השגרירה שלנו בעולם

"התחרות הייתה מאתגרת, מעניינת וחשובה. לא ידענו כ"כ למה לצפות בהתחלה, לא ידענו איך יקבלו אותנו, היו נציגים מכל העולם. אבל זה עבר בהצלחה", שיתפה השבוע הסטודנטית ותושבת יבנה, רוני גלם (24).

רק בשבוע שעבר, התחרתה גלם, במסגרת חברותה במודל האו"ם באוניברסיטת בר אילן עם חבריה בת-שבע חבר, רעות רוזנבלום ורועי חדד וזכו במקום הראשון. התחרות התקיימה באוניברסיטת קרלוס השלישי של מדריד ((Carlos III de Madrid ובמסגרתה השתתפו 500 סטודנטים מ-25 מדינות ברחבי העולם ביניהן נבחרות מבריטניה, פורטוגל, טורקיה, צרפת ועוד.

מודל האו"ם (Model UN) הינה תכנית אקדמית חוץ לימודית לפיתוח מנהיגות והקניית כישורי דיפלומטיה בחסות האו"ם, המנוהלת על-ידי סטודנטים למען סטודנטים ופועל כחלק מעמותת IMUNA (Israel Model United Nation Association). הלימוד בסימולציות של וועדות וגופים שונים באו"ם ומכשיר את המשתתפים לניהול משא ומתן, דיון ודיבייט באנגלית אשר מהווים את הבסיס לפעילות האו"ם.

במשלחת השתתפו נשיאת מודל האו"ם באוניברסיטה, הדסה מרקס, סגניות הנשיאה רוני גלם ובת-שבע חבר וחברי התכנית רעות רוזנבלום ורועי חדד. במהלך התחרות שנערכה בשבוע שעבר כל סטודנט ייצג מדינה אחרת במועצה מסוימת של האו"ם כגון מועצת הביטחון, מועצת הכלכלה והחברה של האו"ם ועוד ובמהלכה השתתפו הנציגים בניהול דיון דיפלומטי לצד עשייה מעשית של כתיבת מסמכים בעלי אופי משפטי, דוגמת הצעות החלטה של האו"ם.

לצד פעילות התחרות השתתפו חברי המשלחת באירועים שונים בהם ייצגו את מדינת ישראל, סיפרו על החיים בארץ, על מקומות התיירות השונים, על ההיסטוריה והמורשת של המדינה.

התכנית מהווה את הפתח לעולם המנהיגות הציבורית עבור סטודנטים מרחבי הארץ והעולם. השתתפות בתחרויות ובכנסים בין-לאומיים מעין אלה מהווה קרקע פורייה ליצירת קשרים בין סטודנטים מישראל לסטודנטים מכל רחבי העולם על בסיס מכנה משותף בין תרבויות שונות.

רוני, ברכות על הזכייה.

"תודה רבה. מדובר בכנס שמתקיים אחד לכמה זמן, במהלכו התקיימה תחרות וכל סטודנט ייצג מדינה אחרת. זה דבר מאתגר, להיכנס לנעליים של מדינה זרה, לחשוב על האינטרסים שלה וכד'. כל זוג היה למדינה אחרת, אני הייתי גרמניה וזה היה בהחלט מאתגר. במהלך הכנס אנחנו ייצגו את גרמניה ונציג טורקי ייצג את

צרפת, וזה היה מעניין כי הקשר בין צרפת לגרמניה הוא פעיל וחיובי לעומת ישראל טורקיה, אבל אני חייבת לציין שהיה ביננו קשר נהדר בארוחות ערב ובמפגשים עם כל הנציגים וכל המדינות".

מי ייצג את ישראל?

"שאלה טובה. לא הייתה נציגות ישראלית בוועדה שאני השתתפתי בה, שדיברה על כלכלה בחברה".

זה לא מקומם?

"האמת, לא ידענו בכלל איך יקבלו אותנו בכנס ואיך רואים את ישראל בעולם. בהתחלה הרבה חשבו שיש פה מלחמה מתמדת ואי אפשר לצאת לרחובות, והקשר הבלתי אמצעי עם סטודנטים שמעבר לים איפשר שיח אמיתי. יכולנו לדבר הכי אמיתי ולעשות ממש הסברה. סטודנטים שזה מה שחשבו על ישראל ביום הראשון, בסופו, רצו להגיע לכאן ויש להם רשימת מקומות היכן יש לבקר".

חוויה רועשת נרשמה כשחברי הנבחרת הציגו את הנשק הסודי שלהם: הבמבה והשוקולד הכשר מייד אין ישראל.

