מיבנה לאירופה

מאת: ארז נעמן

לא רבים יודעים, אבל רועי קהת היה אמור להיות הדבר הבא בכדורגל הישראלי עוד הרבה לפני שהגיע לגיל 22, כשהיה השחקן החשוב ביותר בדור הזהב של מועדון הפאר מכבי ת"א, לאחר שסיים שנתיים ברציפות כמלך השערים, מעמדת הקשר.

רועי (22) הוא בנו של אורן קהת, שחקן מכבי שעריים בעבר, אגדת ספורט רחובותית, אם תרצו. הקשר המחונן נתן עונה ראשונה טובה בבוגרים של מכבי ת"א ובעונה שלאחר מכן הבין שככל הנראה לא יזכה להרבה דקות, קיבל טלפון ממאמן באר שבע, אלישע לוי והחליט לקחת את ההצעה. לימים הוא גם ינהל בוררות מול מכבי ת"א וימצא את עצמו בליגה הלאומית, במכבי יבנה.

"הייתי מלך השערים בעונה השנייה והראשונה בנוער וזה לא היה משהו מובן מאליו בתור קשר והיה הרבה רעש סביבי עם האוהדים. כשהגעתי לבוגרים לא הייתי זה שקיבל את כל ההזדמנויות, התמיכה והגב שאחרים כן קיבלו. עשיתי עונה לא רעה בשנה הראשונה, בשנה שנייה ראיתי שמביאים הרבה שחקנים והצוות עזב. הרגשתי שאני לא הולך לשחק יותר מדי, אלישע התקשר אליי והלכתי, גם שם לא הלך כל כך טוב".

"אם יש משהו שמסמן את המשפט 'נסתרות הן דרכי האל', זו הדרך שלי השנה. אני באופן אישי ממש לא ציפיתי שככה תיגמר השנה שלי. כשהגעתי ליבנה והתחלתי את הבוררות בבית, האמנתי בדרך שלי, להמשיך ולדעת שאם אני אתמיד, זמני יגיע, בסופו של דבר. קיבלתי את הבמה גם ביבנה, אחרי זה בצעירה, והגעתי לקריית שמונה והשאר היסטוריה. אני שמח שעשיתי עונה כזו".

קהת כבש שבעה שערים בקריית שמונה והפך לבורג מרכזי בקבוצה של ברק בכר, שאף זכתה בגביע המדינה. למרות זאת, השער שכבש מול הפועל תל אביב במחזור הסיום של העונה, מסמל את כל מה שעבר עליו העונה. הקשר קיבל כדור ברחבה, מול הגנה של מועדון פאר בכדורגל הישראלי, 7,000 איש ביציע, עצר פעם אחת ובעט חזק לפינה, מהמקום. זה נראה קל פתאום. כבר אין נגיעות מיותרות בכדור, לפתע, קהת שוב היה הקשר שכולם חשבו שיהיה. "אני מרגיש שעם המשחקים הביטחון שלי עולה, ההחלטיות שלי הרבה יותר טובה והיעילות שלי טובה".

במה השינוי?

"כשהגעתי לק"ש הגעתי עם ציפיות לשחק, אבל לא ציפית להיות שחקן הרכב ולהשתלב ככה בקבוצה, התחושה כשהגעתי הייתה מצוינת. השחקנים קיבלו אותי כאילו הייתי שם כמה שנים, נהניתי מאוד להיות איתם, כולם נתנו לי תחושה מאוד טובה. באימונים הלך טוב והיו פרגונים מהצוות המקצועי, הרגשתי שאני משתפר, שיש לי יותר ביטחון. כשנכנסתי הרגשתי טוב, גם בנבחרת, הייתי ביבנה וקיבלתי זימון לצעירה. חיכיתי להזדמנות ולקחתי אותה נגד נורבגיה. צברתי ביטחון עם האימונים ומה שהעניקו לי, אז הרגשתי טוב ושאוכל לתרום פה הרבה. אני שמח שנשארתי בהרכב".

היו רגעים שחששת שתתקע בליגות הנמוכות?

