"אני אוהב את הבמה יותר מאת אשתי"
15.05.14 / 15:37
ביום שני הקרוב תעלה בהיכל התרבות ההצגה "חמין", יצירתו של משה עמר, מוותיקי יבנה. ההצגה, שמתקיימת בשפה המרוקאית מביאה תמונות מהחיים של משפחה מרוקאית טיפוסית, הסובבים סביב דבר המאחד את כולם – החמין של שבת
מאת: טלי בנדו-לאופר
"זו הצגה שעושה טוב על הנשמה. שמחזירה אותך לבית אבא, שמריחה כמו הבית", אומר בהתרגשות, משה עזרן על ההצגה החדשה מבית היוצר שלו, אותה כתב, ליהק את שחקניה ואף מביים.
ההצגה "חמין", אשר תבוצע בשפה המרוקאית, עוסקת בסצנה המוכרת על פי עזרן, בכל בית מרוקאי מסורתי ואולי גם בכל בית במדינה, סצנת החמין.
"הקומדיה זה על החמין , זה על הסחנה של השבת" מסביר עזרן (69) תושב יבנה גאה ("אני מהוותיקים!"), "ההצגה כולה במרוקאית, זו לא פעם ראשונה, עשיתי כבר הצגות כאלו. בעברית יש מספיק הצגות, אנחנו עושים לציבור המרוקאי כדי לשמוע את השפה, את הסלנג של אימא, לחזור למקורות. יש הרבה הצגות גם ביידיש, בתיאטרון היידיש, דרכן חוזרות לילדות, לסבא וסבתא, זה נעים ונחמד".
את הצגת הבכורה יקיימו בהיכל התרבות יבנה, ביום ב' ה-19 במאי, בשעה 20:30.
עזרן הוא פנסיונר התעשייה האווירית ושחקן חובב אשר השתתף באינספור הפקות לצד גדולים כמו זאב רווח ("שיחקנו בהפקה ליום העצמאות"), שלום אסייג (בסדרה "שנות ה-80)" ועוד. כשהיה כבן 20 עלה לארץ ממרקש אשר במרוקו, מדינה ועולם אשר נשארו בליבו וילוו אותו לעד, "חמין", הוא אומר, "הייתה רק עוד דרך לבטא את זה".
"הרעיון לנושא ההצגה הגיע מזה שכמעט 90% ממרוקאים מכינים את החמין בשבת ותמיד יש בעיות סביב זה. אימא הכינה חמין מכל טוב עם הברך, עם השעועית, עם ירקות, עם הבשר, השקיעה הכל ואז הילדה לא באה והחתן לא בא והיא מתאכזבת. מתאכזבת, זורקת אותו ביום ראשון ואז יש לה ויכוח עם בעלה שכועס למה היא רוצה לזרוק בכלל והיא מעצבים ממנו - זורקת. אם היא לא מכינה אז הילדים באים ואם מכינה אז הם לא באים, זה כלל! וההצגה שלנו זו קומדיה על החמין של השבת. כל מרוקאי שיראה, ייזכר ויצחק כי זה מה שקורה בבית. יש כל מיני סיטואציות בהצגה סביב זה כמו שלוקחים חמין לאדם ערירי שהוא עשיר וקמצן וקורה איתו בלאגן, אני לא רוצה לספר הכל, פשוט שומר את הסודות לקהל שיבוא לראות את ההצגה".
גם עזרן עצמו משתתף בהצגה. "אני מגלם את ויקטור, הבעל של האימא המרוקאית. דמות משעשעת, פשוט כיף".
איך הגעת לעולם המשחק?
"זו שאלה שתמיד שואלים אותי", הוא מחייך, "כי שיחקתי הרבה בחיי. שיחקתי בתיאטרון המרוקאי של רונית איבגי (שחקנית ואחותו של השחקן משה איבגי), שיחקתי בהרבה הצגות, בשלל מיני תפקידים מגוונים. זה לא המקצוע שלי, אבל הקדשתי לזה הרבה".
אין פחד במה?
"הו, את שואלת אותי את זה אחרי כל כך הרבה שנים שאני משחק, כמעט 30 שנה. אני לא מתרגש כמו שאני מודאג, כי הפעם זו הצגה חדשה. אני מכין שחקנים ומקווה שהתוצאה תהיה טובה. תמיד יש התרגשות אבל התרגשות טובה נעימה. חוץ מזה, בהצגות אחרות, לא אין לי פחד במה, אני נהנה על הבמה".
קרה לך פעם שהתבלבלת בטקסט? שחווית בלק אאוט?
"נראה לי שלכולם זה קרה מתישהו. פעם הופענו בירושלים והיה שחקן שבהפסקה לא הרגיש טוב והתעכבנו בגללו חצי שעה. אפילו חיפשו רופא באולם בשבילו. בהצגה עצמה הוא לא הגיב מהר אז זה גרם לי לשכוח את המילים שלי. למזלי, מהר מאוד השחקן הראשי זרק לי מילה וזה החזיר אותי לטקסט. זה קורה לגדולים מכולם אז בטח שגם לי".
