לא מרימים ידיים
27.11.14 / 18:58
תופעת האלימות במשפחה עדיין קיימת במקומות רבים, גם כאלו שאנו לא מתארים לעצמנו. ככל שתעלה המודעות, יהיה קל יותר לגורמים השונים להתמודד עם הבעיה ולטפל בה. לרגל היום הבינלאומי למניעת אלימות כנגד נשים שחל השבוע, שופכת יו"ר נעמת במרחב זהבה אלימלך עוד מעט אור על תופעה חשוכה, ועל דרכי ההתמודדות איתה
ביום שלישי האחרון צוין היום הבינלאומי למניעת אלימות כנגד נשים. אך בעיה זו היא תופעה המתקיימת בכל ימות השנה וצריך להמשיך ולהעלות את המודעות בכל דרך ובכל זמן ואופן.
"'גבר מרים יד, אישה מרימה ידיים', זה שם של ספר שכתבה קרימינולוגית בשם רונית לב ארי", מספרת זהבה אלימלך יו"ר נעמת במרחב, "הספר מתאר את המציאות של האלימות במשפחה והיווה בעצם את הכר לחקיקת החוק למניעת אלימות במשפחה".
החקיקה הזו באמת הפחיתה את מקרי האלימות?
"בהחלט כן. מחקרים מלמדים שאם אישה פונה לקבל עזרה ואומרת 'די' אחרי הסטירה הראשונה, אזי כשמרחף עליהם איום אמיתי, גברים נוטים להפסיק את האלימות, איום הענישה הפלילית".
אבל נדמה כי בשנים האחרונות עלתה המודעות ופחתה התופעה
"ב-5 השנים האחרונות נרצחו בישראל 73 נשים על ידי בני זוגן, השנה נרצחו 7 נשים, אשתקד 15, דהיינו עדיין נשמר קוד השתיקה וצריך להמשיך ולעשות הכל כדי לשנות את זה".
אולי זו בעיה של אכיפה?
"ממשטרת ישראל נמסר כי בשנה נפתחים כ-20,000 תיקים של אלימות במשפחה. עדיין אי אפשר להגיד שמתקיים שיתוף פעולה רציף ומלא בין המשטרה לבין גורמי הרווחה, בריאות הנפש וארגוני הנשים. אני מאמינה ששיתוף פעולה מלא יותר היה מביא ליעילות בטיפול בבעיה כאובה זו ולהצלחה גדולה יותר".
הפניה למשטרה היא לא הפתרון?
"זה לא מה שאמרתי, אבל חלק גדול מהנשים שנרצחו הן כאלו שפנו למשטרה. כדי להגן על האישה, פעמים רבות היא זו שמורחקת למקלט ולא כולן מסכימות לכך ולמעשה חוזרות לביתן שם הבעל המכה, שבמקרים מסוימים מעניש את האישה על כך שפנתה למשטרה".
איך ניתן למנוע את זה?
"לדוגמא: במדינות רבות אחרות גבר מכה נאזק באזיק אלקטרוני וכך יש למשטרה את כל הדרכים לעקוב אחריו ואחר תנועותיו. משטרת ישראל יכולה לאמץ רעיון זה".
לאן עוד אישה יכולה לפנות אם היא לא רוצה להתלונן במשטרה?
"הכתובת הבלעדית הינה המרכז למניעת אלימות במשפחה המיומן והמקצועי לקבוע את רמת המסוכנות לה היא חשופה. המציאות הינה שעד שאישה מחליטה לשבור את השתיקה ולפנות לקבל עזרה, חולף זמן רב כי נשים מוכות נמצאות בחשבון נפש מתמיד ובתחושת 'אשמה'. חשוב שנזכור שאשה שפונה לקבל עזרה מודעת לאפשרות שיהיה עליה לעקור את עצמה וילדיה מהסביבה הטבעית שלה למקום מוגן וזה לא תמיד פשוט".
איך משנים את התפיסה?
"ממשיכים לנסות, גליה וולך יו"ר נעמת החליטה בכל נושא לפנות לגברים ונשים כקהל היעד של הארגון. הקמפיין הנוכחי של מניעת אלימות בנושא הנו בכיכובם של גברים והוא פונה לנשים וגברים כאחד מתוך הבנה כי גם הגברים יכולים ללכת ולקבל עזרה אם הם מזהים אצלם בעיה של אלימות איתה הם רוצים להתמודד".
אנחנו נתקלים בהרבה מקרים בהן אין אלימות פיזית אבל מושלט משטר של פחד בבית. החוק מתייחס גם לזה?
"בוודאי. האלימות, גם כפי שהיא מוכרת בחוק היא לא רק פיזית אלא גם מילולית, נפשית וכלכלית ולעתים היא חמורה הרבה יותר מאשר אלימות פיזית. ההרחבה האחרונה בחוק אף מתייחסת לעניין המעקבים או כפי שאנו מכירים את המונח 'סטוקר'".
אבל סטוקר זה לא מונח שמתייחס לאנשים בזוגיות
"זה קורה למשל בין חבר לחברה, כאשר זו רוצה להיפרד, זה קורה לנשים נשואות, שמחליטות להיפרד, זה קורה אחרי הגירושין כאשר הוא נתן גט על הנייר בשל לחץ כלשהו שהופעל עליו אך נפשית הוא אינו מעכל עדיין אינו מוכן לקבל את הפרידה ומתנהג כ'מכור' לאישה, לחברה, ולאישה לשעבר".
אז איך מזהים סימנים?
"הוא מגביל אותך ואוסר עליך לעשות דברים שאת אוהבת. הוא מונע ממך להיפגש עם חברות או בני משפחה. הוא מקנא לך ומצר את צעדיך. בעת ויכוח, או חילוקי דעות ביניכם, את מעדיפה לשתוק. סובל ממצבי רוח קיצוניים ואת לא יכולה לצפות את תגובותיו. בכל פעם שהוא פוגע בך – הוא מצטער ומתנצל – ואת מקבלת וסולחת. את מצייתת לו אוטומטית, בלי לעצור לרגע ולחשוב 'האם זה מה שאני רוצה?'''.