"את האמת, אתה לא כל כך חושב על זה כשעשית את הצעד הזה, אבל יש איזה סוג של פחד, שמפה לא תחזור. כשהגעתי ליבנה היו שם שחקנים מנוסים כמו אורן ניסים וגולן חרמון, הם סיפור לי על הרבה שחקנים שהגיעו, ירדו ולא חזרו. הם אמרו מצד שני על ערן זהבי אפילו שהיה בלאומית, ואני האמנתי שאוכל לחזור, כל הדרך האמנתי. לא חשבתי שזה יהיה בינואר וכל כך מהר, אבל האמנתי".

אבא היה שחקן ענק, אבל לא הגיע לרמות הגבוהות, גם אחיך רצה. אתה מגשים את החלום של המשפחה?

"וואו, לא יודע. את זה תשאל אותם. אבא שלי בכלל לא רצה שאהיה שחקן בהתחלה".

אביו של רועי, אורן קהת, דיבר על ההצלחה של בנו, שאם לומר את האמת, לא מפתיעה אותו כלל: "אני חושב שרועי מגשים את החלום של המשפחה וחלומו שלו. כשהיה צעיר נתתי לו את זכות הבחירה, אמרתי שזה דבר לא קל להיות שחקן. יש הרבה התמודדות, לא תמיד אתה מצליח גם אם אתה טוב, אתה יכול להיתקל במאמן שאתה לא מוצא חן בעיניו. אתה תלוי באחרים ולא רק בעצמך כמו שקרה לו בבאר שבע, שהמאמן משיקולים שלאו דווקא היו של כדורגל, לא נתן לו מספיק דקות. למרות שהוא התנצל אחר כך על כך, בטוח שהיום הוא מתחרט, אבל אז זה היה נראה כמו לחץ סביבתי, 'צעיר מושאל ולא שלנו', דברים שלא קשורים לכדורגל".

על כך שרועי בחר בכדורגל לפני קורס טיס, כשהיה אמור לעבור את המבדקים, אמר אורן: "בקורס טיס אתה תלוי בעצמך, אתה טוב, אתה תרוץ קדימה. הוא עשה בחירה בין טיס וכדורגל, אני אמרתי לו שיחליט מה שהוא רוצה. ברגע שהילד מרוצה, אז גם אני מרוצה".

מגיל 12 רועי קהת משחק בנבחרות ישראל. הוא עלה נבחרת אחר נבחרת וכעת נמצא בנבחרת הצעירה, שמתכוננת למוקדמות אליפות אירופה. "השאיפה שלי זה להגיע לאירופה, לשם אני שואף. כרגע אין לי משהו ספציפי, אם יבוא משהו מעניין, זו התלבטות, אם תהיה הצעה אני אחשוב על זה, אם עוד שנה תעשה לי טוב, או להכות בברזל".

אתה עוקב אחר מכבי יבנה?

"כן בטח, זה היה מוזר שהם נגררו למאבקי ירידה אבל נראה שהם בסדר, פתאום הייתה נפילה והיה על הפנים, אבל לא נורא, העיקר שהם נשארו בליגה הם בסוף סיימו במקום הראשון בפלייאוף התחתון".

הקהל מאוד התחבר אליך.

"יש ליבנה אחלה קהל. אנשים טובים. אני אוהב אותם מאוד".

לא קשה לך עם הנסיעות לקריית שמונה?

"לא. החברה מגיעה, אני מגיע לפחות פעם בשבוע ליומיים, וזהו. אנחנו נפגשים הרבה. אנחנו מסתדרים. המשפחה באה אליי למשחקים וישנים אצלי, חברים באים לפעמים, המרחק לא משפיע".

אחרי שבע שנים של זוגיות, לא הגיע הזמן לטבעת?

"עוד מעט. חברים מהקבוצה וזה, שואלים, זה כבר ברור אחרי תקופה כזו, יודעים לאן זה הולך".

מה עם נבחרת?

"כרגע אני בצעירה, מקווה להמשיך ולעשות עונות טובות ובסופו של דבר להגיע לבוגרת, זה אחד מהחלומות הגדולים שלי, זה חלק מקריירה מספקת".