עזרן מספר כי הינו חוטא במלאכת הכתיבה מזה שנתיים, "חמין זו ההצגה הראשונה שכתבתי. זה התחיל כששמעתי סיפור על החמין של שבת. החלטתי לקחת את הסיפור, פיתחתי, הוספתי פתגמים ונוצרו רעיונות איך לייעל ולשפר עד שהמוצר גמור".
ישנן עוד הצגות פרי עטך שעומדות על הפרק?
"בהחלט. אני מאוד אוהב קומדיות אבל יש לי דרמה שאני רוצה לצאת איתה, על אב שמתנכל למשפחתו. כן, אפשר להגיד שיש לי דרמה בדרך".
מלבד היותו שחקן יוצר הוא גם נשוי, אב לשלושה וסבא לשישה נכדים.
תגיד, מישהו במשפחה נדבק ממך בחיידק המשחק?
"הנכד הבכור שלי שיחק בתפקיד הראשי בהצגה 'הקמצן' של מולייר בבית הספר ואהב את זה. אבל הוא לא ממשיך, עובד במחשבים. אני שמח בכל מה שהוא עושה, אבל בטח שהייתי שמח לראות אותו משחק. יש לי נכדה שגרה בגן יבנה והיא בחוג דרמה וגם שרה. היא בת 17 וזה משמח אותי שהיא בעולם הזה של המשחק, אפילו הצעתי לה תפקיד בהצגה. העניין הוא שהיא נולדה בארה"ב, ויהיה לה קשה במרוקאית. רציתי ללמד אותה, שתגיד כמה מילים, שרק תשתתף בהצגה. חשבתי שהיא יכולה לעלות בהצגה ולשאול, 'סבא, סבתא הכינה לך חמין?' משהו כזה, אבל היא לא כ"כ רצתה, אולי בעתיד".
את ההצגות יוצר ומביים עזרן אך ורק כדי לספק את חדוות היצירה ואהבתו הגדולה לבמה. "אין הרבה רווח מזה", הוא משתף, "אין הרבה אוכלוסיה מרוקאית. צריך לכסות הוצאות של סאונד וגם להיכל התרבות. אם נשאר משהו אז תודה רבה אבל אנחנו הצוות, העיקר שלנו זה לשחק. אגב, חשוב לי גם לציין שכל השחקנים שלנו הם מיבנה. אני לוקח שחקנים רק מהעיר שיהיה קל לצאת כל החבורה לדרך. אנחנו הולכים להופיע עם 'חמין' בהרבה מקומות בארץ, כרגע בראשל"צ, באר שבע, אשדוד וכמובן הצגת הבכורה ביבנה. אני רוצה להפיץ אותה בארץ, לזרוע כמו חיטה, שאנשים יראו, יאהבו ויזמינו הצגות".
חשוב לך להפיץ את המסורת המרוקאית?
"בטח, מאוד חשוב לי. אנשים מאוד ייהנו! הם רוצים לשמוע את הפתגם המרוקאי ששמעו עוד בבית, את הבידור המוכר, את הקללה העסיסית במרוקאית שהם לא מעיזים להגיד, שהם מתביישים, זה מזכיר את הבית. לא איכפת לאנשים שאני אראה או אשחק כמו ג'ון טרבולטה. הרי מה זה הצגה כזאת? זה זכרונות. הפידבקים תמיד מחממים את הלב, שאנחנו יוצאים מההצגה אומרים לנו אומרים לנו 'תודה, החזרתם אותנו למקורות', וזה הכי כיף".
עזרן, מסתבר, שופע כישרונות. "אני גם מוכר בעיר כצייר. מאוד אוהב את זה. במיוחד נהנה לצייר ציורי תנ"ך. יש לי המון כאלו, זה תחביב שלי אבל משחק זה משהו אחר. אני מאוד אוהב לשחק ולא משנה לי איך ובמה. אני תמיד מחכה שיקראו לי להפקות, אני אוהב את העולם הזה. אני אוהב במה ולא מתרגש ממנה. אני אוהב את הבמה יותר מאשר את אשתי, היא אפילו אמרה! אני מבקש מכל הקהל היבנאי לבוא להצגת הבכורה שלנו, ליהנות, לצחוק ולהתחבר למקורות. אנחנו מחכים לכם".
הצוות המסייע:
אתי אדרי
גיל: 60
תפקיד בהצגה: "אני מגלמת את האישה. זו דרמה שאני די מזדהה איתה מהחיים אצלנו בבית וזה גורם לי לעשות את התפקיד בצורה הכי טובה. אני מאוד נהנית".
חיים נקב
גיל: 67
תפקיד בהצגה: "אני משחק שלושה תפקידים, את השכן דנינו, את הפועל של ויקטור ואת החתן. זו חוויה מאוד גדולה זו פעם ראשונה שאני משחק. זה מאוד רחוק מחיי היום יום שלי, אני גבאי בבית כנסת ועבדתי בבנק ככה שזה מרתק".
מזל מיארה
גיל: 64
תפקיד בהצגה: "אני משחקת את הבת סוזן. אני זו שלא מקפידה להגיע לאכול חמין בשבת, זו הפעם הראשונה שאני משחקת עם משה עזרן, מאוד מחוברת למסורת והמנהגים המרוקאיים ואוהבת אותה מאוד. הבנות שלי אומרות תמיד שאי אפשר להוציא ממני את המרוקאיות".
