הורים בכל מחיר

טלי בנדו לאופר

"אני נכנסתי להריון לראשונה בגיל 17 וכשראיתי שלי זה בא בקלות ויש אנשים שכ"כ מתאמצים בשביל זה, חשבתי לעצמי למה לא לעזור להם? למה לא בעצם?", אמרה אור בודאי (23).

כשהייתה בודאי, נשואה ואם לרומי בת ה-3.5, כבת 20 היא פנתה לסוכנות פונדקאות והתעניינה בהפיכתה לפונדקאית. "אמרו לי שאני צעירה מדי, שכדאי לי לחשוב על זה. לאחר שנה חזרתי והתחלתי את התהליך".

היום היא נושאת תאומים ונמצאת בחודש השביעי להריונה. "זה משהו שעלה לי לראש, שחשבתי עליו קצת והחלטתי לבצע".

מאילו מניעים?

"רגשיים וכלכליים. כלכלי כי זה סכום גדול במעט זמן, מדובר על בסיס של 160,000 שקל ויש עליו תוספות. זה בא אצלי גם מהמקום הרגשי כי יש לי דודה שניסתה להרות המון שנים, היום יש לה שלושה. לקח לה שש שנים להיכנס לראשונה".

בשנת 1996 נכנס לתוקף בישראל חוק ההסכמים לנשיאת עוברים אשר קובע את התנאים לפונדקאות בישראל. על פי החוק, רק זוגות הטרוסקסואלים, זוגות נשואים וזוגות בעלי הסכם של חיים משותפים יכולים לעבור את התהליך. תהליך ממוצע לוקח בין 20 ל-24 חודשים, והוא כולל את כלל השלבים מאיתור הפונדקאית, אישור הוועדה וההיריון עצמו. התהליך שמחבר בין תינוק וזוג הורים מאושרים כרוך בממון רב, שכן עלותו מגיע בקלות לכ-250,000 שקלים.

אור, איך בעלך ובתך הגיבו לכך?

"בהתחלה הוא לא כ"כ הבין, הוא חשב שזה ילד שלנו, אח"כ שזה ילד שלי, אבל כשהסברתי לו את הכל הוא קיבל את זה והבין. רומי קיבלה את זה נורא יפה. הסברתי לה שיש לי חברה שיש לה פצע בבטן והיא לא יכולה ללדת, אז אני עושה את זה בשבילה. עוד אמרתי שכשהוא ייוולד, אני אתן לה אותו. היא קיבלה את זה ממש יפה".

איך הסביבה הגיבה?

"ההורים שלי היו קצת בשוק, אבא שלי יותר נכון, כי הוא מסורתי אז היה לו קשה לקבל כי לא רואים את זה הרבה בארץ, יותר בסרטים ובגלל שהוא מסורתי היה לו מוזר. בסופו של דבר הוא קיבל את זה יפה. אין הרבה אנשים שהרימו גבה, לרוב החמיאו. היו כאלו ששאלו למה אני צריכה את זה, שהשתגעתי, אבל לא היו הרבה כאלו".

אני חייבת לציין שלי כאישה זה נראה מאוד קשה רגשית.

"בכלל לא. את באה ממקום אחר, את מבינה שזה לא ילד שלך. יש סיבה שעושים אבחונים פסיכולוגים שבודקים טוב שלא תתחרטי, שלא תקשרי, שלא ייגרם נזק".

איך לא נקשרים? את בחודש שביעי, הם כבר בועטים, זזים.

"אני מודעת לזה שאלו לא הילדים שלי. אין איזושהי תחושה של אם זה היה שלי, אני לא מלטפת את הבטן כל היום, אני לא עוברת ליד חנויות של תינוקות ומסתכלת, זו לא אותה תחושה. אני מאוד מתרגשת בשבילם ולא בשבילי. התרגשתי שראיתי את הרגל באולטרסאונד או את היד, אבל שוב זה היה רק עבורם, לא עבורי".

עושה חשק לעוד ילד משלך?

