שולחן ל-15- ראיון בבית משפחת אלקיים

22.01.16 / 10:42

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('657fa5d3-3850-4532-93c6-e16fa6a79742','/dyncontent/2024/11/3/df0fd569-76a9-4891-804e-67058dd74b58.jpg',18639,'קיבוץ השלושה אייטם כתבה ',525,78,true,33532,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('657fa5d3-3850-4532-93c6-e16fa6a79742','/dyncontent/2024/9/8/f8053b85-55cb-4af9-8eac-2efc831f016b.jpg',18411,'בלו אייס אייטם כתבה ',525,78,true,33532,'Image','');},15]]);})

שלושה מתוך שלושה עשר האחים למשפחת אלקיים ניגשו לאודישן של "הכוכב הבא" ורק אחד עבר * לאחרונה גם הוא החליט לפרוש מהמשך השתתפותו בתכנית * בשיחה פתוחה מספרים בני משפחת אלקיים על הילדות בבית מוסיקלי, על הקשיים, על השמחות ובכלל על החיים בבית עם 15 נפשות, כשאם המשפחה, ז'קלין, תורמת טיפים כיצד מארגנים בבוקר 13 ילדים לביה"ס ולגן
מאת: טלי בנדו לאופר

ביום שישי האחרון התמודדו בת אל, חנן ומתן אלקיים, אחים מיבנה בתכנית "הכוכב הבא". לאחר שהמנחים אסי עזר ורותם סלע יצאו מהשוק מכך שהשלושה הם חלק מ-13 אחים שאף ליוו אותם לאודישן, הם עלו לשיר. הקהל התלהב, השופטים פחות, אך אז השופט היבנאי מוקי אמר כי יש משהו במתן ולכן עליו לנסות להיבחן לבדו. מתן אכן עשה זאת, ועבר עם 72% ושלושה שופטים שהצביעו בעדו, כולל מוקי שנחשב לקשוח בדעותיו.

השבוע סיפר אלקיים כי למרות האהבה לבמה ורצונו לעסוק במוזיקה, החליט לפרוש מהתכנית.

מתן, מה קרה?

"למרות ההתלהבות והרצון הגדול, פרשתי מהתכנית כי אין לי את האפשרות מבחינה כלכלית להביא את הבגדים החדשים לתכניות ואת הזמן לחזרות וכל זה. אני עובד לא מעט בסאונד באירועים, אני נשוי ויש לי ילד בן שנה. אני צריך לפרנס ולהתפרנס. לא נראה לי שאפנה שוב לתכניות טלוויזיה, אני מאוד רוצה להופיע על במה, להיות כוכב, אבל נראה מה יהיה".

אל הכוכב הבא הגיע עם אחיו בת אל וחנן, מאחר והוא מגדיר את משפחתם כמוסיקלית ביותר.

"שלושתנו אוהבים לשיר וחשבנו לנסות לעשות את זה יחד. לאחר ששרנו יחד ולא עברנו, מוקי ביקש שאעשה אודישן לבד, הוא אמר שיש בי משהו, דבר שמאוד ריגש אותי ואז עליתי לבד".

היה לך משהו מוכן?

"היה לי שיר כמו שאני אוהב, שקט שמדבר ללב, שרתי את 'אני חוזר' של חיים ישראל. עברתי את האודישן עם שלושה שופטים וקיבלתי 72%".

התאכזבת מכך ששרת ללא אחיך?

"כן, מאוד. כאב לי עליהם, אבל הם מאוד פירגנו לי וחיזקו אותי ללכת על זה. זו הייתה חוויה מרגשת, מייבשת ומביישת", הוא מסכם.

למה?

"אני אדם ביישן. פחדתי שלא ייצא לי טוב ומרוב שהתביישתי- התייבשתי. זו הייתה חוויה מהנה, מלאה בהתרגשויות וצמרמורות. זה היה מהנה ומענה יחד".

איך היו השופטים והמנחים?

"כולם היו מאוד נחמדים. השופטים אחלה, אנשים טובים, מקצועיים שפירגנו מאוד. הם כנים מאוד".

איך היה לשמוע ביקורת מקצועית?

"זה היה מצוין. זו ביקורת שאני לוקח לתשומת ליבי בכדי לתקן איפה שצריך. מבחינת ביטחון עצמי, בטחון על במה שחסר לי כי לא הופעתי מעולם על במה וזה מה שחסר לי. כרגע אני פתוח להצעות להופעות, אין לי בעיה להתקדם עם מישהו רציני ואני מאוד רוצה לקחת את זה הלאה".

השתתפות באודישן הייתה דבר טבעי עבור האחים שכן בית משפחתם, הוא מספר, מקום שמח עם מוזיקה, שירה והנאה. "כיף גדול לגדול בבית כזה, הרבה משחקים, הרבה מריבות, אבל בסופו של דבר, כיף גדול. תענוג אמיתי, בוא נאמר שאף פעם לא היה משעמם אצלנו".

בבית המשפחה, למי שהסתקרן, שישה חדרי שינה בשתי דירות שחוברו להן יחדיו. "כל לילה ישנו איך שמתחשק, כל פעם בהרכב אחר", מסכם מתן.

