נשארו עם המחמאות

 קודם נתחיל עם המחמאות למאמן יוסי זוזוט כי מגיע לו. זוזוט העלה 11 פייטרים למשחק שנתנו את כל מה שהיה להם ואת כל מה שלא נתנו במהלך עונה שלמה. לא ברור היכן היו השחקנים האלה, כי עם היכולת של החצי הראשון יבנה עולה בהליכה ותעיד על כך המצלמה של ערוץ הספורט. אדיר טובול, ניבלדו ובעצם כל שאר השחקנים עשו את המוטל עליהם כשניבלדו הגיע להזדמנות מדהימה לאחר כדור קרן שעם העקב כמעט וכבש ורק ברבע האחרון שוערה של באר שבע מנע מהכדור להיכנס. מעבר לכך, ההגנה דווקא הייתה מצוינת ומאור בוזגלו רשם את אחד ממשחקיו החלשים העונה ולא הגיע לשום מצב מול סלם. גם לשוער היו לא מעט דקות טובות שכללו שתי הצלות גדולות. זוזוט הצליח להביא את שחקניו למלוא יכולתם במחצית הראשונה אבל הכל קרס בחצי השני. בדקה ה49 נוצרה ערבוביה ברחבה של יבנה כששלומי ארבייטמן מצא עצמו מול שער ריק ובעט בחוזקה ליד קו השער בקלילות והעלה את קבוצתו ל 1-0 שמאוד לא שיקף את הלך הרוח במגרש. מה שעצוב מהכל הוא שרואים בבירור כי השער נכבש ממצב ודאי של נבדל וכמה חבל שזאת הסיבה שפירקה את הקבוצה. לטעמי השינוי במשחק חל בדקה ה60 כאשר טימור אביטן החליף דווקא את דניאל גרץ שהיה מספר 1 על המגרש. דניאל הצעיר היה תזזיתי, נמרץ, חילץ כדורים, הניע קדימה ובעצם ניהל את המשחק במרכז השדה. גרץ הציג יכולת מופלאה והיה הטוב ביותר בשורות היבנאים והחילוף היה תמוה למדי. מאז יציאתו של הקשר הצעיר, יבנה כבר לא נראתה אותו הדבר ועם פחות אנרגיות על המגרש אבל עדיין היתה במשחק. בדקה ה67 נכנס יקיר שני מחנות האוהדים מאור מליקסון שזכה לתשואות משני צידי המתרס. הרגע האירוני והעצוב במשחק היה בדקה ה75 כאשר יבנה זכתה בכדור חופשי מ 35 מטרים. דוד רביבו ניסה להגביה את הכדור לרחבה אך זה פגע בשחקן הבודד שעמד בחומה , באר שבע יצאה למתפרצת מהירה שבסופה מליקסון מצא את סיראז' נסאר שנכנס ממש דקה לפני כן וכבש מול גיא סלם וזה כבר 2-0 מה שחיסל את סיכוייה של יבנה גם בגומלין. לאחר השער שתי הקבוצות הורידו הילוך ובדקה ה81 הגיע גם הרגע של מליקסון לכבוש בעצמו ועשה זאת מול חברו הטוב סלם וזה 3-0 כשהקשר היבנאי התאפק בחגיגות. למרות המשחק הטוב של יבנה התוצאה בסופו של עניין היא הקובעת ונראה כי ב"ש ניצחה באופן חלש את היריבה מהלאומית. זוזוט יכול רק לקחת דברים טובים ממה שהוא ראה ויש הרבה כאלה. אם תשכיל מכבי יבנה לשחק כך גם בליגה, הכל יכול להיראות אחרת מבחינת המועדון והקהל וכמובן התוצאות.

ועכשיו בקשר לקהל. לא פחות מ 2300 צופים גדשו כמעט כל חלקה טובה באצטדיון בנס ציונה. 1500 הגיעו מהדרום לבושים באדום ועוד 800 יבנאיים שהשתדלו להגיע בצהוב כחול עם צעיפים וזמבורות. האווירה הייתה נפלאה ורק מזג האוויר מנע חגיגה גדולה יותר. אוהדי יבנה הוכיחו שוב כי יש למועדון הזה פוטנציאל לגדול עוד ועוד וגם כמות של 800 לא מספיקה, אולי בגלל החשש שלא נותרו עבורם כרטיסים לאחר שההנהלה הדגישה שלא תהיה פתיחת קופות, למרות שבסוף כן הייתה מכירה. אוהדי יבנה עודדו לכל אורך המשחק ונתנו תצוגת עידוד מרשימה, חרף ההקנטות המיותרות בדקות האחרונות של המשחק. ביבנה מאוד מקווים למנף את רבע הגמר על מנת שאוהדים רבים יחזרו לעודד את הקבוצה כבימים עברו ואולי בעצם רק החזרה ליבנה תצליח לעשות זאת. בעוד שלושה שבועות תסיים יבנה(כנראה) את פרק הגביע המדהים שעבר עליה העונה וכעת נותר לרצות, לשאוף להגיע לפלייאוף העליון. לפחות בהנהלת הקבוצה בהחלט יכולים להיות מרוצים מההכנסה שעשויה להגיע ליותר מ 60 אלף שקלים. ביבנה יכולים רק לקוות כי התוצאה לא תמנע מאודים באר שבעיים להגיע לגומלין וכך לייצר הכנסה נוספת למועדון.