"האמת שלא. האמת שגיסתי פחדה עלי, כשהיא שמעה שאני בהריון היא חששה כי היא בהריון חודש וחצי לפניי, והיא חששה שאראה אותה חוזרת הביתה בידיים מלאות וארגיש רע עם עצמי, אבל אני לא חושבת שארגיש ככה. זה לא שלי. אני מודעת לכך היטב".

את בתה רומי ילדה כשעוד לא הייתה בת 19. "היה פנצ'ר וזרמנו איתו, התחתנו בהריון".

מה מצבכם הכלכלי?

"ממוצע, כמו כולם אבל אנחנו רוצים להתקדם, לקנות בית זה נורא קשה, להביא עוד ילד ולשכור בית זה קשה. אנחנו רוצים להתקדם. קשה למצוא משרת אם ולהרוויח נורמלי, צריך להתפשר על משהו, אלו החיים".

את מאוד בוגרת לגילך.

היא מחייכת. "זה משהו שאני שומעת הרבה".

טרם ההיריון החלה בודאי ללמוד קדם רפואה, מקצוע שהיא מקווה להמשיך לאחר הלידה. "היה לי קצת קשה בגלל הריון למרות שהוא עובר עלי נהדר, וגם בגלל שהילדה יצאה לחופש, אז פחות מסתדר לי.

בודאי נושאת ברחמה תאומים של בני הזוג בטי וליאור.

"המפגש הראשון איתם היה מביך", היא נזכרת בחיוך, "זה היה מוזר כי זה לא דבר טבעי שקורה כל יום. לא ידענו מה להגיד ומה לשאול, תמר וסיגל (מקימות חברת הפונדקאות "חיים חדשים") היו איתנו וניתבו את השיחה. בפגישה השנייה היינו צריכים לחתום, וכעת אני פוגשת אותם בבדיקות כפעם בשבועיים, יותר את בטי".

ומה אופי הקשר איתה?

"יש בינינו קשר חברי, יכול להיות אפילו הורי, כי יש לה ילדה בת גילי. היא מתקשרת או שולחת הודעה אחת לשבוע, מתעניינת לשלומי".

את ההליך, כאמור, ביצעה בודאי בחברת הפונדקאות "חיים חדשים" של עורכות הדין תמר רובינשטיין וסיגל גיסין.

"תמר וסיגל נורא תומכות. הן מאוד כיוונו והיו שם בשבילי, ועדיין נמצאות בשבילי".

כחלק מהתהליך את זכאית לליווי צמוד של פסיכולוג, את משתמשת בזה?

"לא, איני הולכת כי אני לא מרגישה צורך. חשבתי שאצטרך יותר בשביל הילדה איך להגיד ומה להגיד לה, אבל היא שאלה אותי כבר לפני שהספקתי ולא הרגשתי צורך להשתמש בו".

אינך חרדה לפרטיות שלך ושל משפחתך?

"זה פשוט לא מפריע לי. כל מי שמכיר אותי יודע, וכל מי שלא יודע – יידע. אין לי מה להסתיר, אני לא חייבת לאף אחד דין בחשבון. אני גאה במעשים שלי".

"מצפים לזה בכיליון עיניים"

מסעם של בטי וליאור לילד משותף החל לפני כעשור.

"התאלמנתי לפני 11 שנים והכרתי בחור שאין לו ילדים", מספרת בטי (51), אם לשניים וסבתא לשניים. ניסינו להיכנס להריון בזמן שהיה עוד אפשר, אך זה לא צלח הייתה לי בעיה של הגיל וגם לו הייתה בעיה קטנה. בדקנו לגבי פונדקאות בחו"ל כי בזמנו הייתה פרוצדורה מאוד קשה כי ברגע שיש לך ילדים, את בעדיפות נמוכה ולכן פניתי לשם".

