הלכות ומנהגי פסח וליל הסדר

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('8d9b4c9e-9161-483a-9c6f-6200dd78eb00','/dyncontent/2024/9/8/f8053b85-55cb-4af9-8eac-2efc831f016b.jpg',18411,'בלו אייס אייטם כתבה ',525,78,true,33532,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('8d9b4c9e-9161-483a-9c6f-6200dd78eb00','/dyncontent/2024/11/3/df0fd569-76a9-4891-804e-67058dd74b58.jpg',18639,'קיבוץ השלושה אייטם כתבה ',525,78,true,33532,'Image','');},15]]);})

מה עושים עם החמץ? כמה מצות מניחים בקערת הסדר? מתי מחביאים את האפיקומן? האם חובה לאכול מרור וכמה שותים מהיין? * כל התשובות בפנים

מאת: הרב יוסף יצחק לרר, חב"ד יבנה

למה נקרא "ליל סדר"?

מפני שאנו עורכים מספר פעולות שצריכות להתבצע לפי סדר קבוע.

כדי לזוכרם נוסחו סמני הסדר בחרוזים: קדש ורחץ. כרפס יחץ .מגיד רחצה. מוציא מצה .מרור כורך. שולחן ערוך. צפון ברך. הלל נרצה. 

מהו חמץ?

הסמל המובהק ביותר של החג הוא המצה. התורה מספרת, כי בני-ישראל התכוונו להכין לעצמם לחמים כצידה לדרך, אולם בחיפזון היציאה לא הספיקו עיסות הבצק להחמיץ ונאפו מצות. לזכר זאת, אנו נמנעים במשך חג הפסח מלאכול חמץ.

כל מוצר ראוי לאכילה שמכיל מרכיב מאחד מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, שיבולת שועל, שיפון, כוסמת) ושהוחמץ לאחר שבא במגע עם מים – נקרא חמץ.

בהגדרה זו נכללים לא רק מוצרים בהם מהווה הקמח או תוצרים אחרים של הדגן מרכיב עיקרי, כמו לחמים, עוגות, פסטות וחטיפים למיניהם – אלא גם מוצרים בהם תופס הדגן אחוז נמוך, כמו סוגים מסוימים של מזון תינוקות, של מוצרי שוקולד ושל מיני מתיקה.

החמץ אסור גם במצב נוזל. בירה, ויסקי ומשקאות שונים שמכילים ממיני הדגן – הנם חמץ לכל דבר.

בל ייראה ובל יימצא

החמץ אסור בפסח לא רק באכילה ובשתייה, אלא גם בהחזקה. לפיכך, בימי החול שלפני החג מנקים היטב את כל הבית מכל לכלוכי החמץ שבו. במיוחד ראוי להקפיד על ניקיון המקומות בהם גבוהים הסיכויים להימצאות חמץ: מטבח, פינת אוכל, חדרי ילדים וכדומה.

יש לזכור גם את החנות, המחסן, המכונית, או כל שטח אחר שבבעלותנו.

מוצרי חמץ שברשותנו, שאנו מעוניינים להשתמש בהם לאחר הפסח – יש למוכרם לגוי למשך ימי החג (ראה להלן "מכירת חמץ"). אם שוכחים חלילה למכור – עוברים על האיסורים "בל ייראה ובל יימצא", ונאסר השימוש במוצרים גם לאחר הפסח.

את החמץ שמייעדים למכירה ראוי לאפסן בארון סגור ומסומן, ושלא לפתוח את הארון בכל משך החג. עדיף מצה שמורה

כלי אוכל ובישול וכמו כן תנור וכיריים שמשמשים אותנו במשך השנה, בלעו מהחמץ שהיה בתוכם. בכלים אלה אסור להשתמש בחג, כי הם עשויים לפלוט חלקיקים מהחמץ הבלוע בהם אל תוך המאכלים שיגיעו אל פינו בחג הפסח.

אם מכשירים את הכלים – ניתן להשתמש בהם. דרכי ההכשרה תלויים בחומר ממנו עשוי הכלי ובאופן השימוש בו. אלה דינים מורכבים מאוד וראוי להיוועץ באופן פרטי ברב מורה-הוראה, כיצד בדיוק להכשיר כל כלי. עדיף, כמובן, לרכוש מערכת כלים שתיועד לפסח בלבד. לפסח, מהדרים להכשיר גם כלי מתכת חדשים.

