"זה לא מאבק הנכים, זה מאבק עלינו כחברה"

קוראים לזה מחאת הנכים, אבל מאחורי הכותרת הזאת עומדים האנשים המוגבלים, שסובלים מכאבים, מאובדן העצמאות וכושר ההשתכרות ומבקשים רק שיראו אותם. הם ניסו לעשות זאת בשקט, הגיעו לכל ישיבה בכנסת, לכל דיון וכל הצבעה וראו שוב ושוב איך הם נדחקים לסוף הרשימה ולא נותר עבורם תקציב. אז הם יצאו למחאה, כל אחד בדרך שבחר לו ובחודשים האחרונים המחאה הזאת עלתה מדרגה, בדמות חסימות כבישים לעיתים כמה צירי תנועה מרכזיים במקביל.

"כל אחד מנסה לגזור קופון ובנתיים משחקים בחיים שלנו"

אלי בוסקילה, נכה תושב יבנה, החליט שנמאס לו בשנת 2010, לאחר שראה נכים מקבצים נדבות. "פשוט ככה, אדם נכה ומוגבל יושב ופושט יד. לא יכולתי לסבול יותר את הייאוש הזה, שאליו הגיעו חלק מהנכים וזה מה שגרם לי לצאת ולעשות מעשה" הוא אומר. בשנים האחרונות הוא פועל לבד, הוא פתח את דף הפייסבוק 'נכים בשביל הצדק' וביחד הם מארגנים הפגנות ויוצאים לרחובות. "אלה נכים שפועלים בשביל עצמם, כי רק אנחנו יודעים בדיוק מה אנחנו צריכים, בלי פוליטיקה ובלי גזירת קופונים. אני רוצה להודות לשותפי לדרך ישראל אבוטבול ולכל הפעילים היקרים, שהבינו את חשיבות העניין ונרתמו בכל הכוח" אומר בוסקילה.

בוסקילה (51) היה צעיר, בריא וחסון עד גיל 19, אז חלה במחלת הקרוהן. במהלך השנים עבר שלושה ניתוחים, עד שבשנת 2009 החל לסבול מבעיות פרקים קשות ומאז הוא מרותק לכסא גלגלים לצמיתות. לפני כשלוש שנים לקה גם בקוליטיס, מחלת המעי הגס ובנוסף הוא כבד שמיעה לאחר שנקלע לזירת פיגוע בשנות ה-90.

"לי באופן אישי יש 100 אחוז נכות, כך שאני יכול להיות רגוע כי אני מקבל את כל הקצבאות, אבל אני בוחרת להילחם גם עבור אלה שלא יהיה להם אוכל בראש השנה הקרוב" הוא אומר. "נכה סיעודי, שמחזיק עובד זר שמסייע לו חייב על פי חוק לשלם לו שכר מינימום, כשהוא עצמו אינו מקבל כלום. בדצמבר אמור לעלות שכר המינימום ל-5,300 שקלים ובהתאם לכך השכר של המטפלים הסיעודיים, אבל מה עם אלה שאמורה לשלם להם, להם לא מעלים כלום. איך אפשר לחיות ככה, פשוט מתעללים בנו" הוא תוהה. "אגב גם כשאני אומר שאני מקבל את "הכל", זה לא אומר שאני חי ברווחה כלכלית, זו פשוט התקרה של הסכום. אני נעזר במנקה, מבשלת ובמישהו שמלווה אותי כי אני לא נוהג, ההוצאות האלה מאוד גדולות. וכן, בחודשים שיש לי אירוע או עוד איזושהי הוצאה כספית, אני מוצא את עצמי מצמצם על קניות בסופר".

מה אתה עונה לאלה שאומרים שאין כסף, שביטוח לאומי גם ככה בקשיים?

"ישבתי עם מנהלים, עם אנשים שמבינים ועם מנכ"לים לשעבר של ביטוח לאומי והמסקנה היא חד-משמעית, כסף הוא לא הבעיה. אם באמת רוצים יש מאיפה להביא. יש רזרבות של מיליארדים שנותרות. אנחנו מבקשים ארבעה מיליארד שקלים, כדי שכלל נכי ישראל יוכלו לחיות בכבוד, באמת שזה לא עניין של כסף".