בטי וליאור חתמו על חוזה עם חברת פונדקאות שעובדת בגיאורגיה, מקץ 12 הפריות שלא צלחו, עשרות אלפי שקלים ושלוש שנים ארוכות, הם סיימו את ההתקשרות בניהם בכאב וייסורים. "הם ראו בנו שטרות כסף, לא בני אדם. הכל היה רחוק מאיתנו ולא יכולנו לדעת אם בכלל היו הפריות שלא הצליחו, ומה באמת קרה שם".

בני הזוג הזדקקו להפסקה מההליך הארוך והמטלטל ובתום שבעה חודשים החליטו לתור אחר חברת פונדקאות ישראלית. בני הזוג הגיעו לחברת "חיים חדשים" של עורכות הדין סיגל גיסין ותמר רובינשטיין. "לקח לנו זמן לבטוח בעוד חברה, אבל הפעם היינו יותר ערניים לגבי הצלחת התהליך, לאן הולך הכסף, מה גם שכאן אני רואה פונדקאית מול העיניים, אני בקשר איתה, אני מלווה אותה לבדיקות, זה הרבה יותר נגיש. צריך לעבור ועדות, אבחונים, זה לוקח זמן אבל בהחלט הרבה יותר נוח. להפתעתנו, כבר בניסיון הראשון הצלחנו ועוד חודשיים וחצי נהיה הורים לתאומים. אגב, זה כבר הדליק נורה אדומה לגבי ההליך הקודם, זה מראה לי שהם פשוט עבדו עלינו".

כשבטי מדברת על אור, ניכר כי קיימת שם אהבה והערכה אמיתית החוצה את עובדת היותה הפונדקאית של ילדיה. "כשאת הולכת להליך כזה, את לא יודעת אם מי יש לך עסק, אבל אני זכיתי. אור היא ילדה צעירה, תמיד הכל בסדר איתה, היא חזקה מאוד וזה מקל כי יש בינינו מרחק גיאוגרפי. חשוב שתהיה פרטנרית טובה. צריך לדעת בתהליך הזה מי הבחורה, כי לא כל אחת יכולה לעבור את זה, היא זורמת, היא מקסימה ופשוט מלאך. ייאמר לזכות תמר וסיגל שהן יודעות לבחור את הפונדקאיות הנכונות, לא ידעתי או חשבתי שיהיה לי כ"כ קל איתה".

איך זה מרגיש שאישה אחרת נושאת את ילדייך?

"אולי אני טיפוס, אבל אני כ"כ רוצה בילדים האלו שאני מרגישה שזו אני. אני איתה בכל הבדיקות ועשינו המון, לא חסכנו בכלום. היא הרגישה לא טוב והייתה בבי"ח, התאשפזתי איתה יחד. אני לא מרגישה שזה לא שלי. אם הייתה לי אפשרות, הייתי עושה את זה בעצמי, אבל זה לא כזה נורא. חושבים על זה הרבה לפני, זה צעד שלקח לי חמש שנים לעשות, כשאת שלמה עם עצמך אז את מיישמת".

ואיך בעלך מגיב?

"הוא פשוט מאושר. הוא יותר סגור ופחות פטפטן אבל הוא ממש שמח ומחכה, זה כבר קרוב, רואים כבר הריון, אנחנו רואים אותם באולטרסאונד וזה ממש מוחשי".

לבטי שני ילדים (21,30) והיא אף סבתא לתאומים בני שנה.

"כולם מחכים ומצפים לזה. אנחנו מאוד מאושרים, הילדים שלי מחכים לזה בכיליון עיניים, הם שותפים להליך, הם חוקרים ומתעניינים. היינו יחד בכל התהליך הקשה גם, אבל התגברנו. אנחנו אנשים מאמינים שהולכים עם האמונה. יש בבית שלנו שמחה אמיתית".

ידוע שזה הליך מאוד יקר, איך מתמודדים כלכלית?

