"אסור שהילדים שלנו יהיו קלף מיקוח"
21.10.17 / 08:32
לאחר שנקלעה לקשיים רבים שהערים עליה אבי בנה ונחשפה לסיפורן של נשים חד-הוריות נוספות, פתחה שירן לביא, יחד עם שתי אמהות נוספות, את קבוצת הפייסבוק 'אמא ללא תנאים! מהפכת האמהות'. כעת הן פועלות למען שיוויון אמיתי, בכל מה שקשור לתשלומי מזונות, הסדרי ראייה ואפוטרופוסות
שירן לביא (33) תושבת יבנה מגדלת לבדה את בנה דניאל (שם בדוי) בן השנתיים. לדניאל יש אבא, שחי בתקופה האחרונה בארצות הברית עם אישתו ושני ילדים נוספים. שירן ובן זוגה החליטו לפרק את מערכת היחסים עוד בהיותה בהריון וכל אחד מבני הזוג יצא לדרך חדשה ועצמאית. "אני גרתי אז בראשון לציון והאבא של הילד טס לארצות הברית, לטענתו למטרות חופשה, ובנתיים הקים שם משפחה חדשה", היא מספרת.
כבר לאחר לידתו של דניאל החלה שירן לחוש את הקושי, שנבע בעיקר בשל העובדה שאביו אינו מתגורר בארץ אך מתוקף האפוטרופוסות יכול להחליט על דברים מהותיים הקשורים לגידול הילד, כמו טיפול רפואי או מסגרות חינוכיות. לפני קצת למעלה משנה החליטה שירן לעזוב את ראשון לציון ולעבור עם בנה ליבנה, מהלך שלא מצא חן בעיני אביו של הילד, שסירב לחתום על מסמכים. "בעקרון הוא אמור לאשר את המסגרת החינוכית של הילד, וכשהוא סירב לחתום על המעבר שלו לגן בעיר אחרת פשוט לא יכולתי לעבור. הוא ביצע הגירה לכל דבר, למרות שהוא מגדיר את זה כחופשה, הוא חי את חייו במנהטן והוא לא חלק אינטגרלי מהחיים של הילד שלי ולמרות זאת הוא יכול למנוע ממני לעבור דירה. זה מאוד מקשה על הצעדים שלי וכל דבר קטן הופך להליך משפטי ארוך ומייגע. הוא פשוט החליט לנצל את האפוטרופוסות שלו ולמנוע ממני לעזוב את ראשון כדי להשיג דברים אחרים, עליהם לא הסכמתי לחתום".
בלית ברירה פנתה שירן לעו"ד קרן פרץ-בן חיים ויצאה להליך משפטי מתיש, שבסופו היא קיבלה את האישור המיוחל והעבירה את מקום מגוריה ליבנה.
כמה זמן נמשך ההליך הזה?
"משהו כמו שנה של דיונים, מתישים ומעייפים ובעיקר מיותרים. הבן אדם חי בארצות הברית, בנה לו שם חיים ומשפחה, לא רואה את הילד, אבל החוק מאפשר לו למנוע ממני לעבור דירה בצורה כזאת או אחרת. זאת מסכת שלא נגמרת, קשה מאוד לגדל ככה ילד". 
הפסיקה התקדימית של בית המשפט העליון
המציאות החדשה אליה נחשפה שירן וההליך המשפטי אותו נאלצה לעבור חשפו בפניה עולם חדש שלא הכירה והיא לא יכלה להישאר אדישה. "התחלתי לשאול הרבה שאלות, לחקור את התחום, לדבר עם אנשים ולקרוא פסקי דין ופשוט הזדעזעתי. הבנתי שהמצב שלי, עד כמה שחשבתי שהוא גרוע, הוא בסדר גמור. שמעתי סיפורים שפשוט לא יכולתי להאמין שהם קיימים ושדברים כאלה מתרחשים יום-יום בחסות החוק. תמיד הייתי באופי שלי לוחמת צדק וגם כאן לא יכולתי להניח לעניין הזה, גם אחרי שהסיפור הפרטי שלי נגמר לכאורה. אני אומרת 'לכאורה' כי הוא לא נגמר באמת, זו רק סוגייה אחת שנפתרה ולצערי יבואו עוד אחריה". לפני כחודש וחצי פתחה לביא את קבוצת הפייסבוק 'אמא ללא תנאים! מהפכת האמהות', אליה הצטרפו תוך זמן קצר כאלפיים חברים. את הקבוצה היא פתחה עם עוד שתי אמהות, ליטל ורויטל, ושלושתן פועלות על מנת לסייע לאמהות אחרות וגם עושות הכל בכדי לשנות חקיקה ולהביא לשינוי ממשי.
מה שהביא אותן לפעול ביתר שאת הייתה הפסיקה התקדימית של בית המשפט העליון מחודש יולי האחרון בעניין המשמורת המשותפת. עד פסיקה זו בתי המשפט לדיני משפחה נטו להשית על האבא את מרבית המזונות, גם כאשר התקיימה משמורת משותפת בין ההורים. שופטי העליון, אשר ישבו בהרכב מורחב, קבעו כי בגילאי 15-6 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם, תוך שהחלוקה ביניהם תיקבע על-פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, ובשים לב למכלול נסיבות המקרה. השופטים קבעו כי "הדין הקיים, המחייב את האב בנשיאה בלעדית במזונות ההכרחיים, עלול להותיר את האב בלא המשאבים הדרושים לו כדי להבטיח את רווחת הילד ואת טובתו עת הוא שוהה עמו, כמו גם ליצור קושי כלכלי ממשי עבור האב עצמו".
