30.03.12 / 14:53
"אני מתבייש להגיד אבל מול קטמון ישבתי בחוץ ופשוט בכיתי. ירדו לי דמעות"
ארז זנו
עשיתי מאות ראיונות בשמונה שנותיי ככתב וכל פעם כשאני נתקל בראיון אותנטי מצד המרואיין אני פשוט נהנה ומתרגש. בימים של היום, עולם הכסף והג'לים בשיער, איזה כיף להיתקל בשחקן שרק דבר אחד מעניין אותו וזה המועדון שהוא משחק בו. רן פרג'פור הוא אחד כזה. למרות שבקושי שיחק העונה הוא נותן קרדיט למאמן שלו כמעט בכל שאלה. שאר התשובה בעיקר מיועדת להמחיש את אהבתו למועדון שנקרא מכבי יבנה. טוב, בתור אחד שנמצא במערכת כבר 13 שנה, מגיל 8, אפשר להבין מאיפה מגיעה הלויאליות הזאת. בכל זאת, רן הצעיר (בן 21) היה קפטן קבוצת הנוער ועד היום הוא קשור אליה והולך למשחקיה. מדהים לראות את פרג'פור הצעיר מדבר על מכבי יבנה בכזאת התרגשות וחבל שאי אפשר להמחיש את הניצוץ שהיה לו בעין באותה שיחה, שלא לדבר על כך שהסמיק כששמע שהמאמן החמיא לו על משחקו הטוב. לאחרונה חזר הקשר הצעיר להרכב הקבוצה בחסות המאמן ופרג'פור מחזיר לזוזוט בריבית דריבית ומצדיק כל דקה על המגרש. פרג'פור מספר על התקופה שישב בצד ועדיין עודד את הקבוצה, על המאבק של יבנה בצמרת, על הקבוצתיות שהיא מעל הכל וגם על הדבר הזה שנמצא בצד שמאל של החולצה. הסמל.
רן, איפה היית עד עכשיו?
" חיכיתי בסבלנות להזדמנות שלי. עובדים קשה באימונים, מנסים לשפר את עצמנו ואני שמח שקיבלתי את ההזדמנות לשחק עבור הקבוצה"
גם כשלא היית בסגל ואפילו ישבת ביציע, לא התייאשת ?
" אסור להתייאש. מי שמתייאש שלא יתעסק בכדורגל. זה הרבה מעבר ליכולת על המגרש. אני חושב שזה קשור לאופי. יש הרבה שחקנים שלא היה להם את האופי לשבת בסבלנות ולחכות לרגע שלהם ואני העדפתי לחכות. עשיתי את הבחירה שיכול להיות שהיא שונה מהרבה אנשים והרבה גם מעצות שנתנו לי. העדפתי לחכות להוראה של המאמן, לאכול לאנשים את הרגליים"
הופתעת כשקיבלת מיוסי את חולצת ההרכב?
" לא, לא הופתעתי כי ידעתי מי המאמן שלי. יכול להיות שאם זה היה מישהו אחר אז היו דברים אחרים אבל אני מכיר את המאמן, זה מאמן שמכיר אותי ומאמין בי. הקבוצה עד עכשיו רצה ולא יכולתי לבוא לטרוק דלתות כי הקבוצה רצה וגם כשמפסידים חמישה הפסדים, אין טעם לבוא ולעשות שום דבר כי עדיין לא עשיתי יותר מדי בכדורגל, אז לא יכולות להיות לי דרישות"
הצגת יכולת טובה בזמן ששיחקת במשחקים האחרונים. מה הישיבה בחוץ עשתה לך?
