לוזרים

דקה 12. יוסי אופיר מוכשל ברחבה על ידי ישראל ראש. השופט קובי כהן שורק לפנדל וגם מרחיק את הבלם האורח ישראל ראש. החלוץ הבולגרי מירו כובש מהנקודה הלבנה ויבנה עולה ליתרון 1-0 מול עשרה שחקנים בבית מול קבוצה שלא ניצחה 10 משחקים. מספיק לניצחון? לא כשמדובר במכבי יבנה, שם הכל יכול לקרות. במשך שלושת ההפסדים האחרונים יבנה הפסידה בכל פעם עם תירוץ אחר, בעיקר סביב פציעות השחקנים. כעת בבית, כשהחיסרון הבולט היה של ניבלדו, קשה לבוא יותר מדי בטענות לנושא הפציעות. ההפסדים ההם התקבלו איכשהוא עוד בסדר. כמובן שזה מאכזב אבל זה היה הגיוני. כעת, אין תירוצים. ההפסד לרמת גן היה אחד ההפסדים הכי גרועים של יבנה בשנים האחרונות. לוזרים זה עוד מילה עדינה לעומת מה שהתרחש על המגרש. לא רק שיבנה הפסידה לאורחת מרגמת גן אלא אפילו בצדק. הקבוצה שהייתה יותר טובה, ניצחה. כבר בדקה ה20 השווה לירן כהן הוותיק בבעיטה חופשית נפלאה שמצאה את אברבנל לא מוכן וקצת לאחר ההפסקה היה זה דידייה ברוסו המצוין שנהפך את התוצאה אחרי טעות שלומיאלית של אברבנל. בכלל, זה היה משחקו הגרוע ביותר של השוער מאז הצטרף לקבוצה. את השער הראשון עוד אפשר להבין, שערים כאלה חוטפים מדי פעם כשנרדמים על השער אבל השער השני היה פשוט מיותר וחסר כל הבנה. אברבנל פשוט בעט על חלוץ היריבה בתוך הרחבה, הכדור הגיע לברוסו שכבש מקרוב. באמת שאי אפשר להבין איך יבנה מצליחה להפסיד בבית ליריבה שכבר לא ניצחה 10 משחקים ברציפות. האשמה במצב הזה נופלת על כולם. החל מראשון השחקנים ועד המאמן יוסי זוזוט. זוזוט פשוט לא הצליח להוציא משחקניו את המיטב. אף שחקן לא היה טוב על המגרש וזוזוט נראה חסר אונים מול היכולת של האורדונים. השבוע האחרון היה של המאמן. הוא רואיין בכל כלי תקשורת והעלה על נס את נושא השבת אבל על המגרש הוא כשל ובגדול. כשכל הקבוצה כל כך חלשה האשמה היא בעיקר על המאמן. כ 1000 צופים ראו יבנה אנמית, חסרת ברק ובעיקר חסרת מחץ ועם הגנה קיקיונית. ג'ניה קפלן הוחלף לאחר שנפצע וכרגע לא ברורה חומרת פציעתו. זה נכון שניבלדו הבלם היה שוב חסר אבל קבוצה מקצוענית לא יכולה להיות תלותית בשחקן אחד, טוב ככל שיהיה. כשהיא גוררת אחריה 4 הפסדים רצופים תצא יבנה בשני הבא למשחק חוץ מול בית"ר ת"א כשהיא קבוצת תחתית לכל הדבר. הניצחון הגדול על פתח תקווה נשכח כלא היה ונראה כי כעת מדובר במאבקי תחתית לכל דבר. כשיותר מדי שחקנים לא עושים שום דבר חיובי על המגרש, המאמן חייב לשנות, לעשות, לזעזע ובעיקר להוציא את הקבוצה לדרך חדשה