כמו כן – נדרש להכשיר את משטחי השיש והכיורים (אם ניתן), או לחילופין לצפות אותם לחלוטין במשטחים ניידים עשויים מחומר עמיד בפני סירים כבדים וחמים (למשל: נייר כסף עבה מאוד).

ערב פסח מכירת חמץ

מוצרי חמץ שברשותנו, שאנו מעוניינים להשתמש בהם לאחר הפסח – יש למוכרם לגוי למשך ימי החג. המכירה צריכה לעמוד בקריטריונים הלכתיים ולכן יש לבצע אותה באמצעות רב מורה-הוראה. אלה שאין באפשרותם להגיע לרב, יכולים למנות שליח שיבצע בשמם את המכירה. יש לערוך את המכירה עד יום ראשון  , י"ג בניסן (13.4) בערב. במקרים חריגים אפשר למכור את החמץ  בבית חב"ד גם ביום שני  בבוקר  לא יאוחר מהשעה 10:00

בדיקת חמץ

את הבדיקה היה צריך לעשות אתמול בערב  מי שלא בדק צריך לבדוק היום  לפני הבדיקה מברכים: בָּרוּךְ אַתָּה אַ-דֹ-נָ-י
אֱ-
-הֵינוּ מֶלֶ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל בִּעוּר חָמֵץ:

לאחר הבדיקה אומרים: כָּל חֲמִירָא דְאִיכָּא בִרְשׁוּתִי, דְּלָא חֲזִיתֵיהּ וּדְלָא בִעַרְתֵּיהּ, לִבָּטֵל וְלֶהֱוֵי כְּעַפְרָא דְאַרְעָא:

וטוב שיאמר גם בלשון הקודש: כָּל הֶחָמֵץ וְהַשְּׂאֹר שֶׁיֵּשׁ בִּרְשׁוּתִי, שֶׁלֹּא רְאִיתִיו וְשֶׁלֹּא בִעַרְתִּיו, יִתְבַּטֵּל וְיִהְיֶה כַּעֲפַר  הָאָרֶץ.

שריפת חמץ –ביעור חמץ

ביום שני בבוקר  י"ד ניסן(14.4) שורפים את החמץ שנמצא בבדיקה בליל האמש ואת כל החמץ שאנו מייעדים להשמדה. את השריפה יש לבצע לא יאוחר מהשעה 11:33בבוקר לדעת שו"ע הרב ולדעות המקדימות 11:19.

סוף זמן אכילת חמץ10:28 לגעת שו"ע הרב ולדעה המקדימה 9:59

וכך אומרים: כָּל חֲמִירָא וַחֲמִיעָא דְאִיכָּא בִרְשׁוּתִי. דַּחֲזִיתֵיהּ וּדְלָא חֲזִיתֵיהּ. דְּבִעַרְתֵּיהּ וּדְלָא בִעַרְתֵּיהּ. לִבָּטֵל וְלֶהֱוֵי כְּעַפְרָא דְאַרְעָא:

וטוב שיאמר גם בלשון הקודש: כָּל הֶחָמֵץ וְהַשְּׂאֹר שֶׁיֵּשׁ בִּרְשׁוּתִי, שֶׁרְאִיתִיו וְשֶׁלֹּא רְאִיתִיו,  שֶׁבִּעַרְתִּיו  וְשֶׁלֹּא בִעַרְתִּיו, יִתְבַּטֵּל וְיִהְיֶה כַּעֲפַר  הָאָרֶץ.

כניסת החג

עם כניסת החג, כמו בכניסת השבת, מדליקות הנשים והבנות נרות. אישה נשואה – שני נרות, ובת – נר אחד.

זמן הדלקת הנרות ביבנה 18:47

בעת ההדלקה מברכים:

בָּרוּךְ אַתָּה אַ-דֹ-נָ-י אֱ--הֵינוּ מֶלֶ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל יוֹם טוֹב:

בָּרוּךְ אַתָּה אַ-דֹ-נָ-י אֱ--הֵינוּ מֶלֶ הָעוֹלָם שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לִזְּמַן הַזֶּה:

(בעת הדלקת הנרות שבכניסת החג השני – שביעי של פסח – מברכים רק את הברכה הראשונה).

ליל הסדר

דיני ליל הסדר מרובים בפרטים, ומופיעים בדרך כלל לאורך "הגדה של פסח" הנאמרת בערב זה.

עיקרי הדינים הם:

קערת הסדר - קערת הסדר היא שלוש מצות מכוסות במפה (גם ביניהן ראוי להפריד במפיות). מעל המפה מניחים ששה דברים, לפי הסדר הבא:

זרוע - גרגרת עוף צלויה ומגורדת כמעט לחלוטין מהבשר שעליה.

