שער הגיא

צילום- חסדאי כהן

על המשחק בטדי אפשר להסתכל בשני כיוונים. מחד גיסא, החבורה של יוסי זוזוט חזרה עם נקודת חוץ ובליגה הזאת, כל נקודה כזאת היא יקרה, גם אם זה לא מול אריות הליגה. מאידך גיסא, יבנה סיימה בתיקו מול יריבה שבמשך למעלה מחצי שעה שיחקה בנחיתות מספרית. זה נכון שיבנה תקפה ושלטה, אבל כל עוד זה לא נגמר ברשת, זה לא כל כך שווה משהו.

כבר תקופה שיבנה לא משחקת טוב. הקבוצה סופרת חמישה משחקים ללא ניצחון והירידה בטבלה היא טבעית לחלוטין ביחס לתוצאות, בטח ובטח בכל מה שקשור ליכולת. גם הפעם שחקני יבנה לא בדיוק בלטו והברקה נפלאה של גיא חדידה מחוץ לרחבה העניקה לקבוצה תיקו. עקב התוצאות החלשות וחוסר העניין המשווע, הגיעה כמות מינימלית של כמה בודדים למשחק בטדי. בהתחלה הייתה מיני דרמה כאשר נפל החשמל והיה ספק לגבי קיומו של המשחק, אך במהרה השתלטו אנשי המקום על הבעיה והמשחק קוים כסדרו. כבר בדקה ה16 הצליחה המארחת האדומה לעלות ליתרון כאשר מבין כולם היה זה האקס של יבנה, גולן חרמון שנגח בעוצמה לרשתו של ניל אברבנל והבלם הקטמוני הוותיק רשם 1-0 על לוח התוצאות.

ביבנה ניסו לחזור למשחק וגם הצליחו עוד בתוך המחצית הראשונה כאשר בדקה ה-29 כדור תועה הגיע לרגלו של גיא חדידה שבעט ממרחק של כ- 20 מטרים שטוח לפינתו של  אוהד סיידוף שלא יכול היה להושיע וזה 1-1 מאוד חשוב ליבנאים. המחצית השנייה שינתה פניה כאשר בדקה ה-59 ספג מיכאל ממן המקומי כרטיס צהוב שני ולאחריו אדום, מה שהותיר את חבריו בעשרה שחקנים. החל מאותו רגע יבנה שלטה בנעשה במגרש, הניעה כדור ותקפה ללא הרף. אוהד אדלשטיין נתן משחק מצוין, כמוהו גם דיאן באביץ אבל ביום שבו מירו היה (שוב) חלש, ליבנה לא היו יותר מדי סיבות לאופטימיות. בסיכומו של דבר יבנה חוזרת מטדי עם נקודה אבל בהחלט יכולה להרגיש תחושת החמצה.

דקות הסיום היו אמורות להעניק לה לפחות שער אחד לאור ההזדמנויות. יחד עם זאת, קטמון הגיעה להזדמנות ענקית בתוספת הזמן אך החמיצה ברשלנות וכך יצא ששתי הקבוצות יכולות להתנחם בנקודה בודדת. נראה כי חלון העברות של ינואר בעיקר חיזק את שאר הקבוצות והחליש את יבנה. למרות צירופם של 5 שחקנים (איקנדה, אדלשטיין, חדידה, עובדיה, ירוחם) ועוד שני צעירים שהגיעו לחזק את הסגל, יבנה דווקא הולכת אחורה בתוצאות. הנפגעים העיקריים מהשינוי הם דניאל גרץ שאיבד את מקומו בהרכב ועמית לוגסי שבקושי רואה דשא בתקופה האחרונה.

לאחר ניצחונה של הפועל ירושלים, יבנה התקרבה במחזור האחרון צעד נוסף לעבר הקו האדום וכעת ההפרש עומד על 5 נקודות בלבד. מהפלייאוף העליון ההפרש עומד על 7 אבל לא נראה שמישהו ביבנה בכלל מעז להסתכל לכיוון ההוא. מעבר למצב הנקודות, הבעיה היותר גדולה של הקבוצה נעוצה בלוח המשחקים שלה. כל אחד ואחד מששת המשחקים שנותרו לה עד תום העונה הסדירה הם קשים מאוד. הפועל פ"ת (ב) מ.ס אשדוד (ח) הפועל אשקלון (ח) רמת השרון (ב)  הפועל רמת גן (ח) בית"ר ת"א (ב). לא ברור כמה נקודות תצליח יבנה להוציא מהמשחקים הבאים אבל מה שבטוח מדובר במצב קשה מאוד, כזכור כל זה עד לתום העונה הסדירה, לפני משחקי הפלייאוף. מי שלא שותף וטרם חזר לאימוני הקבוצה הוא בחלוץ בר אהרוני שכזכור עדיין נמצא ברומניה ונבחן בטימישוארה.

 ביום שני בשעה 19:00 תחזור מכבי יבנה למגרשה הביתי כאשר תארח באצטדיון העירוני (מתי כבר יוחלט סופית על שמו החדש ע"ש ז'קי לוי) את הפועל פתח תקווה. היריבה מהמלאבס מגיעה כאריה פצוע לאחר שאיבדה את ראשות הטבלה וכעת היא ממוקמת במקום השלישי. מאז שהחליפו מאמן (גיא צרפתי במקום מנחם קורצקי) לא הצליחו הכחולים במשך ארבעה מחזורים לרשום ניצחון  והלחץ שם מבעבע. יבנה כזכור, הביסה בסיבוב הקודם את פתח תקווה בתוצאה 4-0 במושבה, אך מאז עברו הרבה מים בנהר ובמועדון כבר לא מפנטזים על כלום אלא בעיקר על הישארות. בהצלחה