"האירוע המרכזי באחד הערבים היה מעין כפר גלובלי, כאשר כל מדינה מביאה אוכל שלה. כל מדינה הביאה משהו קטן, טורקיה למשל, הביאה בקלאוות ואנחנו הלכנו על במבה ושוקולד כשר. הם שמעו המון על שוקולד כשר, על אוכל כשר עם הקשר לנושא מה זה בכלל להיות יהודי. הדוכן שלנו היה פעיל המון זמן והשיחה נסובה סביב הנושא של איך זה לחיות בישראל. חשוב להבין שהם רואים צד מאוד מסוים בסכסוך ופתאום הם פוגשים צד אחר כאשר גם מתוך הנציגים לכל אחד יש זווית ראייה שונה וזה מרתק".

כעת, היא מספרת, שבוע לאחר הכנס, חשבון הפייסבוק של כל אחד מחברי הנבחרת הישראלית התעשר בכ-200 חברים ובעיקר, עוד 200 מאנשי העולם הגדול הפכו לחובבי ישראל, ובעיקר לכאלו שיכולים לשפוט בתבונה את הנשקף להם ממסך הטלוויזיה. "ביום האחרון עשינו יום כיף כזה יחד, הסתובבנו וישבנו ושוחחנו, היה לנו חשוב לעשות שיחה שאינה במסגרת הכנס, אלא חברית".

היו נציגים ממדינות אויב?

"הייתה נציגה ממצרים וגם מטורקיה והם היו נהדרים. ישבנו יחד בארוחות בוקר ובהפסקות, דיברנו המון. היה סטודנט שהפתיע דווקא לא כנגד ישראל, אחד הסטודנטים ממדריד הכיר וידע את ישראל כמעט כמונו, ממש כאילו הוא חי פה. הוא עוקב אחרי אתרים ישראלים, מגזינים ישראלים וזה מאוד הפתיע. הוא לא יהודי, בטח לא ישראלי אבל עניין אותו מה קורה בעולם והסיפור הישראלי משך את תשומת ליבו. הוא החל לעקוב אחרי ישראל בצורה חזקה. הוא יודע מיהם שרי הממשלה ובעלי תפקידים כאן".

גלם, סטודנטית לתקשורת ומדעי המדינה העושה גם תעודת הוראה, הגיעה אל מודל האו"ם לאחר שהשתתפה סדנה לדיפלומטיה ציבורית של המרכז לתקשורת בינלאומית בבי"ס לתקשורת בבר אילן. "תמיד הייתי אדם שחיפש לעשות מעבר, שמחפש את הערך המוסף. בלימודי בתיכון הייתי במועצת התלמידים, במקהלה של יבנה וכו'. כשהתחלתי את לימודיי באוניברסיטה, זה היה ברור שגם כאן אחפש זאת.

בסדנה נחשפתי לעולם של דיפלומטיה ציבורית, של מה חושבים על ישראל בעולם ולכמה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים מה קורה בפייסבוק ובעצם ממש לא. הנקודה החשובה ביותר נגלתה בצוק איתן, כשעשינו חמ"ל תקשורתי בעוצמות שלא הכרתי, כאב לי לראות את החיילים שלנו נלחמים, אותנו רצים למקלטים ואיך כל זה מתפרש בעולם.

ואז שמעתי על התכנית מודל האו"ם וראיתי בזה הזדמנות להיכנס ולהשפיע, זה נשמע מאוד גדול אבל זו השפעה כלפי פנים וכלפי חוץ".

מתוך מאות משתתפים זכו בתחרות, כאמור ארבעה מתוך הנבחרת הישראלית, הישג בלתי רגיל.

היה פרגון או מרמור?

"היה פרגון עצום, המתחרים שיבחו אותנו והתגובות שלהם היו מקסימות. חשוב לי להודות לחברי הועדה ולאוניברסיטה משום שכדי להצליח צריך את התמיכה של האנשים מסביבך וזכינו בה".

את חושבת שיש מקום לכנסים ההלו בפתרון הסכסוך הישראלי פלשתיני?

"בהחלט. לא היינו דיפלומטים באמת שנפגשים ומדברים ועושים את כל השיחות מסביב, אלא פשוט סטודנטים עם המון מכנה משותף שמראים את הדמויות שמאחורי הטלוויזיה. אני בהחלט מאמינה שיש לזה כוח, יש כ-200 אנשים מהכנס שנמצאים איתנו בקשר ואני יודעת שמעתה הם יראו את הדברים קצת אחרת. בהחלט הייתי רוצה לעסוק בכך בחיי".

מה הפרוייקט הבא?

"בחודש אפריל אנחנו עורכים כנס ארצי בבר אילן שיהיו בו נציגים מכל האוניברסיטאות והמכללות בארץ כשהכותרת היא 'המנהיגים של המחר מתמודדים עם הבעיות של המחר'. משתתפים גם דתיים, חילוניים, ערבים ויהודים ויהיה מאוד מעניין.