קראו לזה 'מהפכה' ושיוויון, לא כך?
"מה שיקרה זה שהאבא ישלם פחות או לא ישלם בכלל וגם האמא תצטרך לשלם את חלקה, כשבפועל הילדים היו אצל האמא. באופן אישי אני חושבת שמשמורת משותפת היא לא הסדר הגיוני, כי ילדים צריכים יציבות ולא יכולים לחיות יום פה ויום שם, אבל נעזוב את דעתי האישית בעניין, הנקודה היא שאף פעם לא יכול להיות שיוויון. על פניו זה רעיון מעולה, אבל עבור האבות המעורבים והמדהימים ולצערי אין כאלה הרבה. אנחנו חוששות שזה יהפוך לקלף של האבות כדי להוריד את המזונות, וכבר מתחילות ראות שאבות עושים שרירים על גבי הדבר הזה". 
מה זה אומר?
"מאיימים על אמהות שיוציאו משמורת משותפת פשוט ככה, 'אני אוציא משמורת משותפת ולא תראי ממני שקל'. יש איזו תפיסה שהמזונות הם איזושהי פריבילגיה של האישה, כשלמעשה היא מוציאה הרבה יותר ממה שהיא מקבלת. עכשיו יתחיל להיות כאוס של ממש בבתי המשפט, כי האבות החליטו לנצל את הפסיקה הזאת עבורם זה קרש קפיצה. הם לוקחים סוללה של עורכי דין ופותחים במאבק, במקרה שלי אני יכולה להגיד שהאבא של הילד שלי הביאעורך דין של העשירון העליון וקשה מאוד גם כלכלית להתמודד עם דבר כזה".
למה לדעתך לא יכול להיות שיוויון?
"כי זאת המציאות שאנחנו חיים בה. גברים עובדים יותר, נמצאים הרבה שעות מחוץ לבית וגם מרוויחים משכורות גבוהות יותר. הם לא יקחו חופש כשהילד חולה או צריך ללכת לרופא, הם לא יקחו חופש גם בחופשים שיש לילדים מהמסגרות. אנחנו רואים את זה בשטח, כל הקושי הזה עדיין נופל על האמא. יש גם תופעה כזאת שבימים של האבא הוא שם אותם אצל ההורים שלו או בת הזוג שלו וחוזר לעבודה. במקום שילד יהיה עם ההורה שלו במקום הבטוח שלו הוא מועבר ממקום למקום כי לאבא אין פנאי. ושוב אני אומרת יש אבות מקסימים והלוואי וכולם היו לוקחים אחריות ופועלים שווה בשווה, אבל זה משהו שלא באמת קורה ובגלל שהשיוויון הזה לא קיים צריך להתאים את החוק. אנחנו לא רוצים למנוע מאבות להיות מעורבים, אבל אסור שהילדים שלנו יהיו קלף מיקוח".
"אנחנו לא נגד החוק"
אל הפסיקה התקדימית של העליון מצטרפת גם הצעת החוק שמקדמת לאחרונה שרת המשפטים איילת שקד, לפיה תשלום המזונות ייקבע באופן שוויוני ויחושב בהתאם לנוסחה קבועה המתחשבת בשיעור ההכנסות של כל אחד מההורים ובזמן שהוא מקדיש לטיפול בילד. כך, לראשונה, יחויבו גם אמהות גרושות בתשלום מזונות לאבות. שקד מתכוונת לקדם את השינוי כהצעת חוק ממשלתית בתוך חודשים ספורים. שירן וחברותיה פנו בימים האחרונים ללשכתה של שקד בבקשה לקיים עימה פגישה ולהציג בפניה את עמדתן בנושא. 
מה אתן הולכות להגיד?
"הצעת החוק הזאת צריכה להיראות אחרת. אנחנו בעיקר מדברות על עניין האכיפה, כי אף אחד לא באמת מוודא שמתקיימת משמורת משותפת ושהאבות מגיעים בהתאם להסדרי הראייה, אין היום שום חוק שמחייב את זה. על הנייר יש משמורת משותפת, תשלום המזונות צומצם או לא קיים, אבל בפועל אין שום שיתוף. באותה נשימה אנחנו גם אומרות שיחמירו עם הנשים שלא עומדות בהסכמים ולא נותנות לאבא לראות את הילד. דבר שני, יש המון הורים שלא מסוגלים לעמוד במשמורת משותפת. צריך להפעיל תקנות, לערב עובדים סוציאלים ופסיכולוגים שיקבעו אם יש בכלל מסוגלות כזאת. חשוב גם לוודא שההכנסות שמצי האבא לבית המשפט הן ההכנסות האמיתיות שלו, אנחנו מכירים תופעה רחבה מאוד של תלושים פקטיביים שבהם מורידים בכוונה את המשכורת על מנת לשלם פחות. ודבר אחרון, שלילת אפוטרופוסות רפואים וחינוכית מאב שלא מגיע לראות את הילד שלו למעלה משנה. לא יכול להיות שאבא שלא חי עם הילד ולא מעורב בחיים שלו יכול לקבוע נניח אם לתת לו רטלין או לא, או אם לרשום אותו לבית ספר דתי או למסגרת חינוכית כזאת או אחרת. אנחנו לא יוצאות נגד החוק, אלא מבקשות להחמיר ולפקח לטובת כולם ובעיקר לטובת הילדים".