לקום בחמש וחצי בבוקר

"זה לא היה מתוכנן 13 ילדים", מגלה האם ז'קלין (58), "אני אמא שמכורה לבית ולילדים שלה, אבל לא הייתה לי תכנית מסודרת לזה. לא יצאתי מימי לעבוד, כל כולי לבית ולילדים. בעלי ואני הקדשנו את חיינו לטיפול ולחינוך שלהם וברוך השם, כולם ילדים טובים ומקסימים".

כשמבקשים ממנה לומר את שמות ילדיה וגילם, היא חוששת שמה תתבלבל אך צולחת את המשימה כמצופה.

"חנן (35), מירי (34), אליעזר (32), שרית (30), אתי (28), שי (27), בת אל (25), הילה (23), מתן (22), הדר (20), עדן (19), לינוי (16) ואושר בת ה-15. אני סבתא לתשעה נכדים והעשירי בדרך", היא אומרת בהתרגשות.

ז'קלין, איך מפרנסים כ"כ הרבה ילדים?

"כמו שאמרתי, אני לא עבדתי מימיי ולבעלי יש בעיות בריאותיות, הוא מקבל נכות ולכן אנחנו נעזרים בביטוח לאומי. אפשר להגיד שאנחנו חיים בצמצום, אבל מתנהל כאן בית מאוד שמח ומאושר. זה מה שמחזיק אותנו. כשמתן היה גר פה הוא כל הזמן שימח אותנו עם המוזיקה והשירה שהתפתחה, גם חנן ובת אל שרים מקסים. האמת שגם שאר הבנות יודעות לשיר אבל לא בגבהים של מתן, אגב, גם בת אל ניסתה לעשות אודישנים באייל גולן אבל היא אוהבת יותר לועזית ולכן אני חושבת, לא כ"כ הצליח לה".

איך מארגנים בבוקר 13 ילדים לבית הספר ולגנים? נשמע כמו משימה בלתי אפשרית.

ז'קלין עונה בנחת רוח ונראה כי באמת ובתמים אינה עושה עניין מדבר פעוט שכזה.

"כשכולם היו צעירים וגרים בבית, זה בהחלט היה קצת מסובך. פעם באחת הלידות בבי"ח אמרה לי יולדת ששכבה לצידי: 'בטח את מכינה מיליון סירים בכל צהריים', אמרתי שאני מכינה סיר אחד בלבד. יש ברכה, זה מספיק לכולם וצריך לעשות הכל בתבונה. נכון, היו יותר כביסות מבבית ממוצע, יש ילדים עם בעיות בריאותיות, מתן לדוגמא אסמטי ועדן עברה ניתוח לב כשהייתה צעירה, אבל התמודדנו יחד בכוח עם כל הבעיות, כל מה שעמד מול עינינו זה הילדים שלנו. בחיים לא נסענו והשארנו אותם לבד. בבוקר כל אחד קיבל כריך עם מה שהוא רוצה: חביתה, שוקולד, יש כאלו שאהבו לאכול חם".

מתי קמים כדי להספיק את כל זה?

"אני קמה בחמש וחצי- שש בבוקר בשביל לעשות הכל כמו שצריך".

יש לך טיפים להורים במשפחות מרובות ילדים?

"תמיד תמכנו בהם, כולם למדו - כל אחד מה שרצה. אם היה את הרצון ללמוד כמו שצריך ולעשות בגרויות או מקצועי, לא לחצנו על אף אחד. למי שהיה קשה, עבר למקצועי, העיקר היה שלא יהיו עבריינים, שיישארו ילדים טובים".

להתחלק באמא

"לפעמים לא קל, זו האמת", מספרת האחות בת אל (25), "מאוד קשה להתחלק באמא עם כ"כ הרבה ילדים שרוצים את תשומת הלב שלה או את החיבוק והנחמה, אבל בסופו של דבר לומדים לחיות ביחד. אחד מגדל את השני ומסתפקים במה שיש. זה ביגר אותנו ונתן לנו אמצעים לעתיד, איך להתמודד עם החיים, זה גם פלוס מאוד גדול".

היו חבורות בבית?

"בטח, בין האחיות זה היה לפי קבוצות גיל, היו גם את המקובלות יותר ופחות והתחרינו בתחרויות ציור, שירה, ריקוד ומה לא, היה מאוד כיף. הייתה ילדות מדהימה".

איך הקשר בניכם היום?

"אנחנו מאוד מחוברים אחד לשני, אנחנו משתפים המון ברגעים יפים יותר וגם פחות, איפה כל אחד נמצא. סה"כ אנחנו מאוד מלוכדים. כמעט כולם נשארו ביבנה חוץ מאחי חנן שגר ברחובות".

איך ערבי שישי נראים אצלכם?

"האמת? די סולידיים. לא תמיד כולם באים, אמא תמיד מבשלת הרבה סירים ביום שישי, כולם אוהבים לאכול את אותו הדבר, ככה שזה לא קשה מידי".

למרות חוויותיה הטובות, בת אל, אינה מתכננת משפחה גדולה, "אביא כמה שירצה האל, אבל אני לא חושבת לעשות כ"כ הרבה ילדים".