"זה ידוע ששחקן כדורגל ובטח שחקן צעיר למרות שאני שנה שלישית פה אבל לפחות בתעודת זהות אני צעיר אני זקוק לביטחון ואם זה המאמן כמו שאמרת שנתן לי את החולצת הרכב ומאמין בי ועוד כמה שחקנים ותיקים שבאים ומדברים איתי על המשמעות והיו שם בשבילי כשהייתי צריך ואני חושב שזה מה שעשה בשבילי את השינוי במשחקים. מה שחשוב לי זה הביחד של הקבוצה ואפשר לראות את זה על המגרש. אני חייב להגיד משהו, היכולת של הקבוצה זה לא רק אורי קרגולה זה כל הקבוצה. אורי שחקן ענק שנותן את הגולים שלו וזה מישהו שאני מעריץ, אבל כל הקבוצה עושה את מה שמוטל עליה. אם זה השוער שמונע שערים או הבלם שעושה עבודה מצויינת, אנחנו בקישור שמרימים שחקנים באוויר או הקשרים שמבשלים. כל אחד עושה את מה שהמאמן מטיל עליו ומכבי יבנה זה קודם כל קבוצת כדורגל"
אתה יודע, אתה מדבר על מכבי יבנה ואני רואה ניצוץ בעין. זה לא סתם קבוצה בשבילך. זאת קבוצה שגדלת בה
"בטח. מכבי יבנה זה לא רק מועדון זה מקום שגדלתי בו והתפתחתי פה. פעם יוסי אמר לנו משהו חשוב. שלשחק עבור כסף זה משהו שיעבור, משהו חולף, צריך לשחק עבור עצמך ועבור המועדון וככה אני. בשבילי כשאני מסתכל על הסמל של הקבוצה כשאני לובש את החולצה זה עושה לי משהו, סוג של פרפרים. זה חלום של כל שחקן נוער להגיע לבוגרים של הקבוצה ואין מאושר ממני לשחקן עבור המועדון הזה"
חזרת לשחק דווקא כשהקבוצה הייתה במשבר. לא פשוט
" לא פשוט בכלל ופה חובה לציין את יוסי שהוריד מאיתנו כל אחריות. הוא לקח על עצמו את כל התקופה הזאת ונתן לנו להגיע נקיים למגרש. יש פה כדורגל בלי סוף. אנחנו הקבוצה הכי טובה בליגה וזה האקסטרה שהיינו זקוקים לה. הרצון העז הזה לנצח. לא היכולת הביאה את הנקודות אלא בעיקר הנשמה"
יוסי אמר בראיון שראיינתי אותו שהוא קיבל ממך אפילו יותר ממה שהוא ציפה. מחמיא לך?
"מחמיא מאוד. בטח מחמיא. אני תמיד אתן מעצמי מעל 100 אחוזים ולא משנה בשביל מי. אני משחק בשביל עצמי ובשביל המועדון הזה שנתן לי הרבה. זה הזמן להחזיר ולא משנה אם אני משחק 10 דקות או 90 דקות. תמיד אתן את כל כולי במשחק"
איך שומרים על יציבות בהרכב?
" זה קצת קשה לשמור בגיל הזה על יציבות בהרכב אבל עם הרבה ביטחון גם שלי וגם של הסביבה אני מאמין שאפשר לשמר את זה. אם אני משחק 13 שנה כדורגל אז כנראה שיש משהו. ברור שארצה לשחק בכל דקה על המגרש כמו כל שחקן אבל אני ממושמע ומה שהמאמן יגיד לי אני אעשה"
ראיתי אותך אחרי המשחק מול יפו מגיע לקהל ואחרי שהוא עודד אותך, החזרת לו אהבה. לעניות דעתי הרבה זמן לא ראיתי אותך כל כך מאושר
"מה זה מאושר. זה הרגע הכי משמח שהיה לי בכדורגל. מגיע להם, מגיע לקהל. הם קיללו והם הביעו את דעתם והם משלמים כסף בשביל לראות אותנו ואפילו הגיעו עד אילת כדי לראות אותנו. אנחנו פה הרבה גם בשבילם. זה לא מובן מאליו שהם יבואו ויהיו חלק מאיתנו בכזאת צורה. עם כל הכבוד אנחנו בליגה שלישית ולא מובן מאליו שיבואו בכמות כזאת. כשאנחנו מנצחים אני הכי מאושר בעולם וככה באמת היה וכשאנחנו מפסידים אני עם הראש באדמה. אני מתבייש להגיד אבל מול קטמון ישבתי בחוץ ופשוט בכיתי. ירדו לי דמעות. אני לא יכול להפסיד, גם בזוג או פרד"