"מאוד קשה, לא הייתה לי משכנתא על הבית אז עשיתי בגילי, הוצאנו את כל החסכונות, אבל אני
לא מתלוננת, מה שיבוא, שיעלה בכסף ולא בבריאות. מה שכן, אני רוצה להגיד לך שזוג צעיר לא יכול לעשות את זה. אני עושה לה את כל הבדיקות באופן פרטי, מה שמגיע לה אני תמיד נותנת לה יותר,לא מסתכלת על זה. עם המסביב את מגיעה לעוד 50,000 שקל, אני נותנת בכיף ובהנאה כי אני רואה בעיניים את זה שאהיה אמא. זה כ"כ חשוב לראות את זה בעיניים ולא בטלפון או בתמונה".

לקראת סיום, היא אפילו מפתיעה, "ישנן מחשבות לעשות אפילו עוד סיבוב, יש סיכוי שנהפוך שוב להורים, גם אחרי. הקפאנו עובר וזו בהחלט אפשרות".

אילו טיפים יש ברשותך למעוניינים להתחיל בהליך פונדקאות?

"חשוב שאנשים יקראו, יחקרו ויראו טוב איפה לשים את הכסף שלהם. תמר וסיגל זה הדבר הכי טוב שקרה לי השנה, הן זמינות בכל שעה, הן קשובות ואיתי בכל דבר. זה מאוד מאוד חשוב בתהליך הקשה הזה. את צריכה את המילה הנכונה בזמן".

"מגשימות להם חלום"

"הקמנו את חיים חדשים לפני שש שנים מתוך מחשבה שזוגות נדרשים לשירות זה על מנת להגשים את חלום ההורות", אמרה תמר רובינשטיין חלק מצמד מקימות חברת הפונדקאות "חיים חדשים". "הם עוברים דרך מייגעת וקשה וסברנו כי ניתן להקל על כל הצדדים, ההורים והאם הפונדקאית לצלוח את התהליך. אנו מלוות עשרות תהליכי פונדקאות בהצלחה רב. גילינו כי יש בארץ נשים רבות מאוד המוכנות לרתום עצמן להליך ולמסור את התינוק להוריו לאחר הלידה. הנשים עוברות את התהליך בצורה נעימה ובסופו זוכות לתשלום גדול מאוד על השירות שעשו".

למה לא בחו"ל?

"כי הרבה יותר יקר וקשה שם. להיפך, הליכים בארץ מוסדרים ע"י משרד הבריאות ומנוהלים בצורה מדהימה. זכויותיה וכספה של הפונדקאית מובטחים".

אך לא לזוגות חד מיניים.

"לצערנו זוגות כאלו ואמהות יחידניות לא יכולות בארץ והם פונים לחו"ל".

מדובר בתהליך קשה, כיצד מסייעים להן נפשית?

"זה תהליך מורכב, לא קשה. אנחנו מסייעות מאוד. משרד הבריאות מחייב את ההורים לתת לפונדקאית תקציב מאוד גבוה עבור ליווי פסיכולוגית לה, לילדיה ולבן זוגה והוא עומד לרשותם לאורך ההליך ועד שישה חודשים לאחר הלידה".

היו לכם מקרים שהפונדקאית חוותה קושי נפשי?

"לא, אך אני לא אומרת שלא יהיו לנו והסיבה היא שלא כל אחת מתאימה לכך. פונדקאית נדרשת לעבור אבחון פסיכולוגי מעמיק ורק מי שנמצאת מתאימה להליך ובין היתר ברור כי תוכל למסור את התינוק ללא קשיים משמעותיים, מורשית ע"י משרד הבריאות להיות פונדקאית".

בוקסה:

חברת הפונדקאות "חיים חדשים" מאתרת פונדקאיות אשר עומדות בתקנים של משרד הבריאות בכל הארץ. במידה והמתמודדת נמצאת מתאימה היא נדרשת להגיע לוועדת מטעם משרד בריאות בה יוחלט האם היא אכן מתאימה להליך פונדקאות. בהמשך תעבור אבחון פסיכולוגי ולאחר מכן תפגוש את הזוג לו תלד.

מעוניינת להיות פונדקאית? לפניות: תמר 052-8885870