מר כדורסל הלך לעולמו
24.07.14 / 19:27
יוחנן פלד ז"ל נאבק במשך חודשים ארוכים במחלת הסרטן הארורה אך ביום שלישי נדם ליבו. בן 67 היה במותו. מאות מבני המשפחה, חברים ויבנאים ליוו אותו בדרכו האחרונה בבית העלמין
מאת: ארז זנו
לפני מספר חודשים חשפנו בכתבה גדולה את התמודדותו של יוחנן פלד עם מחלת הסרטן. פלד ז"ל, דמות מוכרת ואהובה מאד בעיר יבנה, מילא במשך עשרות שנים שלל תפקידים במחלקת הספורט ביבנה. במשך שנים עסק פלד בפעילויות ספורטיביות, היה מאמנם של אלפי שחקנים ושחקניות והיה ממקימי אגודת 'אליצור יבנה', שהפכה במרוצת השנים לאחת האגודות המובילות בישראל לאחר שתקעה יתד בליגה הלאומית. בכתבה חשפנו את התמודדותו הקשה אך האמיצה של פלד עם המחלה הארורה. "אני חזק. הייתי חובש קרבי, למדתי שצריך לקום כל בוקר מחדש ולחיות את היום" אמר פלד בראיון האחרון.
יוחנן, יליד רומניה עלה עם הוריו יצחק וגולדיצה והאחות פנינה ליישוב יקנעם שבצפון, שם גדל והתחנך. הוא שירת בחיל האוויר והשתתף במלחמת יום הכיפורים ושלום הגליל כלוחם וכחובש קרבי. בשנת 1976 עבר יוחנן להתגורר ביבנה ברחוב הדרור ועבד בתעשייה האווירית. עד מהרה ייסד עם מספר חברים את אגודת 'אליצור יבנה' בכדורסל ששיחקה באותם ימים במגרש הבלטות הפתוח ליד המתנ"ס. במרוצת השנים הקים גם את קבוצת הכדורעף והכדורשת של העיר. "חוץ מכדורגל הייתי בכל הענפים", הצהיר בעבר.
יוחנן, איש יפה, תמיר וחסון, ספורטאי, תכול עיניים, ציוני, אוהב ישראל, עניו וצנוע. שיחה איתו חשפה את טוב ליבו ואת היותו איש משפחה למופת. האהבה לספורט הייתה בנפשו ואהבתו לארץ לא ידעה גבול. בשנים האחרונות יצא פלד לעשרות טיולים שם תיעד במצלמתו הקטנה את נופיה של הארץ. את הצילומים פרסם בשלושה ספרים אישיים שמונחים כעת בספרייה הפרטית בביתו. בקיר מסדרון הבית עשרות גביעים, מדליות וצילומים של הקבוצות אותם אימן. עד ימיו האחרונים המשיך יוחנן לשדר אופטימיות ותקווה. "יוחנן היה האבא של כולנו, הוא לא הפסיק לעבוד לרגע ולקדם את הספורט בעיר בכלל ואת הכדורסל בפרט. יוחנן אהב את העיר יבנה בכל נפשו וגם בימיו האחרונים היה מעורב בהערכות לעונת המשחקים הבאה וכחבר הנהלה השתתף בפגישת עבודה שהתקיימה בלשכתו של ראש העיר, היה מעורב ומעודכן, והודה לראש העיר על תמיכתו בספורט", סיפר השבוע חברו שאול דוד, מנהל המחלקה לספורט.
יוחנן היה בקיא בכל פרט ותמיד ידע לגעת בנפשם של שחקניו, לתת עצה טובה, תמיכה ועידוד. מגרש הכדורסל היה ביתו השני והוא ידע בדיוק איך מחברים את לוח השעונים, איך מתקנים תקלות בזמן אמת. אלפי שחקנים התאמנו תחת הדרכתו, העריכו אותו ואהבו את האיש, ביניהם כמובן גם עומרי כספי שאת צעדיו הראשונים עשה אצל יוחנן. "יוחנן התרחק מכל הזרקורים, לא מתחכך יותר מדי, היה איש עבודה עם משרוקית על הצוואר וכדור בין הידיים", סיפרו השבוע חבריו.
שירה פרץ טייב, מנשות הכדורסל המוכרות ביבנה שכבר הספיקה לפרוש לא הצליחה לעצור את הדמעות. "יוחנן היה בשבילי הרבה יותר ממאמן. אני מכירה אותו בערך מהיום הראשון שלי באליצור יבנה. אליצור הייתה בשבילו בית שני, כל שחקן שהוא אימן היה בשבילו כמו ילד אישי. אותי באופן אישי הוא אימן כמה שנים טובות מהתקופה שהיינו בליגה לאומית. הוא לא וויתר ונלחם עד הרגע האחרון כדי שתהיה קבוצת נשים ביבנה. איש ישר והגון. איש שאהב את ארץ ישראל היפה, צנוע ושקט. האגודה הייתה מאוד חשובה לו ותמיד הוא פרגן לשחקני הבית של יבנה זה היה מאוד מאוד חשוב לו! אני אזכור אותו כמו שזוכרים את ארץ ישראל הישנה והטובה, מלח הארץ. הוא כל כך אהב את האדמה הזו שנקראת ארץ ישראל. אני באופן אישי אזכור אותו כאיש יקר ואהוב שנתן לי את ההזדמנות לשחק כדורסל. יהי זכרו ברוך".
עם פרוץ המחלה, קידם פלד תחביב חדש שלא קשור לספורט, צילום. את תחום הצילום שילב פלד עם תחביב נוסף שלו, טיולים. רק בארץ. הוא עשה טיולים בכל שבילי ארץ ישראל וכאמור הירבה לתעד זאת ולהעלות לדף פייסבוק שלו, שם זכה לאינספור תגובות אוהדות וכמובן לייקים. פלד לא הסתיר לרגע את אהבתו למדינה ולשביליה "אני מתעד את הפינות היפות בארץ. נמאס לי שאנשים אומרים 'חוץ לארץ יפה'. שם גם אני הייתי, אבל פה יש בכל פינה משהו יפה. לכן החלטתי שלא צריך לרוץ עד תאילנד. אני מעדיף להראות לאנשים דרך הפייסבוק את היופי שבמדינה שלנו ומאוד מחמיא וכיף למצוא 150 לייקים על תמונה שהעליתי יום קודם. אנשים שואלים 'וואו, איפה צילמת את זה?', וזה כיף להכיר להם פינות חמד כאן בישראל. היום כבר יש לי מעל 1,200 תמונות".
כאמור, כל זה נגדע ביום שלישי האחרון בשעות הערב. חבריו במינהלת הספורט העירונית הוציאו הודעה רשמית ודבר מותו של מר כדורסל עברה במהירות רבה. מאות מכרים, תושבים, שחקניו וחבריו השתתפו בהלוויה בבית העלמין ביבנה שם ספד לו במילים נרגשות גם ראש העיר, צבי גוב-ארי שהכיר היטב את פלד והוקיר את עשייתו הרבה למען הספורט בעיר. "זוהי אבידה גדולה לקהילה היבנאית. יוחנן היה מבוניה של אגודת ספורט שהגיע לצמרת הלאומית. נזכור את יוחנן ואת אישיותו המיוחדת", אמר גוב-ארי.
יוחנן הותיר אחריו רעייה- סופי, 4 ילדים- רונן, איתן ענת וטל ושבעה נכדים. יהי זכרו ברוך.
