוסף, אנחנו מכשירים מתנדבים בארה"ב לארגון שמטפל בחיילים שחזרו מאיראן ואפגניסטן. יש כל הזמן בקשות עולמיות ללמוד את המודל. גם בלונדון הוחלט על שיתוף פעולה איתנו וזה משמח".

תארי קצת איך נראה יום בחייך כמנכ"לית נט"ל.

"זו עבודה עם אנשי מקצוע בנושאים טיפוליים ועם אנשי מקצוע בנושאי כספים והסברה, כך שביום יום יש מגוון של נושאים ודברים. דבר שמאוד חשוב לי הוא העלאת המודעות לנושא הטראומה, כמו מה שאנחנו עושות עכשיו. הכתבה תעזור לאנשים ותיידע אותם שיש מישהו שיכול לעזור להם. אני עוסקת המון בהסברה, בגיוס כספים וגם מול המטפלים. עלי לתמוך בהם, להיות שם בשבילם, זה משמעותי כי הם צריכים את הכוח כדי להמשיך". 

קו הסיוע של נט"ל: 1-800-363-363.