"אם אני הצלחתי, כל אחד יכול!"
30.03.17 / 22:10
קרוב לשנה שעדן חסיד נמצא בברלין ומפתח את המיזם הקולינרי היוקרתי שלו, אבל גם בשבילו זה לא מובן מאליו. מי שמעיד על עצמו שהיה נער 'בעייתי' שבקושי סיים את הלימודים, ניצח את כל הסטיגמות והצליח לבנות את עצמו בכוחות עצמו, גם כשאחרים לא האמינו בו. עכשיו, חשוב לו לשמש דוגמה לבני נוער שנמצאים במצב בו הוא היה ולגרום להם להאמין בעצמם
צילומים מאלבום פרטי
עדן נולד ביבנה לפני 27 שנים כבן הבכור לשלושה אחים נוספים. את השנים הראשונות כתלמיד עשה בבית הספר בן גוריון ושם אף אובחן כילד מחונן, אך כשהגיע לגינסבורג האורן, כמו כל נער מתבגר התחיל להתעניין בכל דבר שהוא לא לימודים. לאט לאט החלו להגיע ההיעדרויות מבית הספר וכשלונות במבחנים. "המערכת עצמה נתנה לי הרגשה שלא נלחמים עליי", אומר עדן. "כאילו עשו את מה שהיו צריכים רק כדי לצאת לידי חובה ולא כדי לנסות להחזיר אותי לתלם או להתעכב בלהבין איפה הבעיה שלי".
כשהגיע לכיתה י"א נפלט מהמערכת ועבר ללמוד בבי"ס אנקורי, שם לא שיחקו יותר מדי משחקים ואילצו אותו לקחת ריטלין על מנת לסיים 12 שנות לימוד ולגשת לבחינות הבגרות.
אבל עדן לא נשאב למקום נמוך, התגייס לקרבי ואחרי שעבר גיבוש צנחנים חתם ויתור ובחר בתפקיד שאיתגר אותו הרבה יותר מבחינה אינטלקטואלית בחיל המודיעין, שם מבחינתו קרה השינוי לטובה. אחרי שנה וחצי בתפקיד קרבי הוא עבר לבסיס סודי במרכז הארץ למקצוע עם הרבה אחריות ועניין. "כשהשתחררתי ויצאתי לאזרחות", מספר עדן, "הבנתי שאם אלך לעבודה 'רגילה' לא אגיע רחוק. מצד שני, אבא שלי בעל עסק כבר שנים רבות ואני רואה לא פעם איך הוא מתמודד עם הקשיים בניהול עסק במדינת ישראל ובעיקר עם חוסר היציבות שיש לעצמאים".
אחרי כשנתיים בהן עבד כאיש מכירות בתחומים שונים וחסך כסף, החליט לשנות כיוון ואווירה וטס לעבוד בקנדה. שם כאיש מכירות בעגלות גילה שאפשר להרוויח הרבה כסף, אבל הרווח הגדול שלו היה בדמותה של אביגיל, אותה הכיר בעבודה כשלושה חודשים אחרי שהגיע לקנדה. אביגיל ועדן הפכו עד מהרה לזוג והתחילו לבנות יחד חלומות ותכניות לעתיד. אבל תכניות לחוד ומציאות לחוד.
"יום אחד אבא התקשר", משחזר עדן את הרגע שייתכן ושינה את חייהם, "הוא סיפר שהשותף שלו, שחלה לא מכבר במחלת הסרטן, נפטר. לא חשבתי פעמיים ויחד עם אביגיל עזבתי מיד את קנדה ובאתי ליבנה כדי לעזור לאבא בעסק".
באותם ימים שכרו השניים דירה פה בעיר, כשעדן עובד עם עביו בעסק באשדוד ואילו אביגיל עבדה בת"א. אחרי כשנה, כשהעסק התייצב, עדן הרגיש שהוא מוכן שוב לפרוש כנפיים. בלי לספר לאף אחד הוא קנה כרטיס טיסה לברלין, שם רצה לבדוק מספר אפשרויות עסקיות. "טסתי לבד והכרתי בחור ישראלי שהוא אחד מיזמי הנדל"ן הגדולים בברלין. האהבה הגדולה שלי למטבח והראש השיווקי שלי, הביאו אותי לפתח יחד איתו רעיון למיזם מסעדה שלא קיים. ההתחלה נראתה מבטיחה אבל לאחר יומיים-שלושה הרגשתי שהבחור לא אמין ואני לא יכול לסמוך עליו".
אז מה עשית, המשכת לחפש?
"לא יודע אם אפשר להגיד שממש חיפשתי, אבל בהחלט הייתי עם הראדרים פתוחים ובאמת לאחר מספר ימים הכרתי את יוראי פיינברג, שיש לו את המסעדה הכשרה הכי מצליחה בברלין, 'פיינברג'ס', ויחד איתו בנינו קונספט מיוחד שזה מסעדת יוקרה בשילוב פאב ישראלי".
מה זה אומר "ישראלי"?
"יהיה אוכל ישראלי, מוזיקה ישראלית, אלכוהול ישראלי ואפילו שידור של משחקי כדורגל מליגת העל. אבל יחד עם זאת, שיהיה יוקרתי, עם אוכל ברמה גבוהה ואווירה אקסלוסיבית".
בינתיים, עד שהמסעדה החדשה תוקם ותתחיל לעבוד, נכנס עדן כשותף לצד יוראי במסעדה הנוכחית, כשהוא לקח על עצמו את הצד הניהולי-שיווקי. להערכתו של עדן המסעדה החדשה צפויה להיפתח בעוד כחודשיים, כשבת זוגו אביגיל תהיה מופקדת על ניהול כל עניין המלצרים ונותני השירות במסעדה.
לפני שבועיים באו בני הזוג לביקור מולדת קצר. אביגיל נסעה לבקר את משפחתה בצפון ואחרי כמה ימים ההורים של עדן נסעו לטיול בחרמון ובדרכם חזרה אספו את אביגיל. כשהגיעו הביתה, פתחו את הדלת ומצאו לפניהם עשרות בלונים, נרות ופרחים ואת עדן כורע ברך כשבידו טבעת. ברור שהיא אמרה לו כן!
"גם זה היה די ספונטני מבחינתי", אומר עדן, "לא סיפרתי לאף אחד פשוט הלכתי לקנות טבעת ועשיתי את זה הכי טבעי שיש. זה היה מאד מרגש וכולם מאד שמחו".
אז תקימו בית ביבנה או בברלין?
"בהתחלה נהיה בברלין, אבל החלום שלי הוא שיהיה לי מספיק ממון כדי לחזור ליבנה ולהקים פרויקט לנוער בסיכון".
זה עד כדי כך יושב לך?
"חשוב לי מאד שבני הנוער יידעו שהכל תלוי בהם. הם צריכים לדעת שיש מי שמאמין בהם והולך איתם לא משנה מה. הם צריכים להבין שגם אם הם לא הוציאו ממוצע גבוה בבגרות זה לא אומר שהם יהיו כישלון בחיים כי הרבה מאד אנשים הצליחו בחיים גם בלי תואר ראשון".
אבל אי אפשר לוותר על מערכת החינוך לגמרי.
"ברור שלא, גם לא אמרתי דבר כזה. אני רק אומר שאנשים צריכים לדעת שזה אל אסון ולא סוף העולם, ואם אני הצלחתי, כל אחד יכול להצליח!"