ביצה - קשה, עם הקליפה.

מרור - עלי חסה ושורש חזרת.

חרוסת - רסק תפוחי-עץ, אגסים ואגוזים, מתובל ביין.

כרפס - עלה בצל או חתיכת תפוח-אדמה, או עלי כרפס.

חזרת - כמו המרור. כוס לאליהו הנביא

הגדה

מצווה בלילה זה לספר ו"להגיד" את תיאורי היציאה ממצרים. זו בעצם מטרתה של "הגדה של פסח". עיקר המצווה הוא לספר לילדים, ולכן פותחים את אמירת ההגדה בארבע הקושיות ("מה נשתנה"). הקטעים הבאים בהגדה באים כתשובה לקושיות הילדים.

מצה

המצווה לאכול מצה היא אך ורק בלילה זה (לאורך החג אסור לאכול חמץ, אך אין חובה לאכול מצה). משום כך, גם מי שאינו מקפיד להשתמש בכל הפסח במצות-שמורה עבודת-יד – ראוי כי בלילה זה יאכל אך ורק ממצות כאלו, משום שהן נעשות מתוך כוונה מיוחדת לשם המצווה ומשום שכאלה מצות אכלו אבותינו במצרים.

במשך הסדר אוכלים מצה שלוש פעמים: אחרי ברכות "המוציא" ו"על אכילת מצה", באכילת ה"כורך" ובאכילת האפיקומן. יש לאכול בכל פעם לפחות שיעור "כזית" –27 גרם, כחצי מצה עגולה (לדעות אחרות –11 גרם, כרבע מצה עגולה). המהדרים אוכלים בפעם הראשונה ובפעם השלישית שני "כזיתים" בכל פעם.

את האפיקומן צריכים לסיים לאכול עד חצות הלילה (השנה  –12.39). נוהגים שלא לטעום לאחר האפיקומן כלום (חוץ מכוסות היין שנותרו לשתות) עד למחרת.

בכל שלוש הפעמים צריכים הגברים לאכול את המצה כדרך מלכים – בהסיבה. כלומר: בהישענות קלה לצד שמאל.

מרור

מהמרור אוכלים פעמיים: פעם אחת לשם מצוות אכילת מרור ופעם שנייה באכילת ה"כורך". יש לאכול בכל פעם לפחות שיעור "כזית" –19 גרם.

ארבע כוסות

מצווה לשתות הלילה ארבע כוסות של יין אדום, או של מיץ-ענבים טבעי. את הכוס הראשונה שותים בסיום הקידוש; את השנייה – בסיום אמירת החלק הראשון של ההגדה, לפני שניגשים לסעודה עצמה; את השלישית – לאחר אמירת ברכת המזון; את הרביעית – בסיום אמירת ההלל.

כל כוס צריכה להכיל "רביעית" – 86 סמ"ק. יש לשתות בכל פעם לפחות את רוב השיעור (44 סמ"ק). גם שתיית הכוסות היא בהסיבה.

כוסו של אליהו הנביא

בעת אמירת "שפוך חמתך" – השלב שעוברים בהגדה מסיפור יציאת מצרים אל הציפייה לגאולה השלמה – מוזגים כוס לאליהו הנביא, שעל פי המסורת מגיע לבקר בכל שולחן סדר, וניגשים לפתוח  לו את הדלת.

שיופיע כמודעות בהחלט יכול להיות תוספת מלל כי נדבת לבך ועטך למטה בסופי העמודים

קמחא דפסחא

אפשר לתרום במשרד בית חב"ד על מנת לדאוג שכולם יכולו להשתתף בסדר בחרות אמיתית.

תרופות כשרות

לפסח אפשר לבדוק באתר קופת חולים כללית באם לא מופיע באם זה תרופות מצילות חיים והרופא מייעץ לקחת יש להתייעץ עם הרב.

מכירת חמץ

 מתקיימת בבית חב"ד עד יום ראשון בערב במקרים חריגים גם ביום שני בבוקר עד השעה 10 פרטים נוספים הרב לרר 0547977919

מצות עבודת יד

עד ערב פסח אפשר לרכוש מצות מהודרות עבודת יד במשרד בית חב"ד

ליל סדר מרכזי

הרב לרר ובני ביתו עורכים את סדרם בבית חב"ד ומזמינם את כל מי שאין לו אפשרות לערוך ליל סדר או אינו יודע להגיע ולהשתתף נא להרשם מספר המקומות מוגבל.


 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה