על החיים ועל המוות

"

לרגעים אחדים, היה נדמה כי העונה עבור בית"ר יבנה הסתיימה עם סוף טוב והרבה חיוכים אבל מהר מאוד אנשי בית שמש דאגו להוריד את החיוך ולהשאיר את הקבוצה והאוהדים עם עוד שבוע לחוץ במיוחד לקראת המשחק שיסכם עונה שלמה או אולי אפילו יכריע את גורל המועדון.

אחרי שהסתיימה העונה הסדירה, אירחה בית"ר יבנה את מ.ס בית שמש למשחק על ההישרדות. המנצחת נשארת בליגה, המפסידה תארח את בני רעננה. בית שמש כזכור, אמנם נמצאת מתחת ליבנה בטבלה אבל ניצחה את היבנאים פעמיים במהלך העונה הסדירה.

עקב המצב הקיים והאירוח הביתי, המגרש בקצלה התמלא כמעט עד אפס מקום וכ250 צופים הגיעו לעודד את הבית"רים. אולי זה הלחץ, או ההרכב ושיטת המשחק אבל המחצית הראשונה לא הייתה טובה בכלל והיוותה המשך ישיר למשחקים האחרונים של העונה.

הבעיה העיקרית הייתה בהתקפה שלא הגיעה כמעט לאף מצב וגם ההגנה לא בדיוק הצליחה להצר את צעדי היריבה. בדקה ה30 גם הגיע השער של האורחת כאשר נמרוד שמש הצליח להכניע את נתנאל שטרית ולהעלות את בית שמש ל 1-0, תוצאה שנשמרה עד המחצית.

מעבר לחילופים הטובים שערך המאמן בר כליפא על הדשא, השינוי בתפקוד של יוגב בנישו, שעד אז היה מגן לעמדת הקיצוני, היה השינוי הטוב וההכרחי למדי שיבנה הייתה זקוקה לו.

מרגע שבנישו עלה למעלה כל המשחק של יבנה היה שונה ועם הרבה מאוד תנועה קדימה. בדקה ה61 באה יבנה על שכרה כאשר כדור עומק מדויק להפליא של שי מור יוסף הגיע לראשו של בנישו שנגח בעוצמה פנימה וזה 1-1 צודק ביותר. בדיוק 10 דקות עברו ויבנה עושה מהפך.

איך? עם העתק מושלם מהשער הראשון. הפעם מור יוסף שינה קצת כיוון שהגביה כדור מנקודת הקרן. גם הפעם היה זה בנישו שהשתחל בין שחקני ההגנה וגם הפעם נגח בעוצמה פנימה 2-1 ליבנה. שער שעשוי היה לגמור את העונה עבור יבנה וכל שחקני הדשא מבלי יוצא מן הכלל קפצו על הקפטן שאף ספג מכה בראשו מקפיצות השמחה של חבריו לקבוצה.

גם לאחר השער שחקני יבנה המשיכו לתקוף את שערו של שוער בית שמש והפקרות בהגנה עם תוספת של טעות של השוער הביאו את האורחים להשוות את התוצאה ל 2-2 משער של הקפטן מהצד השני אסף עזו. במצב הקיים שתי הקבוצות היו הולכות להארכה אבל לבית שמש היו תכניות אחרות כאשר המחליף אלירן כהן הצליח לעבור את שחקני ההגנה וגם את השוער היבנאי ולהבקיע את השער השלישי עבור קבוצתו בדקה ה88.

מפה יבנה כבר לא חזרה וזה היה השער שהכריע את המשחק. לבסוף יבנה נוצחה 3-2 במשחק שבאמת לא הגיע לה להפסיד ושהיא נתנה בו את כל כולה.

האכזבה של השחקנים הייתה גדולה, בטח אחרי שכבר הפכו את התוצאה. מאמן הקבוצה דדה בר כליפא דיבר לאחר ההפסד ואמר "התנופה של אחרי השער השני גרמה לנו לצאת קדימה ואולי בדיעבד היינו צריכים להרגיע את המשחק וללכת קצת יותר אחורה. כרגע הפנים שלנו לעבר רעננה וזה כל מה שחשוב"

- המשחק מול רעננה הוא על כל הקופה. יש לחץ? זה משהו שעלול לפגוע בשחקנים?

"גם אני וגם שאר הצוות מעבירים לשחקנים שזה הכל תלוי בהם ואם הם ייתנו את הכל על המגרש הקבוצה גם תנצח. אין שום לחץ. זה כדורגל"

-יש מצב כזה שאתם לא מנצחים את רעננה ויורדים ליגה?

"לא. אין סרט כזה"

מפה אין כבר לאן לחזור ואין על מה לכפר. עכשיו זה הכל או כלום. הישארות או התפרקות. הצלחה או כישלון. שמחה או עצב. חגיגות או חשבון נפש. כבר בתחילת העונה דובר על הקושי שצפוי לבית"ר העונה. ליגה ב' זאת לא ליגה ג' ובמועדון לא ידעו עד כמה. עכשיו הכל מתנקז ל90 דקות שיקבעו לאן פני המועדון. לא ברור באיזה מד לחץ יגיעו שחקני הקבוצה, במיוחד הצעירים שבהם.

במשחק האחרון הגיעו מאות אנשים שדיברו בעיקר על דבר אחד, כמה חשוב שהקבוצה הזאת תשמור על עצמה מעל פני המים. היו שם חברי מועצה, אנשי כדורגל, וכמובן לא מעט אוהדים שתומכים בכדורגל המקומי. מבחינת סיכויים, אין מה לדבר.

יבנה מתמודדת מול הקבוצה היחידה בליגה שטרם ניצחה ולא השיגה אף נקודה. טור שלם רק של הפסדים. יבנה כמובן גם ניצחה אותה פעמיים אבל כשזה מגיע למשחק אחד הכל יכול להיות. זה לא הזמן להירדם בשמירה ובטח שלא להשתחצן על אף יריבה. ביבנה חייבים ללכת על כל הקופה ולא להיגרר להארכה או חלילה פנדלים.

יבנה מסוגלת ואף צריכה לגמור את זה ב 90 דקות. בקבוצה אמרו השבוע כי הם מקווים כי המגרש יהיה מלא מדובר ביום שישי בשעה (14:30) יחסית נוחה ואין תירוצים. כל מי שהכדורגל בעיר חשוב לו, צריך להגיע ולתמוך בחבורת היבנאים שעל הדשא. בהצלחה.