אז עניין של מה זה?

"פוליטיקה, ספינים, כולם צועקים 'אני' 'אני' וכל זה על הגב שלנו. כל אחד מנסה לגזור קופון ובנתיים משחקים בחיים שלנו. עושים תכניות ומתווים וועדות, כאילו אנחנו איזה טייקונים. די, אנחנו לא מוכנים לזה יותר. לשמחתי גם הנכים עצמם התחילו להבין את העניין ולקחת חלק פעיל במאבק, מודעים ושותפים לעשייה, לוקחים את הגורל שלהם בידיים ולא מוכנים לשתוק".

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התייחס בפתחה של ישיבת הממשלה לפני כשבועיים לסוגיית הנכים. נתניהו התחייב להגיש, אחרי תקופת החגים, הצעה למה שהוא הגדיר "שיפור דרמטי במצבם של בעלי מוגבלויות בישראל". הוא הודיע שגובש המתווה וכי הוא מתכוון לגבש יחד עם שר האוצר, משה כחלון, הקלות נוספות.  

"תוך ארבע שנים יגדל התקציב לנכים בארבעה מיליארד שקלים, מסגרת תקציבית שקבע שר האוצר" אמר נתניהו. "המטרה של המהלך היא לדאוג לכך שהכנסתם של נכים, שהוכרו כמי שאינם מסוגלים לעבוד, לא תפחת מ-3,200 שקלים לחודש. כך נעלה את הנכים, שנמצאים היום במצוקה הגדולה ביותר, מעל לקו העוני". בדבריו ציין כי הכנסתם של נכים קשים לא תפחת מ-4,000 שקלים לחודש. עוד הוסיף כי: "בכדי לעודד השתלבות נכים בעבודה, לא תקוזז קצבת נכה עובד עד שכר של 4,200 שקלים לחודש. מעל לסכום הזה, הקצבה תקוזז בהדרגה".

מדובר למעשה על מתווה זליכה, תוך שילוב מסקנות ועדת שמחון שמתייחסות לנכות רפואית ותיתן מענה לנכים החל מינואר 2018. הנכים יוצאים נגד החלוקה הזאת.

מה אתם מבקשים?

"קצבת נכות בגובה שכר מינימום בפעימה אחת, לכל הנכים בישראל שסובלים מכלל הנכויות. גם פגועי ראש או נפש הם נכים ולפעמים הנכות הזאת קשה יותר והם מתקשיפ להתמודד וזקוקים לאמצעים. זה שרואים אדם שהולך על שתי רגליו, לא אומר שהוא זקוק לפחות. שלא יעשו הפרד ומשול, ולא יחלקו אותנו לקטגוריות, שמסומנות באחוזים. לכולם מגיע, גם לאלה שהוגדרו נכים 50 אחוז".

לפני כשבועיים ארגן בוסקילה עצרת מחאה בכיכר רבין, אליה הגיעו כ-400 איש. "זעקנו, כאבנו ודיברנו. זו הייתה עצרת עם המון אמוציות. עצרת נוספת תתקיים ב-18.9 ברחבת הכנסת, שם צפוי להתקיים דיון חירום בנוגע למאבק הנכים. אנחנו נעמוד שם ושכולם יסתכלו לנו בעיניים".

למה לא להיכנס לדיון?

מניסיון העבר שלי, אין לנו מה לעשות בפנים. לי הכי קל לשבת במזגן ושוב לדבר ולדבר, אבל המחאה בחוץ היא אפקטיבית יותר ויש לה יותר כוח. כבר לא נשאר לי מה להגיד להם, סיפרנו הכל, הסברנו והתחננו. זה ככה כבר שנים והנה שוב חגים ונכים יצטרכו לחפש סיוע ולבקש נדבות, כי אין להם כסף לקנות אוכל. בכל שנה מתאבדים בין 50 ל-60 נכים, איך מקבלי ההחלטות יכולים לחיות עם נתונים כאלה, שמישהו יתן על זה את הדעת. נכות היא גזירת גורל והיא קשה כשלעצמה, למה להקשות עלינו עוד יותר. אני פונה לכל האזרחים בישראל לגלות סולידריות עם המאבק הזה. זה לא רק המאבק של הנכים, זה מאבק עלינו כחברה".